פסק-דין בתיק א 203004/02

על-פי הסכמת הצדדים ינתן פסק דין על-פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אך ורק בשאלת ההוצאות.

בתובענה שבפני הגישה איילון חברה לביטוח (להלן: " איילון") תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם לטנדר מיצובישי  מגנום שהיה מבוטח על ידה בתאונה מיום 18/6/00, בעת שהיה נהוג על ידי מר דוד מנילביץ, האט בשל כך שרכב פיאט נהוג על ידי ענר כהן שהיה לפניו האט, ומשאית נהוגה בידי הנתבע, ראלב אלגואברה, המבוטחת על ידי אריה חברה לביטוח (להלן: " אריה") פגעה בו מאחור והדפה אותו על רכב הפיאט שלפניו.

בתביעה שכנגד שהגישה אריה היא טענה כי המשאית נסעה בנתיב הימני כשבנתיב השמאלי ולפניה נסעו הפיאט ואחריה המיצובישי. לפתע בלמה הפיאט, המיצובישי פגעה בה, סטתה לנתיב הימני והתנגשה במשאית.

ביום 10/6/04 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעת אריה נגד הנתבע שכנגד 3, מר כהן (להלן: " הנתבע").

ביום 13/6/04 הוגשה הודעת פשרה ע"י איילון, מנולביץ וראלב אלגואברה ואריה  לפיה תשלם אריה לאיילון בין היתר 100% מהנזק האחורי ו- 25% מהנזק הקדמי, שכ"ט עו"ד והוצאות.

ביום 6/12/07 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק דין בה טען כי הוא או מי מבני ביתו קיבל את כתב התביעה אך סבר כי, מאחר והוא קיבל מאריה ומאיילון פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו, ומאחר והוא אינו מיוצג על ידי עו"ד ומאחר והיה ידוע לאריה ולאיילון כי הוא מבוטח בביטוח צד שלישי על ידי חב' הכשרת הישוב, הרי שהוא נתבע פורמאלי בלבד. כמו כן טען כי קיבל את פסק הדין רק שלושה ימים לפני הגשת הבקשה וכי יש לו הגנה טובה ולא היה מקום כי אריה ששילמה לו את נזקו תגיש נגדו את התביעה, וכן תימנע מלהגיש אותה גם נגד הכשרת הישוב, שאז היתה האחרונה מגישה כתב הגנה גם בשמו.

בתגובה הסכימה אריה לביטול פסק הדין אך טענה כי על הנתבע לשאת בתשלום הוצאות ריאליות שנגרמו כתוצאה ממחדלו, בין היתר הוצאות בגין תשלומי אגרת פתיחת תיק הוצל"פ תשלומים למוסרים וחוקרים ואגרות ביצוע הליכים, שכ"ט עו"ד  כפי שנפסקו בהוצל"פ.

כן טענה כי היא שילמה לנתבע פיצוי אולם זאת מבלי להודות באחריות. לאחר ביצוע התשלום ולאחר בדיקה מקיפה ויעוץ משפטי סברה כי לנתבע אשם ניכר בגרימת התאונה. גם הסדר הפשרה עם איילון נעשה ללא הודאה בחבות. מאחר והנתבע התרשל ולא הגיש כתב הגנה במועד ללא כל סיבה מוצדקת, מן הראוי היה לדחות את הבקשה אולם לפנים משורת הדין מוכנה אריה לביטול פסק הדין ובלבד שהנתבע ישלם את ההוצאות שנגרמו לה.        

בעקבות זאת ניתנה החלטתי כי פסק הדין שניתן נגד הנתבע מבוטל וכי בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות והצדדים יהיו רשאים לטען להוצאות בכללן בסיכומים סיום הדיון בתובענה.

הנתבע הגיש כתב הגנה וכן הגיש הודעת צד ג' נגד דוד מנולביץ ואיילון.

בדיון הוסכם כי פסק הדין ינתן על-פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ובשאלת ההוצאות בלבד.

לטענת אריה יש לפסוק לזכותה הוצאות שכן נגרמו לה הוצאות עקב מחדלו של הנתבע להגיש כתב הגנה.

לטענת עו"ד שמפל, כתוצאה מהתנהלותה של אריה, שלאחר ששילמה לנתבע פיצוי בגין נזקיו ערכה בחינה חוזרת והחליטה לתבוע ממנו את נזקיה, וכתוצאה מכך שהיא לא הפנתה את התביעה גם נגד הכשרת הישוב, למרות שידעה כי לנתבע ביטוח צד ג', נגרמו לנתבע נזקים שכן הוא נאלץ לטפל בעצמו בביטול פסק הדין ולשכור לשם כך עו"ד.

לטענת עו"ד אלבר יש לפסוק לאיילון הוצאות שכן לא היה מקום לצרף אותה להליך בין הנתבע לאריה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין אין מקום לחיוב בהוצאות כלשהן.

לאריה נגרמו אמנם הוצאות אך אלו היו נמנעות אילו היתה עושה את הבדיקה המשפטית לפני שהסכימה לפצות את הנתבע. לחילופין יכלה, והיתה צריכה בנסיבות להגיש את התביעה גם נגד הכשרת הישוב ואז היתה האחרונה דואגת להגשת כתב הגנה גם בשם הנתבע שהיה זכאי לכך. בבואי לשקול האם עליה לשאת בהוצאות אלה או הנתבע, שגם לו נגרמו הוצאות, לא מצאתי לנכון להשית אותן עליו.

זאת ועוד, וסופו של דבר ויתרה אריה, ולכאורה בצדק, על התביעה נגד הנתבע.

גם לנתבע נגרמו, כאמור הוצאות שכן לאחר שניתן נגדו פסק דין היה עליו לשכור שירותי עו"ד כדי לבטלו, ורק לאחר מכן היתה הכשרת הישוב מייצגת אותו בתביעה. עם זאת, מאחר וגם לו היה חלק בגרימת ההוצאות האמורות, ולאור הנזק שנגרם לאריה (ואשר כאמור הושת עליה), לא מצאתי לנכון לפסוק לנתבע הוצאות.

לבסוף, לא ראיתי לנכון לפסוק הוצאות לאיילון. משהגישה אריה את התביעה נגד הנתבע, הוגשה זו גם נגד איילון. כפי שלכאורה לא היתה צריכה להגישה נגד הנתבע, כך גם לא היתה צריכה להגישה נגד איילון, ואולם ההליכים שבין אריה לאיילון הסתיימו בהסכם פשרה. באשר להודעת צד ג' - משהוגשה התביעה נגד הנתבע שהיה הנהג הראשון בתאונת השרשרת, על ידי מבטחת הנהג השלישי בתאונה, אך סביר מצידו להגיש הודעת צד ג', מה גם שאיילון כבר היתה צד לתובענה מכח התביעה שהיא הגישה. הזמנתה של איילון לדיון נעשתה ביוזמת בית המשפט כדי לסיים את המחלוקת באופן סופי, ובנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לעשות בשל כך הוצאות נפרדות מאלה שהיא קיבלה במסגרת הסכם הפשרה.