פסק-דין בתיק א 2043/01

1.         הנתבעים מכרו ביום 3.12.95 לתובע דירה ברח' לוין אפשטיין 43/6 ברחובות (להלן: "הדירה") תמורת -.220,000 דולר.

כבר בפברואר 1997 נמסרה החזקה בדירה לתובע (ומאז הוא מתגורר בה), אלא שזכויות הבעלות בה לא הועברו בלשכת רישום המקרקעין על שמו עד היום.

על רקע זה תובע התובע מהנתבעים את קיום התחייבותם כלפיו וחיובם לרשום את הבעלות בדירה על שמו. לטענתו מלוא התמורה המוסכמת, בגין הדירה, שולמה לנתבעים ועל כן אין כל הצדקה לאי העברת הבעלות.

הנתבעים חולקים על טענה זו וטוענים כי התובע שילם להם על חשבון הדירה סכום של -.60,000 דולר בלבד עד היום, ועל כן אין הוא זכאי לקבל את זכויות הבעלות בדירה.

המחלוקת העיקרית, ולמעשה היחידה, המתעוררת בין הצדדים היא, איפוא, בשאלה האם שילם התובע לנתבעים את מלוא התמורה עבור הדירה -.220,000 דולר, או שמא שילם הוא עד כה סך -.60,000 דולר בלבד.

2.         להוכחת טענותיו הציג התובע מסמך מיום 1.12.96, על פיו מאשר הנתבע 1, בחתימת ידו, כי קיבל מהתובע את מלוא התמורה (נספח ג' לת/2). מסמך זה הנושא את הכותרת "קבלה" כתוב בשפה הרוסית, היא שפתם של שני הצדדים. במסמך (שתורגם לעברית, ראה נספח ד'), מאשר הנתבע 1 כי קיבל מהתובע סכום של -.220,000 דולר תמורת מכירת הדירה, נשוא התביעה, וכי אין לו עוד כל טענות כלפי התובע בגין התשלום עבור הדירה. בראש המסמך משמאלו, רשום (ברוסית) שם העיר "רחובות".

עוד הציג התובע שורה של אישורים המעידים על העברות בנקאיות של סכומי כסף שונים שהועברו, לטענתו, לחשבונם של הנתבעים, המסתכמים יחדיו לכ-.160,881 דולר, אשר יחד עם הסך של -.60,000 דולר (לגביו אין מחלוקת בין הצדדים) מהווים את מלוא התמורה המוסכמת עבור הדירה (ראה נספחים ד', ה', ו', ז' וח' לת/2).

כראיה נוספת להוכחת טענתו מציג התובע את העובדה כי קיבל מהנתבעים את החזקה בדירה. עובדה זו מצביעה לדעתו על תשלום התמורה שכן על פי סעיף 3 להסכם, היה אמור הוא לקבל את החזקה רק לאחר תשלום מלוא התמורה.

3.         הנתבעים חולקים, כאמור, על טענות התובע וטוענים כי למעט סכום של -.60,000 דולר לא קיבלו הם תמורה נוספת עבור הדירה ועל כן ועל פי תנאי ההסכם אין הם מחויבים להעבירה על שם התובע. הם מאשרים אמנם כי מסרו את החזקה בדירה לתובע, אך עשו כן, לטענתם, משום שהיה באותה עת מחוסר קורת גג, שכן זה מקרוב הגיע לארץ כעולה חדש מרוסיה. הקשרים העסקיים שהיו לנתבעים עם אביו של התובע ברוסיה - בעיר קאזן - הניעו אותם לבוא לקראת התובע ולאפשר לו להתגורר בדירה חרף העובדה שהוא טרם שילם את מלוא תמורתה.

עוד טוענים הנתבעים כי מסמך הקבלה המאשר כביכול תשלום מלוא התמורה זוייף, או שוכתב, ע"י אביו של התובע. לדברי הנתבע 1 החתימה המופיעה עליו היא אמנם חתימתו, אך היא ניתנה לאבי התובע על החלק (בלנקו) במסגרת עסקים משותפים ברוסיה. האישור או הקבלה הוספה לטענתו לאחר מכן, תוך כדי ביצוע מעשה זיוף.

