פסק-דין בתיק א 20393/04

1.         המדובר בתובענה שראשיתה בתיק הוצאה לפועל אשר נפתח לביצועו של שיק על סך 65,241.54 ש"ח, שמועד פירעונו חל ביום 18.09.03, ואשר נמשך לפקודת הנתבעת על ידי חברת ב.ס.ט. ייזום ובניה בע"מ (להלן: "השיק").

השיק  הוסב לחברת א. גולדברג הנדסה (1997) בע"מ (להלן: "חברת גולדברג"), הוסב בשנית לתובע והופקד לניכיון בחשבונה של החברה הנ"ל ביום 01.07.03. השיק חולל באי פירעון ומכאן הליכי ההוצאה לפועל שננקטו בגינו על ידי התובע.

2.         במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר, אותה הגישה הנתבעת נטען כי חתימת ההיסב הנחזית להיות שלה, הינה מזויפת ונעשתה שלא על ידי מנהליה, שלא בהרשאתם, ללא ידיעתם וללא סמכות.

3.         סעיף 28 לפקודת השטרות מורה כי אוחז כשורה הוא אוחז אשר נטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ונעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, ובלבד שנטל את השטר בתום לב ובעד ערך מבלי שהיתה לו בעת סיחורו כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה.

4.         אין חולקין כי השיק נשוא הדיון היה שלם ותקין לפי מראהו. דומה כי הנתבעת אף אינה חולקת על כך שהוא ניתן בעד ערך. לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע צורף טופס ניכיון שיקים מיום 01.07.03 ממנו עולה בבירור כי השיק הופקד במסגרת עסקת ניכיון. ההלכה הפסוקה קובעת כי רכישת שטר על ידי בנק מידי לקוחו על דרך של ניכיון, בין במזומנים ובין על ידי זיכוי חשבונו של הלקוח, הינה בבחינת מתן ערך בעד השטר. בהתקיים יתר התנאים המנויים בסעיף 28 לפקודה, הבנק הינו בגדר אוחז כשורה.

            ראו:  1. ע"א 389/67 בנק פ.ק. בע"מ נ' קיבוביץ, פד"י כב (1), 264.

                      2. ע"א 345/78 בנק הפועלים נ' סרדס, פד"י לג (1), 683.

                      3. ע"א 375/66 מלר נ' טינשניידר פד"י כ (4), 93.

            לעניין עסקת ניכיון מציין המלומד ש. לרנר בספרו "דיני שטרות" (הוצאת לשכת עורכי הדין, תשנ"ט - 1999) בעמ' 408 כי:

"במקרה הטיפוסי של העסקה, לקוח מוכר לבנק שיק שהוא מחזיק כנפרע או כנסב, והבנק הרוכש משלם למוכר את הסכום הנקוב בשיק, בניכוי מראש של ריבית בשיעור מוסכם. המחיר המופחת משקף את העובדה שהבנק משלם בהווה ואמור לקבל מהמושך כסף בעתיד, ואת אלמנט הסיכון בעסקה אם הבנק לא יצליח להיפרע מהמושך".

            למותר לציין כי לתצהיר מטעם התובע צורף העתק צילומי של פירוט חשבונה של חברת גודלברג הנ"ל נכון למועד הרלוונטי,  ממנו עולה כי החברה עמדה ביתרת חוב בסכום גדול בהרבה מסכום השיק בו עסקינן.

5.         טענתה העיקרית של הנתבעת הינה כי חתימת ההיסב המופיעה על צדו האחורי של השיק ונחזית להיות חתימתה, הינה מזוייפת. אין חולקין כי חתימת ההיסב הינה של אחד, איגור גולדברג אשר חתם בשם הנתבעת. אותו גולדברג חתם חתימת היסב נוספת כאשר הסב את השיק לתובע לצורך הפקדתו בחשבונה של החברה שבבעלותו, היא חברת גולדברג. מילים אחרות - על גבו של השיק הופיעו שתי חתימות של איגור גולדברג - האחת בשם הנתבעת (הסבה ראשונה) והשניה בשם חברת גולדברג (הסבה שניה).

            הנתבעת טענה כאמור כי חתימתו של גולדברג נעשתה ללא הרשאה, ללא סמכות וללא הסכמתה ואישורה.

6.         מתוך הראיות שהוצגו בפניי עולה כי הנתבעת קיבלה, לכל הפחות, שלוש החלטות לגבי מורשי החתימה מטעמה, וכדלקמן:

6.1        ביום 27.03.03 המציאו מנהלי הנתבעת הודעה לתובע בדבר החלטה לעניין פתיחת חשבון וקבלת שירותים בנקאיים. במסגרת אותה הודעה חתמו גם על טופס המפרט את בעלי זכויות החתימה בחשבון, ולפיו ככל שמדובר בשיקים מעל סך של 5,000 ש"ח תחייב חתימתם של איגור גולדברג בצירוף חתימת אחד משני המנהלים וחותמת החברה. על שיקים עד לסך של 5,000 ש"ח יהיה איגור גולדברג מוסמך לחתום לבדו.

6.2        ביום 25.05.03 במסגרת אסיפה כללית בה נטלו חלק מנהלי הנתבעת, הוחלט כי חתימתו של גולדברג איגור בתוספת חותמת החברה תחייב את הנתבעת לכל דבר ועניין.

6.3        ביום 23.07.03 הודיעו מנהלי הנתבעת על שינוי בזכויות החתימה באופן ששניים מבין שלושת המורשים על-פי ההודעה מיום 27.03.03 בצירוף חותמת החברה הם הרשאים לחתום בשם החברה. הודעה זו נעדרת כל התייחסות לגבי שיקים שסכומם אינו עולה על סך של 5,000 ש"ח.

7.         מאחר והשיק נשוא הדיון הוסב לתובע כאמור ביום 01.07.03, ברי כי להודעה האחרונה מיום 23.07.03 אין נפקות לענייננו.

8.         לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעת כי הפרוטוקול מיום 25.05.03 המשנה את בעלי זכויות החתימה, הינו מעשה זיוף והונאה. פרוטוקול זה (ת/1) אשר הוצג על ידי התובע, נחתם על ידי מנהל הנתבעת בפני רו"ח משה רוט שאישר כי החתימה נעשתה בפניו. בעדותו אישר מר רוט כי אותו פרוטוקול נחתם במשרדו על ידי מנהל הנתבעת ותיאר באופן מפורט ומשכנע את מהלך אותה ישיבה. לדבריו "היתה ישיבה חד פעמית במשרדי, בה נכחו ויקטור חריף וגופמן (מנהלי הנתבעת - א.ט) ואתה שואל היכן איגור אני משיב שהוא לא נכח בישיבה, הוא הביא אותם לישיבה ואח"כ חזר לקחת אותם" (עמ' 5 שורה 11 לפרוטוקול). העד אף הציג תעודת התאגדות של הנתבעת, תקנונה ופרוטוקול של בנק דיסקונט מיום 27.03.03.