פסק-דין בתיק א 2034/05

1.         בפניי שתי תביעות אשר נדונו במאוחד, על פי החלטת כב' הרשם שדה מיום - 11/12/05.

2.         ת.א 2034/05

התובעת בת.א 2034/05 (נתבעת 2 בת.א 6230/05; להלן - בעלת המיצובישי),הגישה תביעת נזקי רכוש כנגד הנתבעים, בגין תאונת דרכים שאירעה ב-25/02/04 בישוב עלי (להלן - התאונה), וגרמה נזק לרכב מסוג מיצובישי (להלן - המיצובישי).

בעלת המיצובישי טוענת כי בגין התאונה נגרמו לה נזקים בסך 5,088 ש"ח (כולל שכ"ט שמאי והפסדים בגין השבתת המיצובישי למשך יומיים ומשוערך ליום הגשת התביעה).

ביום התאונה, המיצובישי היה נהוג בידי נאפע מרוואן (נתבע 1 ב - ת.א 6230/05; להלן - נהג המיצובישי).

הנתבעים  -

נתבע 1 (להלן - בעלי הדייהטסו), הינו הבעלים של רכב מסוג דייהטסו (להלן - הדייהטסו).

נתבעת 2 (התובעת בת.א 6230/05), הינה מבטחת הדייהטסו (להלן - מבטחת הדייהטסו).

בעת התאונה נהגה בדייהטסו זיוה ויינר (להלן - נהגת הדייהטסו).

א 6230/05

מבטחת הדייהטסו הגישה תביעת שיבוב בגין התאונה כנגד נהג ובעלת המיצובישי.

בגין הנזקים אשר נגרמו לדייהטסו בתאונה, פיצתה מבטחת הדייהטסו את בעליה בסך כולל של 14,025 ש"ח (כולל שכ"ט שמאי ומשוערך ליום הגשת התביעה).

3.         אין מחלוקת בין הצדדים לגבי גובה הנזק (ראה הצהרת ב"כ הצדדים, בעמ' 8 לפרוטוקול ישיבת 03/10/06), אך זו קיימת באשר לאחריות לתאונה -

על פי כתב התביעה, מבטחת הדייהטסו טענה כי שעה שהדייהטסו היה בעצירה מוחלטת, המיצובישי הגיע מאחור במהירות, ופגע בדייהטסו.

לטענת בעלת המיצובישי, נהגת הדייהטסו, אשר חנה בשוליו הימניים של הכביש, החלה לפתע וללא מתן זכות קדימה, בנסיעה לאחור לתוך הכביש, ונהג המיצובישי אשר הגיע מאחור לא הספיק לבלום את רכבו וכך נגרמה התאונה.

4.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, העדויות, עיון בכל המסמכים הרלוונטיים (כולל תמונות הדייהטסו לאחר התאונה וטפסי הודעות הנהגים לחברות הביטוח), ובהתחשב בתקנות התעבורה הרלוונטיות (בין היתר: תקנות - 21 - חיוב עובר דרך להתנהג בזהירות, 51 - מהירות סבירה, 45 - נסיעה לאחור), שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:

4.1.       האחריות - התאונה נגרמה עת שנהגת הדייהטסו נסעה לאחור בחוסר זהירות וללא מתן זכות קדימה למיצובישי בניגוד לאמור בתקנה 45 לתקנות התעבורה. משמעות הדבר היא כי נהגת הדייהטסו נושא באחריות לתאונה.

גרסת נהג המיצובישי באשר לנסיבות קרות התאונה היתה עקבית, בכתב התביעה, הודעתו לחברת הביטוח ובעדותו בפניי ועל אף שהינה עדות יחידה של בעל דין, שוכנעתי לקבלה.

4.2.       בנוסף, התגלו סתירות בין גרסת מבטחת הדייהטסו בכתבי הטענות לגרסה שסיפקה נהגת הדייהטסו בעדותה בפניי ובהודעה לחברת הביטוח:

בהודעתה לחברת הביטוח, טענה נהגת הדייהטסו כי התאונה אירעה שעה שנסעה עם הדייהטסו לאחור ואילו בכתבי הטענות נטען כי התאונה אירעה שעה שהדייהטסו היה בעצירה מוחלטת (עניין הנסיעה לאחור לא הוזכר כלל בכתבי הטענות).