פסק-דין בתיק א 20304/07

^{בפני תביעה על סך 9,800 ש"ח שיסודה בתאונת דרכים מיום 20/11/06 בשעות הצהריים.}

^{עם הגשת כתב ההגנה הוגש גם כתב תביעה שכנגד על ידי הנתבעת 1, אשר באותו שלב לא היתה מיוצגת.}

^{הואיל וכתב התביעה שכנגד הוגש שלא על פי התקנות, והואיל וצורפה לו נתבעת שאינה צד לתביעה העיקרית (אליהו חב' לביטוח בע"מ), החלטתי למחוק את התביעה שכנגד.}

^{התאונה אירעה בצמת הרחובות מסיקה והרצל בבת ים, ובמהלכה נגרם נזק לחזית רכב התובע, ולדופן ימין של רכב הנתבעים.}

^{התובע טוען כי נסע ברח' מסיקה מכיוון מערב לכיוון מזרח וביקש לחצות את הצמת כשהאור ירוק ברמזור בכיוון נסיעתו. רכב הנתבעות הגיח במהירות ברח' הרצל מצפון לדרום, נכנס לצמת למרות האור האדום ברמזור בכיוון נסיעתו והתנגש ברכב התובע בעצמה. במהל הדיון הבהיר התובע כי עצר את רכבו בטרם ההתנגשות ולמרות זאת התנגש בו רכב הנתבעות בפינה השמאלית הקדמית.}

^{הנתבעות טוענות כי רכבן הוא שנכנס לצמת באור ירוק וכי רכב התובע הגיע מימינו, נכנס לצמת באור אדום ופגע בדופן ימנית אחורית של רכב הנתבעות, באמצעות הפינה הימנית קדמית של רכבו.}

^{לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי.}

^{אינני יכול לקבל את עדות התובע כפי שהיא ונראה כי התובע ביקש להעצים את אשמת הנתבעת ולכן הגזים בתיאור נסיבות התאונה.}

^{מיקום הנזק בכלי הרכב מלמד כי רכב התובע לא היה בעצירה בעת התאונה וכי המפגש של המכוניות לא היה פינה אל פינה, כטענת התובע, כי אם חזית ימנית של רכב התובע פגעה בדופן ימין של רכב הנתבעות.}

^{התובע אישר כי כלל לא הבחין ברכב הנתבעת עת נכנס לצמת, וכי לדעתו כשהאור בכיוון נסיעתו ירוק הרי הוא פטור מחובת הזהירות.}

^{ואכן, בנסיבות הענין לו היה התובע עירני יותר - היה מבחין ברכב הנתבעת ומונע את התאונה.}

^{יחד עם זאת, אני מוצא כי האחריות לתאונה מוטלת בעיקרה על הנתבעת, אשר הסתירות בעדותה מהותיות יותר ונוגעות לשאלת מצב הרמזור בכיוון נסיעתה בעת הכניסה לצמת.}

^{תחילה העידה הנתבעת כי הרמזור היה ירוק עת הגיעה לצמת והמשיכה בנסיעה רצופה אחרי שני כלי רכב שהיו לפניה.}

^{בהמשך שינתה העדה את טעמה ואמרה שהרמזור היה אדום והתחלף לירוק בשעה שהתקרבה לצמת. העדה ביקשה להסביר בדרך זו מדוע היתה במהירות איטית של תחילת נסיעה.}

^{העדה העידה גם כי נסעה במרחק של 3 - 6 מ' מהרכב שלפניה.}

^{מדברח העדה עצמה אנו למדים כי לא שמרה מרחק מספיק מהרכב שלפניה.}

^{אני מסופק אם הנתבעת ראתה בכלל את מצב האור ברמזור עת נכנסה לצמת.}

^{אשר למהירות הנסיעה של הנתבעת ברור כי המהירות היתה גבוהה יחסית והדבר ניכר על סימני המשיכה שבחזית רכב התובע.}

^{לסיכום, אני סבור כי הנתבעת אשר מיהרה לאסוף את הילדים שעל הסעתם היא מופקדת ניסתה "לגנוב" את הרמזור, אשר התחלף לאדום ועל כן עיקר האחריות לתאונה מוטלת עליה. מנגד, התובע לא הקפיד להיכנס לצמת בזהירות מספקת ועל כן הוא אינו נקי מאשמה.}