פסק-דין בתיק א 2035/02

    1.     בין הנתבעת (להלן: "בזק"), שהפעילה בתקופה הרלוונטית את התקשורת הבינלאומית לישראל וממנה, לבין התובעת, תאגיד שהוקם לצורך אספקת מידע קולי באמצעות שיחות טלפון, ללקוחות מחו"ל, נחתם הסכם לפיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 0.98 דולר עבור כל דקת שיחה שבוצעה מסין והגיעה לארץ לקווי בזק שהוקצו לתובעת, לשם מתן שרותי מידע קולי המתחילים בקידומת 056 (ראה ההסכם נספח ד' לתצהיר ת/2).

חרף התחייבותה, נמנעה בזק מלהעביר לתובעת את העמלה עבור שיחות הטלפון הרבות שנכנסו, לטענתה, לארץ מסין באמצעותה בחודשים יולי-אוגוסט 1995.

המנעות זאת נומקה בחשדות שעלו אצל בזק באשר לתנועת שיחות "בלתי כשרה" מסין לישראל באמצעות השרות של "056" שהפעילו התובעת וחברות תקשורת אחרות. 

חקירת החשדות לא הניבה, כנראה, הליכים פליליים או אחרים נגד התובעת או נגד אחרים. על אף זאת, סכומי העמלה שהיה על בזק לשלם לא שולמו לתובעת עד היום.

    2.     בתובענה שבפני, שהיא השניה בסדרה, לאחר מחיקת הראשונה (בשנת 1996), לבקשת התובעת עצמה, תובעת התובעת מבזק את תשלום העמלות המגיעות לה, לטענתה, עבור התקופה הנ"ל. שיעור העמלות מגיע, לפי טענתה וחישוביה, עד לסכום של כ-.6,7 מליון ש"ח.

הנתבעת דוחה את תביעת התובעת משום שלטענתה לא הוכח כי השיחות שנכנסו מסין לישראל, כביכול, באמצעות שרות 056, אכן בוצעו בפועל וכי יש מקום לחשד כי מעשי מרמה, או הטעיה, יצרו מצג בדבר כניסת מספר רב מאוד של שיחות, בעוד שבפועל לא התקיימו כאלה כלל ומשכך לא שולמה לה ע"י הרשות המוסמכת בסין כל תמורה בגינן. על כן אין התובעת זכאית לתשלום עמלות כל שהן בגינן.

3.      סעיף 12(א) להסכם שנכרת בין הצדדים קובע:

"בזק תשלם לספק המידע עמלה בשיעורים הקבועים בתוספת לחוזה זה לכל דקת שיחה בשיחת 056 שעבורה יתקבל תשלום מחו"ל ובתנאי שיתברר שלספק המידע בוצעו לפחות 150,000 דקות שיחה בשרות 056 מחו"ל לתקופה של שישה חודשים מיום חתימת הסכם זה".

העולה מתניה זו היא כי הזכות לקבל את העמלה עבור השיחות לשרות 056 שבוצעו למספרים שהוקצו לתובעת על פי ההסכם (סעיף 3 להסכם) לשם מתן "שרותי מידע ובידור" למתקשרים מחו"ל, ובמקרה זה מסין, זכות זו קמה לתובעת, רק אם "יתברר" כי עבור דקות השיחה שנכנסו לארץ באמצעות המספרים שהוקצו לתובעת, שולמה לבזק תמורתן ע"י הרשויות המוסמכות בסין.

לאמור: על מנת לזכות בעמלה הנתבעת, היה על התובעת להוכיח, לא רק את מספר דקות השיחה שנכנסו לארץ באמצעות מספרי קווי הטלפון שהוקצו לה ע"י בזק, אלא אף את העובדה כי עבור שיחות ספציפיות אלה שולמה לבזק התמורה ע"י הרשות המוסמכת בסין, על פי המוסכם ביניהן.

בנטל זה, והנטל מוטל על התובעת במקרה זה, שכן "המוציא מחברו עליו הראיה", לא עמדה התובעת.

4.      אמנם כן: בזק קיבלה מהרשויות בסין סכום כולל של כ-1,4 מליון דולר עבור השיחות שהגיעו לארץ מסין בתקופה הרלוונטית (יולי - אוגוסט 1995). אין על כך מחלוקת בין הצדדים.

אמנם כן: על פי דוחו"ת של בזק שהציגה התובעת, אשר לא הוכחשו ולא נסתרו ע"י הנתבעת (נספחים ה', ו' לת/2) נרשמו שיחות נכנסות לארץ מסין, בתקופה הרלוונטית, בהיקף של 1,779,748 דקות שיחה לכלל מספרי הטלפון בארץ ובכלל זה למספרים בעלי הקידומת 056.

אמנם כן: ואף זאת הראתה התובעת מהדוחו"ת הנ"ל שהוכנו ע"י בזק, סך כל השיחות שנרשמו כנכנסות לארץ בתקופה הרלוונטית לקבוצת המספרים שהוקצו לה במסגרת שרות 056 עומד על 1,162,111 דקות שיחה.

יחד עם זאת, לא עלה בידי התובעת להראות האם עבור דקות השיחה הספציפיות שנרשמו כנכנסות לארץ באמצעותה, קרי לקווים שהוקצו לה, שילמה הרשות המוסמכת בסין סכום כלשהו לבזק, והרי זוהי תניה מפורשת שבלעדיה לא קמה לתובעת זכות לעמלה, כאמור בסעיף 12 הנ"ל להסכם.

מחישוב גס עולה כי התשלום ששולם לבזק ע"י סין (כ-1,4 מליון דולר) עבור החודשים הנ"ל משקף דווקא את מספר דקות השיחות שנכנסו לכלל המספרים בארץ, למעט המספרים שהוקצו לתובעת. לאמור, סכום זה משקף בקירוב, תשלום עבור כ-617,500 דקות שיחה. ודאי שאין הסכום שהתקבל משקף תשלום עבור דקות השיחה שנרשמו כנכנסות לארץ מסין לקבוצת המספרים של התובעת. (על פי המוסכם שילמה סין לבזק עבור כל דקת שיחה שנכנסה לארץ מסין -.2.21 דולר).

בנסיבות אלה "רשאית" היתה בזק להניח כי עבור דקות השיחה למספרים שהוקצו לתובעת, לא שולמה התמורה המוסכמת ולפיכך לא קמה לתובעת הזכות לעמלה, כאמור בסעיף 12 הנ"ל.

הנחה זו, שיש לה בסיס ראייתי משמעותי שלא היה שנוי, למעשה, במחלוקת בין הצדדים, כמפורט לעיל, תומכת ומחזקת את החשדות שהועלו כלפי התובעת לפיהן שיחות "אמיתיות" לקבוצת המספרים שהוקצו לתובעת לא נכנסו לארץ. מדובר, ככל הנראה, במעשי הונאה שהתבססו על ניצול לרעה של טכנולוגיה המאפשרת "סימון", או רישום, שיחות נכנסות שאינן מתקיימות או מתבצעות בפועל, תוך הצגת מצגי שווא, שאינם משקפים את המציאות, היינו את מספר השיחות הנכון והאמיתי שנכנסו מסין לארץ.

בין כך ובין כך, ומבלי לקבוע ממצאים בשאלה האם ביצעה התובעת מעשי הונאה, כאמור לעיל, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי עבור דקות השיחות שנרשמו כנכנסות מסין לארץ, למספרי הטלפון שהוקצו לתובעת, שולמה לבזק התמורה המוסכמת על ידי הרשויות המוסמכות בסין.