פסק-דין בתיק א 20294/04

1.         לפני תביעה כנגד משטרת ישראל בענין טובין שנתפסו במהלך חיפוש, והושמדו, אף שלא הוגש בענינם כתב אישום.

רקע עובדתי רלוונטי אשר אינו שנוי במחלוקת

2.         התובע היה במועדים הרלוונטיים בעל עסק ליבוא ושיווק מחשבים וציוד היקפי, בשם "אליזבל שיווק ומסחר". בין השאר רכש התובע עודפי יצור במחירים נמוכים, אליהם הגיע דרך האינטרנט או תערוכות.

3.         בחודש ינואר 2002 ייבא התובע מאת חברה קפריסאית, ראשי דיו מסוג "אפסון".  התובע שילם את מסי היבוא כנדרש ושחרר את הטובין.

4.         ביום 5.5.02 הגיעו לעסקו של התובע אשר ברחוב החשמל בתל אביב, נציגי משטרת ישראל בליווי נציגי חברת אפסון ישראל וביקשו לערוך חיפוש בעסק. לתובע הוסבר כי הוגשה תלונה ולפיה התובע מפיץ ראשי דיו גנובים ומזויפים (של אפסון).

למשטרה לא היה צו חיפוש לכתובת העסק שברחוב החשמל, אך התובע נעתר לבקשה והסכים לביצוע החיפוש בעסקו.

5.         במהלך החיפוש, תפסו נציגי המשטרה 1,194 ראשי דיו מדגמים שונים בעלי תוקף תפוגה לחודש אוגוסט 2003 (להלן גם " הטובין") וכן מסמכים הקשורים לרכישה, ליבוא ולמכירה של ראשי הדיו.

התובע עצמו נחקר במשטרה ושוחרר לאחר מכן.

6.         ביום 16.6.02 פנה התובע באמצעות בא כוחו לבית המשפט בבקשה להשבת תפוס. במסגרת הבקשה טען התובע, בין היתר, כי לא ידוע לו מה נעשה בטובין מאז נתפסו ביום 5.5.02, כי הוא נאלץ לדחות הזמנות של ספקים וכי המשטרה פוגעת ללא הצדקה בקנינו. עוד טען התובע בבקשה, כי ראשי הדיו שנתפסו הם בעלי תוקף תפוגה של אוגוסט 2003 וכי אם לא ימכרו בזמן הקרוב, לא יהיה להם ערך והפגיעה תהיה בלתי הפיכה.

המשטרה התנגדה לבקשה (נספח כח לתצהיר מטעמה) והתובע הגיש ביום 4.9.02 בקשה לביטול דיון ולחזרה בו מבקשתו להשבת התפוס. בעקבות זאת הורה בית המשפט (כב' השופט פלד) על ביטול הדיון אשר נקבע ליום 12.9.02.

7.         בבקשה מיום 18.9. 03, עתרה המשטרה לבית המשפט, לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), [נוסח חדש], תשכ"ט - 1969 (להלן: " הפסד"פ"), להשמיד את התפוסים. הבקשה לא הועברה לתגובת התובע והוא לא זומן לדיון בה.

8.         במכתב מיום 2.11.03 הודיעה המשטרה לתובע כי הוחלט לסגור את תיק החקירה כנגדו לפי שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתו לדין.

9.         ביום 4.11.03 נתן בית המשפט (כב' השופט בארי) צו להשמדת התפוסים והללו הושמדו בסמוך לאחר מכן.

תמצית טיעוני הצדדים

10.       התובע טוען כי המשטרה פגעה בפרנסתו ובקניינו שלא לצורך, ללא הצדקה וללא עילה בדין וכתוצאה מכך נגרם לו נזק ממוני. בפרט טוען התובע כי אלמלא היתה הנתבעת תופסת את ראשי הדיו או אם היתה מסכימה לשחרורם בטרם פג תוקפם, היה מרוויח ממכירתם את סכום התביעה (אותו הוא מחשב לפי כמות ראשי הדיו שנתפסה כאשר היא מוכפלת בתעריף בו נמכרו ראשי דיו דומים קודם לביקורה של המשטרה ותוך צירוף מע"מ).

התובע טוען כי הנתבעת התרשלה ויש לחייבה בנזקיו שהם בלתי הפיכים וברי פיצוי.

11.       הנתבעת אינה חולקת על כך שהיא חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע אולם טוענת כי פעלה לפי סמכותה כדין, בסבירות ובזהירות בנסיבות הענין. עוד טוענת הנתבעת כי תפיסת ראשי הדיו ואי השבתם נעשו לאחר בדיקה מדוקדקת ואיסוף ראיות מבוססות לצורך קביעה כי מדובר בראשי דיו מזויפים וכי השמדת ראשי הדיו בוצעה כדין על פי צו של בית משפט ולאחר שהתובע חזר בו מבקשתו להחזירם. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי התובע הוא אשר פעל בניגוד לחוק ופגע בפועלו זה בפרנסה ובקניין של אחרים ואילו הנתבעת פעלה על פי סמכותה בדין למנוע ממנו להמשיך לעשות כן.

12.       ניתן לציין כי רב העובדות בתיק זה אינן שנויות במחלוקת. הפלוגתא העובדתית המרכזית הינה האם ראשי הדיו אשר נתפסו אצל התובע, הם מזויפים אם לאו. 

דיון