לגבי העברות הכספים לחשבונם, טוענים הנתבעים כי אלה הועברו במסגרת העסקים עם אבי התובע שהתקיימו באותה עת ולא על חשבון הדירה אותה רכש מהם התובע.

4.         הנסיבות והעובדות שהוצגו בפני, במהלך שמיעת הראיות, מעלות תמיהות וסימני שאלה לא מעטים לגבי השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים.

            מחד - המסמך שהציג התובע (נספח ג' לת/2) והעובדה כי קיבל את החזקה בדירה מהנתבעים, תומכים תמיכה של ממש בטענתו כי שילם לנתבעים את מלוא התמורה. ההעברות הבנקאיות שהציג, אמורות אף הן לתמוך בגירסתו.

            מאידך - מעוררים המסמך הנ"ל וההעברות הבנקאיות מספר תהיות:

            ראשית: על גבי המסמך שהוצג ע"י התובע (נספח ג') מצויינת העיר רחובות ואילו במסמך מקביל, והזהה בתוכנו (כך מכל מקום נטען, שכן תרגומו לא הוגש לביהמ"ש), מופיע על גבי המסמך שם העיר "קאזן" (ראה נ/2). על גבי שני המסמכים (נ/2 ונספח ג') מופיעה חתימת הנתבע במקום זהה על גבי המסמך, וצורתה נראית בעין בלתי מקצועית לפחות, זהה (לא הוצגו בפני חוות דעת מקצועיות בענין זה).

שוני זה בשני המסמכים, אשר אמורים היו להיות זהים לחלוטין ואף נראים כהעתקים זהים, לבד משם העיר, כאמור, לא הוסבר כראוי לא ע"י התובע במהלך עדותו, ולא ע"י אביו שהעיד מטעמו. ההבהרות וההסברים לפשרו של שוני זה, כפי שפירט בא כוחו בסיכומיו, ו/או התובע ואביו במהלך עדותם, נראים תמוהים ומעוררים תהיות לגבי אמינותו של מסמך זה. שוני זה אף מחזק את גירסת הנתבעת לפיה, הם חתמו על מספר "ניירות" או "מסמכים" בלנקו - על החלק - והפקידו אותם בידי אבי התובע, על מנת שיעשה בהם שימוש במסגרת עסקיהם המשותפים ולא לשם מתן קבלה או אישור בדבר תשלום מלוא תמורת הדירה.

יתכן ובתהייה זו אין ממש וכי המסמך (האם נספח ג' או שמא נ/2) אכן משקף את העובדות כהוויתן, כפי שנרשמו בו, אלא שהשוני הנ"ל לא הוסבר כדבעי ולא שוכנעתי, בודאות הדרושה, כי אין הוא מצביע על זיוף, או שיכתוב מסמך, מבחינת יש מאין, אשר נרשם ע"י נייר בלנקו שנמסר לאבי התובע ע"י הנתבעים.

שנית: על גבי המסמך או "הקבלה" נרשם כי מלוא תמורת הדירה שולמה            ב-1.12.96. זהו, מכל מקום, התאריך שנרשם בראש שני המסמכים מצד ימין (הן בנ/2 והן בנספח ג' של ת/2). אם עובדה זו משקפת את האמת ואת המציאות כפי שארעה, לפי טענת התובע, כיצד ניתן להסביר את העובדה כי אחת ההעברות הבנקאיות (על סך -.10,000 דולר - נספח ח' לת/2) שהוצגו ע"י התובע, נושאת תאריך מאוחר יותר, היינו 16.12.06.

לאבי התובע, שרשם את המסמך, לא היה הסבר משכנע בתשובה לשאלה שהופנתה אליו בענין זה ע"י עו"ד זרסקי (ראה עמ' 20 לפרוטוקול שורה 5).