פסק-דין בתיק א 2027/00

מבוא

תיק זה נדון בפני כבוד השופטת ש' סירוטה, אשר פרשה לגמלאות בטרם היה סיפק בידה להשלים את כתיבת פסק הדין. במצב דברים זה, זימנתי את הצדדים לדיון, על-מנת לאפשר להם להגיב לאפשרות שהוצגה בפניהם, לסיים את הטיפול בתיק בדרך הקבועה בתקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, החלטתי לקבל על עצמי את כתיבת פסק הדין על-פי החומר המצוי בתיק. עם זאת, קבעתי כי אם יתברר כי חסר חומר בנושא התרשמות רלוונטית להכרעה המשפטית, אשקול את ההצעה שהציע פרקליט הבנק התובע, לצרף תיק זה לתיק אחר המתנהל בבית-משפט זה בין אותם צדדים ובאותו עניין (ת"א 1950/06). 

רקע עובדתי

1.                בתחילת שנות ה- 90' היו הנתבעים 2 - 4 שותפים ומנהלים בנתבעת 1 - עסק לייצור ושיווק מוצרי-ניילון, פלסטיק ונייר בשם פרוסט פלסט (להלן: "השותפות"). על לקוחותיהם נמנו רשתות השיווק הגדולות שופר-סל וקו-אופ הריבוע הכחול (להלן: " הריבוע הכחול"). 

ביום 21.6.90 התקשרה השותפות עם התובע, בנק המזרחי המאוחד בע"מ סניף כפר-סבא (להלן: "הבנק"), בהסכם לפתיחת חשבון שמספרו 356050-24 (להלן: "החשבון"), וב"הסכם ותנאי עסק כלליים" (ראו נספחים ב' ו- ג' לתצהירו של פקיד הבנק שטיפל בחשבון השותפות, מר יגאל שכטר, להלן: "שכטר"). הנתבעים, שהיו, כאמור, באותה עת השותפים בשותפות, חתמו על כתב-ערבות מתמדת בלתי-מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב של השותפות כלפי הבנק (להלן: "הערבות" או "כתב הערבות", ראו נספחים א' ו- ד' לתצהיר שכטר).

מסגרת האשראי שהוקצתה לשותפות, כחלק ממהלך העסקים הרגיל שבין הבנק לבין השותפות, ניתנה כנגד כספים עתידיים שהשותפות אמורה היתה לקבל מרשתות השיווק להן סיפקה סחורה. שיטת האשראי המתוארת לעיל פעלה באופן הבא: השותפות סיפקה לבנק אחת לחודש דף ריכוזי-קניות, ובו התחזית לקבלת כספים בגין הרכישות שנעשו על-ידי רשתות השיווק במהלך החודש האחרון, לרבות המועדים לתשלומם. השותפות חתמה על המחאות זכות לטובת הבנק לקבלת כספים אלו, המחאות הזכות שועבדו לטובת הבנק והשעבוד נרשם כדין אצל רשם המשכונות. בהתאם לכך, הסכומים המפורטים בדף ריכוז הקניות הוזרמו למחשב הבנק כבטחונות בשיעור של עד 90% מהסכומים והופיעו בדף האובליגו של החשבון.

          בתחילת חודש אוקטובר 1997, גילתה השותפות מעילה בסכום הקרוב ל- 1 מיליון ש"ח בחשבונותיה. לימים התברר, כי האחראי למעילה הוא מר שמואל בר-און, גיסו של הנתבע 2 (להלן: "אברהם") , שעבד בתפקיד בכיר בשותפות, ואף ניתן פסק-דין נגדו בגין מעשה המעילה, כאשר, לדברי הנתבעים, הוא מצוי כיום בהליכי פשיטת-רגל. מכל מקום, השותפות יידעה את הבנקים בהם התנהלו חשבונותיה, וביניהם את הבנק התובע, בדבר המעילה, וביקשה "שהות", כלשונה, לצורך התארגנות מחדש. ניסיון זה ככל הנראה לא צלח, שכן באמצע חודש אוקטובר 1997 השותפות קרסה כלכלית, וביום 22.10.97 מונתה לה כונסת נכסים זמנית לבקשת בנק הפועלים (להלן: "הכונסת"). נכון ליום 15.10.97 עמדה יתרת החובה בחשבון השותפות על-סך של 6,889,781 ש"ח. הבנק פעל לגביית החוב באמצעות מימוש הביטחונות ששועבדו לטובתו, ובכללם המחאות הזכות שהיו ברשותו.

2.                ביום 15.6.00 הגיש הבנק תביעה בסדר דין מקוצר כנגד השותפות וכנגד הנתבעים, אשר ערבו לחובותיה על-פי כתב הערבות, לתשלום יתרת החובה בחשבון השותפות בסך 2,799,124 ש"ח, בתוספת ריבית חריגה בשיעור של 20.3% מיום 1.6.00 ועד ליום התשלום בפועל. הנתבעים הגישו בקשה לדחיה או למחיקה על הסף של התביעה, מחוסר עילה ובשל היותה קנטרנית וטורדנית, ולחילופין, למתן רשות להתגונן. הבקשה נתמכה בתצהיר של אברהם והוא נחקר על תצהירו.

