פסק-דין בתיק א 20446/03

התובעת הבעלים של רכב פרטי מסוג מסדה לנטיס מס' רישוי 23 - 772 - 78 (להלן:"רכב התובעת"), נהוג בידי מר גיורא נחום (להלן:"נהג התובעת"), אשר לטענתה נפגע ביום 4.12.01 ממשאית מס' רישוי 15 - 594 -68 (להלן :"המשאית"), הנהוגה בידי הנתבע.

המבטחת של המשאית גם היא נתבעה בתחילה, אולם מאחר ששיעור הנזק בגינו הוגשה התביעה נמוך מסכום ההשתתפות העצמית של התובע, לפי הפוליסה נמחקה המבטחת מכתב התביעה.

מקום הארוע הינו ברח' קבוץ גלויות מכוון מזרח למערב בפניה לשד' הר ציון בתל אביב.

בצומת קיים נתיב פניה ישירה ימינה ותמרור "האט ותן זכות קדימה".

אורך הנתיב הימני המיועד לפניה ימינה כ- 10 מ' מהפניה. שפת המדרכה מסומנת בצבעים אדום לבן, אולם לפני האזור האסור לעצירה קיים מפרץ חניה המיועד לחניה במקביל למדרכה, אולם החונים בו עושים דין לעצמם, חונים אנכית למדרכה ואף בחניות כפולות.  כתוצאה מכך הנתיב המיועד לפניה ימינה שהינו ארוך מאד מתקצר למרחק של כ- 10 מ' מהפניה.

עם נתונים אלה, כל הנוהג בנתיב הימני, נתקל ברכבים הבולטים ממפרץ החניה לתוך נתיב הפניה ימינה ולכן נאלץ לסטות שמאלה ואח"כ שוב ימינה על מנת לבצע את הפניה לשד' הר ציון.

רכב התובעת והמשאית המעורבים בתאונה נעו שניהם מכוון מזרח למערב.

נהג התובעת מציין כי כאשר נסע בנתיב הימני והתכוון לפנות ימינה לשד' הר ציון, לפתע הבחין משמאלו במשאית ארוכה הפונה מנתיב השמאלי לו והמיועד לנסיעה ישר. לדבריו, כאשר הבחין שהנתבע פונה עם המשאית לרח' שד' הר ציון, בלם בחוזקה אולם למרות זאת, פגעה המשאית בדופן הימנית קדמית של רכב התובעת עם קצה הפגוש האחורי ימני של המשאית.

העיד נהג רכב התובעת :

"לא ראיתי את המשאית שלך נוסעת לפני, ראיתי אותך בצד שמאל שלי ואז חתכת אותי, הייתי מרוכז בנהיגה בסמוך לפגיעה ברכב".

לדבריו, המשאית בעת הפניה עלתה עם הגלגל השמאלי הקדמי על שפת אי התנועה הקטן עליו מותקן הרמזור והמצוי בצד שמאל לפניה .

הנתבע בתצהירו מציין כי נהג התובעת נסע אחריו. לטענתו נהג התובעת פגע בפגוש המשאית. לדבריו המשאית לא עקפה את רכב התובעת.

בעדותו מציין הנתבע כי אורך המשאית כ- 11 מ' והוא עצר עם המשאית על מנת לאפשר זכות קדימה לרכבים הבאים מרח' פנחס לבון ואז פגע בו רכב התובעת.

בתמיכה להוכחת הנזק צורפה חוות דעת שמאי המציינת את הנזק הישיר בסך 2,636.75 ש"ח ומע"מ בסך 448.25 ש"ח נכון ליום 19.12.01 וכן שכ"ט השמאי בסעך 431 ש"ח.

לבית המשפט הוגשו תמונות של מקום ארוע התאונה והן תמונות המצביעות על הנזק לרכב התובעת. מתמונות אלה למדים כי הנזק לרכב התובעת הינו  בצד הכנף השמאלית קדמית וההפנס השמאלי קדמי ועד קשת הגלגל השמאלי קדמי, מרחק של כ- 50 ס"מ.

מהתמונות שהוגשו על ידי הנתבע, למדים כי המשאית לא היתה מסוגלת לאור אורכה וחניית הרכבים לבצע כלל את הפניה ימינה, באשר הנתיב הימני חסום ברכבים חונים, והפניה התאפשרה אך ורק אם המשאית בצעה הפניה מהנתיב המסומן לנסיעה ישר.

נהג רכב התובעת מאידך, היה מצוי במקביל ומאחור למשאית וסביר שחשב שהמשאית עומדת להמשיך ברמזור בנסיעה ישר, אולם  גילה להפתעתו כי המשאית עומדת לפנות ימינה, כפי שעשתה. טענת הנתבע שאותת לא נסתרה אולם אם רכב התובעת היה במקביל למשאית לא היה יכול להבחין באיתות.

במצב דברים זה קיימת רשלנות מצד שני הנהגים, באשר מחד, נהג המשאית היה צריך להבחין בעת הפניה ימינה ברכב התובעת המצוי מימינו ומאחוריו, במיוחד כאשר ידוע לו שרכבים פרטיים ו"זריזים" מנסים ל"השתחל" לפני רכבים כבדים. מאידך, נהג רכב התובעת צריך לצפות כי משאית ארוכה הנמצאת לפניו במקביל לו, אינה מסוגלת לבצע פניה ימינה אלא בקשת רחבה וממסלול פנוי, דהיינו מהמסלול השמאלי ונהג רכב התובעת צריך היה לשמור מרחק מהמשאית בשל אורכה ורוחבה.

לאור האמור מוצא אני את הנוהגים אחראים במידה שווה לנזק הנתבע וחבות כל אחד מהם הינה בשיעור של מחצית.