פסק-דין בתיק א 20346/04

1.         התובעת מבקשת לחייב את הנתבע בתשלום סך של 1,687 ש"ח עבור פרמיה לפוליסת ביטוח רכב מקיף.

2.         אין חולק כי במועדים הרלוונטיים לתביעה היה בבעלות הנתבע רכב מסוג סובארו לגאסי נושא מס' רישוי 03-724-29 (להלן: "הרכב") ועד ליום 10.7.96 היה הרכב מבוטח על ידי התובעת. ביום 10.7.96 הפיקה התובעת פוליסת ביטוח מקיף לרכב מס' 00844-17-4-96 בתוקף למשך שנה אחת (להלן: "הפוליסה"). הפוליסה הופקה לבקשת סוכנת הביטוח, גב' יפה אייזנבך (להלן: "סוכנת הביטוח") בהתאם למכתבה לתובעת מיום 10.7.96. הנתבע לא שילם את הפרמיה המתחייבת בגין הפוליסה ובהתאם לכך היא בוטלה על-ידי התובעת מיום 15.12.96.

            מכאן התביעה לתשלום פרמיה בגין התקופה בה היתה הפוליסה בתוקף.

3.         לטענת הנתבע התביעה התיישנה, שכן, במקור היא הוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב ביום 9.10.97 ונמחקה מחוסר מעש ביום 26.12.99. רק ביום 26.2.03 הגישה התובעת בקשה לשחזור התיק (אשר בוער בינתיים) וביום 27.7.04 הוגשה בקשה להחייאת התביעה ובקשתה התקבלה.  בהתאם לכך עברה תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981.

            לגוף העניין טען הנתבע כי סוכנת הביטוח הינה אחותה של גרושתו ממנה נפרד בשנת 1994 ובעקבות זאת נותק הקשר ביניהם. חידוש הפוליסה לא היה בידיעתו או בהסכמתו של הנתבע ונעשה על דעת סוכנת הביטוח שהינה, בהתאם לסעיף 33 (א) לחוק חוזה ביטוח, שליח של התובעת. הנתבע מפנה לכך כי התובעת לא הזמינה את סוכנת הביטוח למתן עדות בתביעה ותחת זאת היא הגישה את תצהירו של מר אליעזר מזרחי, מנהל מחלקת הגבייה (להלן: "העד מטעם התובעת")  שלא היה מעורב במחלוקת נשוא התביעה ותצהירו הינו מפי השמועה. כן טען הנתבע כי במועדים הרלוונטיים לפוליסה, הוא ביטח את הרכב באמצעות חברת ביטוח אחרת.

4.         לטענת התובעת, חידוש הפוליסה נעשה בהתאם להוראות הנתבע אשר נמסרו לסוכנת הביטוח, כולל שינויים אותם ביקש. התובעת מפנה לסתירות שהתגלו בגרסת הנתבע וטוענת כי היה עליו להזמין את סוכנת הביטוח למתן עדות מטעמו, ומשלא עשה זאת, הדבר פועל לחובתו.

5.         במסגרת הדיון בתביעה הוגשו תצהירי עדות ראשית של העד מטעם התובעת והנתבע בעצמו ושניהם נחקרו בפניי.

6.         על אף כי בהחלטתי בתיק בש"א 15670/05 נדחתה טענת ההתיישנות אשר העלה הנתבע, הוא חזר והעלה אותה טענה במסגרת סיכומיו. בנסיבות העניין אשוב ואדרש לטענה.

            טענת ההתיישנות אשר העלה הנתבע נסמכת על סעיף 15 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958, לפיו נקבע כדלקמן:

" הוגשה תובענה לפני בית המשפט... והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה".

מלשון הסעיף עולה כי הוא חל על " תובענה חדשה" שהוגשה לאחר מחיקת קודמתה, אולם, אין הוא חל על חידוש תובענה קיימת, כבמקרה דנן. פרשנות זו תואמת את ההלכה הפסוקה, לפיה, יש לפרש באופן דווקני ומצמצם את תורת ההתיישנות, שכן, היא חוסמת את זכות הגישה לערכאות אשר הוכרה כזכות חוקתית, אף כי אין בה לבטל את הזכות המהותית בגינה מוגשת התביעה (ר' ע"א 6805/99 תלמוד תורה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, פ"ד נז(5) 443). בנסיבות העניין, שוב מצאתי לדחות את טענת ההתיישנות.

7.         בדיון אשר התקיים בתביעה ביום 27.2.06 ביקש הנתבע להזמין את סוכנת הביטוח כעדה מטעמו ובקשתו התקבלה. הנתבע ויתר על הזמנת העדה אף כי הוא עשה זאת רק בפתח ישיבת ההוכחות אשר התקיימה ביום 26.2.07 וללא כל הודעה מוקדמת. בעקבות זאת הודיעה  התובעת כי אין היא מעוניינת בהזמנת העדה מטעמה. בנסיבות העניין, התובעת לא תשמע בטענה כאילו סמכה על כוונת הנתבע להעיד את סוכנת הביטוח, אולם, ועל אף זאת, התנהגות הנתבע, שרק בפתח ישיבת ההוכחות הודיע כי הוא מוותר על העדה, תילקח בחשבון בפסיקת ההוצאות.

8.         בסעיף 35(א) לחוק חוזה ביטוח נקבע כי " לעניין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולעניין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב".

            בהעדר טענה של התובעת כאילו סוכנת הביטוח היתה שלוח של הנתבע, יש לראות בה כשלוח של התובעת. בנסיבות העניין, וכן בהתאם לכלל, לפיו המוציא מחברו עליו הראיה, היה על התובעת  להזמין את סוכנת הביטוח למתן עדות מטעמה, ומשלא עשתה כן, הדבר אומר דרשני ומקים את החזקה, לפיה, לו נשמעה עדותה  היא היתה פועלת לרעת התובעת (ר' ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פד לה(1) 736, 760  ה' וכן ע"א 55/89 קופל בע"מ נ' טלקאור בע"מ, פד מד(4) 596, 602 ז').

9.         תצהיר עד התובעת אינו משלים את החסר ולא ניתן ללמוד ממנו על נסיבות חידוש הפוליסה, שכן, מדובר בעדות מפי השמועה. מסקנה זו עולה מחקירתו של אותו עד, לפיה:

"ש.      אני מפנה אותך לסעיף 3 לתצהירך, האם מה שכתוב בסעיף זה הוא בידיעתך האישית, מתוקף תפקידך אצל התובעת?

  ת.       מתוקף תפקידי כמנהל מחל' גבייה, ישנה פוליסה ותפקידי לגבות אותה. לגבי הזמנת פוליסה, מה שידוע לי זה כמו כל פוליסה. אני לא הייתי נוכח בזמן הרלוונטי בין המבוטח לסוכן הביטוח.

  ש.      אני מפנה אותך לסעיף 3 לתצהירך, רשום על-פי הזמנתו של הנתבע, האם אתה מכיר את הנתבע היושב באולם בית המשפט?

  ת.       לא, ולא ראיתי אותו מעולם.