לאחר הדיון בבקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן, נתנה כבוד השופטת ש' ברוש ביום 9.12.02 החלטה, שלפיה התקבלה הבקשה באופן חלקי, וניתנה לנתבעים רשות להתגונן בטענות הבאות:

א.      הבנק התחייב כלפי הנתבעים, כי אם ישתפו עמו פעולה וימציאו לו את המסמכים הדרושים לו לצורך הוכחת חוב של הריבוע הכחול לבנק, יפטור אותם הבנק מחבותם על-פי הערבות, וממילא, במידה שייגבו סכומים מהריבוע הכחול, לא יהיה מקום לנקוט הליכים נגדם (להלן: "הסכם שיתוף הפעולה"). משעמדו הנתבעים בהתחייבותם והמציאו לבנק את המסמכים האמורים, הם מופטרים מערבותם.

ב.      הנתבעים הפקידו בידי הבנק המחאות זכות של רשתות שיווק גדולות כבטוחות לתשלום חובה של השותפות. הבנק התרשל כשלא פעל למימוש הבטוחות, ובכך הפר את חובות האמון והזהירות בהן הוא חב כלפי הנתבעים.

ג.        מכוח הוראת סעיף 5(ד) לחוק הערבות (תיקון), תשנ"ב - 1992 (להלן: "התיקון לחוק"), בוטלה הערבות הבלתי-מוגבלת בסכום, וערבות כזו הפכה למוגבלת לסכום החוב נכון ליום 22.6.92. מאחר שביום 22.6.92 לא היה כל חוב של השותפות לבנק, הנתבעים אינם חייבים דבר על-פי כתב הערבות. 

ד.        במשך כל התקופה, החל ממועד החתימה על כתב הערבות ועד לאחר קריסת השותפות,  לא קיבלו הנתבעים כל הודעה בדבר תקפותה של הערבות או בדבר סכום החוב הכולל, בניגוד להוראות בנק ישראל, ועל-כן, הם פטורים מערבותם.

ה.        הבנק אף לא מילא אחר הוראות בנק ישראל, בכך שלא הפנה את תשומת ליבם של הנתבעים לכך שמדובר בערבות ללא הגבלה בסכום, ולא הסביר להם דבר בנוגע למסמך הערבות ולמשמעותו וכי הוא מגלם חובות בסדר גודל של מיליונים - וגם משום כך יש לפטור אותם מערבותם. 

יתר טענותיהם של הנתבעים בבקשה למתן רשות להתגונן - נדחו. כמו-כן, הטילה כבוד השופטת ברוש, בגין הליך זה, הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מיום מתן ההחלטה ועד למועד התשלום בפועל, לפי תוצאות ההתדיינות בהליך העיקרי.

הדיון שלהלן ייערך, איפוא, אך ורק בטענות שלגביהן ניתנה לנתבעים רשות להתגונן.

דיון

התחייבות הבנק בהסכם שיתוף הפעולה לפטור את הנתבעים מערבותם

3.         הנתבעים טענו, כאמור, כי הבנק התחייב כלפיהם בהסכם שיתוף הפעולה, כי אם ימציאו לו את המסמכים המקוריים הדרושים לו לצורך הוכחת החוב של הריבוע הכחול לשותפות, יפטור אותם מערבותם. משעמדו הנתבעים, לטענתם, בהתחייבותם, הם מופטרים מערבותם. מנגד, טען הבנק, כי הנתבעים לא עמדו בהתחייבותם, שכן לא סיפקו את המסמכים אותם התחייבו לספק בהסכם שיתוף הפעולה, ולכן, אין לראותם כמופטרים מערבותם, ומכל מקום, אין ההסכם פוטר את הנתבעים מערבותם באופן מלא, אלא מגובה הריבית החריגה בלבד.

השאלות הטעונות הכרעה בסוגיה זו הינן, האם הנתבעים עמדו בהתחייבות שנטלו על עצמם בהסכם שיתוף הפעולה, ואם כן, מהי התמורה אותה התחייב הבנק לתת לנתבעים עבור שיתוף פעולה מצידם?

תחילה, יש לעמוד על הנסיבות בהן נחתם ההסכם שבמחלוקת.

מבדיקות שערך הבנק בדפי-ריכוז הקניות שהועברו אליו על-ידי הנתבעים נמצא, כי על-פי דף ריכוז מחודש ספטמבר 1997, קו-אופ דן השרון (המצוייה בבעלות הריבוע הכחול) נותרה חייבת לשותפות סך של 1,506,421.96 ש"ח (ראו: ת/2א). ביום 4.11.98 שלח הבנק דרישה לתשלום סכום זה אל הריבוע הכחול (נספח מ' לתצהירו של שכטר; נספח כב' לתצהירו של עו"ד משה אגרסט (להלן: "אגרסט")). במכתב מיום 14.1.99, השיבה הריבוע הכחול, כי לא רשום בחברה כל חוב כלפי השותפות (נספח מא' לתצהירו של שכטר; נספח כג' לתצהירו של אגרסט). על רקע זה, הגיעו הצדדים להסכם שיתוף פעולה, שהועלה על הכתב ביום 5.5.99 ונחתם על-ידי אגרסט, בשם הבנק, ועל-ידי אברהם, בשם הנתבעים (נספח ל' לתצהירו של אגרסט). להלן סעיפי ההסכם הצריכים  לענייננו: