פסק-דין בתיק א 20287/03

1.         התובע -בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש תביעה על סך 160,047.40 ש"ח נגד הנתבע 1, ועל סך 157,839.01 ש"ח נגד הנתבעת 2.

2.         התביעה באשר לנתבע 1 שייקביץ אברהם (להלן: "אברהם") היא לגבי יתרת החוב בחשבון העו"ש שמספרו 454297 וכן בגין יתרת חוב של הלוואה על סך 220,000 ש"ח שניתנה ביום 7/7/2000.

שייקביץ נעמי (להלן: "נעמי") היא אימו של אברהם והיא חתמה כערבה להלוואה אשר נטל אברהם.

3.         הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, והגיעו להסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה ולפיה ניתנה לנעמי רשות להתגונן.

באשר לאברהם: ניתנה לו רשות להתגונן רק בשאלות הבאות:

א)         האם פרע את החוב באמצעות הפקדת סכום של 68,000 ש"ח - כספים שהתקבלו מקופת גמל על שמו. (כאמור בסעיפים 20, 21 בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן).

ב)         האם הפקיד במהלך שנת 2000 את הכנסותיו ממשכורתו לפרעון החוב כפי שהצהיר בסעיף 20 סיפא לתצהיר התומך בבר"ל.

4.         באשר לטענות נוספות שהעלה בתצהירו, לא ניתנה  לו רשות להתגונן וביום 2/1/2005 ניתן פסק דין חלקי נגד אברהם ולפיו חויב לשלם לבנק סכום קרן של 56,047.40 ש"ח בצירוף ריבית כפי שנקבע בפסק הדין בתוספת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.

5.         תמצית טענותיה של נעמי:

א)         נעמי טענה, כי נפלו פגמים מהותיים בערבותה, ועל כן יש לפטור אותה מערבותה.

לטענתה, הבנק לא גילה לה ולא הסביר לה את מעמדה אם כערב מוגן ואם כערב יחיד ונמנע מלגלות לה את הערכתו בדבר יכולתו של אברהם לפרוע את ההלוואה שנטל ואת גובה הפיגור בהחזר ההלוואות הממוחזרות.

ב)         נעמי טענה, כי היא הבינה, שלכל היותר אם היא תחתום על המסמכים בבנק, יוכל הבנק לקחת ממנה את תוכנית החסכון ומשחילט הבנק את הפקדון שהיא שעבדה לטובתו, היא מופטרת מערבותה והבנק מנוע מלתבוע ממנה כספים נוספים בגין ערבותה.

ג)          נעמי טענה, כי היא לא קיבלה הודעות על כל פיגור ופיגור של אברהם לפרעון ההלוואה, וזכותה כערבה קופחה שכן לא יכלה לפרוע את ההלוואה במקום אברהם ובדרך זו להמנע מחיובי ריבית גבוהים וקנסות (סעיף 19 לתצהיר עדות ראשית).

6.         לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

7.         באשר לאברהם:

א)         בשנת 1997 קיבל אברהם הלוואה בסך של 190,000 ש"ח מהבנק לצורך רכישת רכב ג'י.אמ.סי. (להלן: "ההלוואה הראשונה").

אברהם שילם כספים על חשבון ההלוואה הראשונה אך בשל מצבו הבריאותי/כלכלי לא יכל לעמוד יותר בתנאי ההלוואה ובהחזרים השוטפים, וההלוואה "מוחזרה"  להלוואה אחרת על סך 197,000 ש"ח שניתנה ביום 20/8/98. (להלן: "ההלוואה השניה").

ב)         אברהם לא עמד בתנאי ההלוואה השניה, ככל הנראה, בשל מצבו הבריאותי, אשר הוביל להרעת מצבו הכלכלי, והוא נטל הלוואה לצורך הסדר החוב על סך 220,000 ש"ח וזאת בחודש יולי 2000. (להלן: "ההלוואה השלישית").

ג)          בכתב ההתחייבות והערבות להחזרת הלוואה מיום 7/7/2000 (נספח ג' לתצהיר מטעם הבנק), נכתב בסעיף 2, כי מטרת ההלוואה היא: "מיחזור חוב קיים".