פסק-דין בתיק א 204530/02

בפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש שנגרמו לצדדים בתאונה מיום 27.11.01. לטענת התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") נסע הנהג במכונית המבוטחת על ידה,  מר אהרון הלאל ( להלן: "הנהג") בכביש 886, התכוון לפנות ימינה לכביש עפר, האט, אותת ימינה, החל לפנות ימינה ולפתע הנתבע, שביקש לעקוף אותו מצד ימין, פגע עם הצד הקדמי שמאלי של מכוניתו בדלת אחורית ימנית של הרכב המבוטח. כתוצאה נהדף המבוטח לתעלה ונעצר בעץ.

לטענת הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "הנתבעים") נסע הנתבע בנתיב הימני. רכב התובעת שהיה בנתיב השמאלי, המיועד לפנייה שמאלה, סטה באופן פתאומי לנתיב הימני וחסם את דרכו. הנתבע ניסה לבלום ולסטות ימינה אך לא הצליח למנוע את התאונה.

בשל העובדה שעדי הנתבעים לא הגיעו, ובהסכמת הצדדים, נשמעה תחילה עדותו של הנתבע. הנתבע העיד כי נסע בנתיב הימני בכביש דו סיטרי בעל נתיב אחד לכל כיוון כאשר במקום התאונה היה פיצול של נתיב הנסיעה בכיוון נסיעתו לשני נתיבים באופן שהאחד, בו הוא נסע מיועד לנסיעה ישר, והשמאלי מאפשר פנייה שמאלה לאזור תעשיה. הטנדר של התובעת היה בנתיב השמאלי כשהוא מאט מאוד, כך שהנתבע הניח כי בכוונתו לפנות שמאלה, אך כשהתקרב אליו, סטה לפתע ימינה וחסם את נתיב נסיעתו של הנתבע, בכוונה להיכנס לשביל עפר מצד ימין. הנתבע ניסה לבלום ולסטות ימינה כך שבסופו של דבר רכבו נעצר בשביל העפר ואילו הטנדר ירד מהכביש ונכנס בתוך עץ. לטענתו אמר לו הנהג כי התכוון להביא אוכל לפועלים שעבדו מצד ימין של הכביש. הנתבע הכחיש כי נסע בשולי הכביש מצד ימין. לטענתו הכביש רחב לא היתה תנועה ולא היתה לו סיבה כלשהו לנסוע על השוליים.

עדותו היה מפורטת ועשתה עליי רושם מהימן. אינני מוצאת ממש בטענות ב"כ התובעת בסיכומיו על סתירות מהותיות בגרסתו.

הנהג העיד כי הוא נסע בנתיב הימני והתכוון לפנות ימינה על מנת להביא דבר מה לפועלים שהיו בצד ימין של הכביש. הוא הכחיש מכל וכל את הטענה שהוא היה בנתיב השמאלי לצורך פנייה שמאלה לאזור התעשייה, וכן דחה את האפשרות שהוא עשה "פנייה רחבה" ימינה. לטענתו הוא כבר היה עם הגלגלים הקדמיים בשביל העפר כאשר לפתע שמע מכה חזקה שהעיפה אותו לתעלה. בגירסתו תמך מר אסולין כאשר הובא לכאורה כעד נטרלי. בפועל התברר כי באותה תקופה עבד אסולין עם הנתבע שכם אל שכם וכי הם מכירים גם מפרוייקטים אחרים. לדברי אסולין עלה בידו לראות את התרחשות התאונה שכן בעת קרות התאונה היו הוא והפועלים "בהפסקת קפה". עדותו היתה הססנית, תוך כדי תיקוני גרסה ולא נתתי בה אמון.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בחומר הראיות אני מקבלת במלואה את גרסת הנתבע לתאונה. לא היתה שום סיבה שבכביש פנוי וריק יסע הנתבע על השוליים. יתר על כן עפ"י עדותו של הנהג גלגליו הקדמיים של הטנדר כבר היו בתוך שביל העפר כשהוא נפגע. שנית עפ"י הודעתו במשטרה פגעה בו כל חזיתה של המכונית. מדו"ח השמאי וצילומי הנזק עולה כי חזית מכוניתו של הנתבע לא נפגעה בתאונה. הפגיעה בה הינה מצד שמאל, ונראה כי אף הפנס קדמי שמאלי נותר שלם. בנוסף הפגיעה בדופן הטנדר עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבע ואיננה מתאימה לגרסת הנהג,  לבסוף, תוואי הדרך שצילומיו הוגשו שולל מכל וכל את גרסת הנהג מטעם התובעת. בשולי הכביש, בין האספלט לאדמות המשתרעות מעבר לכביש מוצבים במרחקים קצרים עמודי תאורה כשאחד מהם מונח מרחק קצר מאוד משביל העפר. אין שום אפשרות שהטנדר יהיה עם גלגליו בשביל והמכונית תפגע בו במרכז דופן ימין כפי שאירע שכן לשם כך יהיה עליה לעבור דרך עמוד החשמל.

בנסיבות אלו האחריות לתאנה מוטלת על הנהג ולא מצאתי רשלנות תורמת מצידו של הנתבע.

אשר על כן, נדחית התביעה.

באשר לתביעה שכנגד (ת.א. 213831/02) התובעת שכנגד שילמה עפ"י הפוליסה ודוח השמאי סה"כ נכון ליום הגשת התביעה שכנגד 8,676 ש"ח.

הנתבעים שכנגד ישלמו לתובעת שכנגד סך של 8,676 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה שכנגד 17.11.02 ועד למועד התשלום, הוצאות משפט לרבות הוצאות אגרה והוצאות עדות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובעת שכנגד ועד למועד התשלום על ידי הנתבעים שכנגד וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום כ"ה בחשון, תשס"ז (16 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

______________________________                    

רונית פינצ'וק-אלט, שופטת

204530/02א  120 טלי בונפיל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: