פסק-דין בתיק א 205677/02

מבוא

1.         עניין לנו בתביעת שיבוב  שהגישה התובעת (להלן: קרנית) מכוח סעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"א 1975 (להלן: החוק), כנגד הנתבעים כמי שהיו בעלים ו/או מחזיקים ו/או מתירי השימוש ברכב מסוג פיאט  מ.ר. 20-481-05, (להלן: הרכב).

2.         ביום 26.9.98 נהג סטפן ויורל רוטר ברכב והיה מעורב בתאונת דרכים בה נפגע קטין בשם אביעד כהן.

3.         הנהג היה עובד זר מרומניה שעבד אצל הנתבעים בחנות הירקות.

4.         הנתבע 1 (להלן: עופר), היה הבעלים של החנות והנתבע 2 (להלן: ירון), עבד בחנות כשכיר וניהל את החנות בפועל.

5.         הרכב היה בבעלותו של ירון ושימש בתקופה מסוימת את החנות לצורך ביצוע משלוחים ואח'.

במועדים הרלוונטיים לתביעה לא היה לרכב כיסוי ביטוחי ולא היה לו טסט. התאונה ארעה ביום שבת בעת שהחנות סגורה.

6.         קרנית פיצתה את הקטין שנפגע וכן נשאה בהוצאות לצורך ניהול התביעה בסכום של 52,290 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

גדר המחלוקת

7.         הצדדים חלוקים בשאלה האם היתה בנסיבות העניין התרת שימוש ברכב כהגדרתה בחוק.

עוד חלוקים הצדדים בשאלת גובה הנזק וההוצאות ששילמה קרנית בתיק זה.

8.         מטעם קרנית העידו גב' אבו קאעוד סיהם, פקידת תביעות ראשית בקרנית וכן חוקר פרטי  מר אללשוילי.

עיקר עדותה של גב' אבו קאעוד נגע לגובה התביעה ואילו עדותו של החוקר היא שבאה לבסס את אחריות הנתבעים לשיפוי קרנית.

גרסת קרנית

9.         קרנית טוענת כי הנתבעים התירו את השימוש ברכב  וזאת ראשית מכוח החזקה העובדתית לפיה הנוהג ברכב הוא בעליו או לפחות מי שנוהג ברשות הבעלים. מכאן שהנטל להוכיח כי לא ניתנה הרשאה  מוטל על כתפי הנתבעים והם לא עמדו בו. עדויות הנתבעים לא היו מהימנות ונתגלו בהן סתירות. הנתבעים לא היו מוכנים לשתף פעולה עם החוקר.

כך למשל מפנה ב"כ קרנית לעובדה שהנתבעים לא פנו למשטרה לדווח על גניבת רכבם.

10.        קרנית טוענת עוד כי על פי מידע שבידיה, נהג הנהג לישון ברכב וזה שימש כמקום הלינה שלו. העובדה  שהתאונה ארעה בשבת מלמדת דווקא על מתן ההיתר שכן בשבת החנות לא היתה פעילה.

11.        לטענתה, על- פי העדויות, גם העובדים בחנות נהגו לבצע משלוחים עם הרכב ועל כן היתה לנהג הרשאה לנהוג ברכב ומפתחות הרכב היו בחזקתו בהיתר הבעלים.

על- פי הפסיקה די בהרשאה מכללא ולו ע"י אי נקיטת אמצעים יעילים למניעת מעשה הנהג. ב"כ קרנית סומך טיעונו זה על פסק הדין בעניין ע"א (ת"א) 1063/01 יהודה מזור ואח' נ' קרנית ( לא פורסם) אשר אושר ע"י בית המשפט העליון.