פסק-דין בתיק א 20230/04

1.         במועדים הרלוונטיים לתביעה היה התובע הבעלים של מרפדייה בדליית אל-כרמל (להלן: ''המרפדיה'') אשר היתה מבוטחת אצל נתבעת מס' 1 בהתאם לפוליסה לביטוח בתי עסק (להלן: ''הפוליסה''). נתבע מס' 2 הוא סוכן הביטוח אשר באמצעותו רכש התובע את הפוליסה.

2.         בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, ואשר קיבלה תוקף של החלטה מיום 21.6.07, פסק-הדין בתביעה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט כאשר הסכום שיפסק בתביעה לא יפחת מסך של 14,000 ש"ח ולא יעלה על סך של 24,500 ש''ח.

3.         אין חולק בין הצדדים באשר לעובדות המפורטות להלן:

א.         ביום 5.12.01 הוצפה המרפדייה במי גשמים ונגרם לה נזק.

ב.         שמאי מטעם נתבעת מס' 1, מר א' זגול, בדק את המרפדייה בעקבות ההצפה והוא נתן חוות דעת מיום 7.1.02 (להלן: "חוות הדעת הראשונה"), לפיה הוערכו הנזקים כדלקמן:

            -           תכולת ריהוט, ציוד וקבועות       - 17,285 ש"ח

            -           מלאי רהיטים                            - 21,315 ש"ח

            -           מבנה                                        - 7,873  ש"ח

                                                            ובסה"כ 46,473 ש"ח.

בהתאם לחוות הדעת הראשונה הוערך הנזק למבנה בסך של 19,840 ש"ח, אולם הוא הוקטן בגין תת ביטוח נטען למבנה (בהתאם לפוליסה הוערך שווי המבנה בסך של 100,000 ש"ח בעוד כי בחוות הדעת הראשונה הוא הוערך בסך של 252,000 ש"ח).

ג.          נתבעת מס' 1 שילמה לתובע את הסכומים אשר נקבעו בחוות הדעת הראשונה בניכוי השתתפות עצמית, כינון וחוב לפרמיה, ובסה''כ סך של 33,803 ש"ח. תשלום זה בוצע לאחר שנתבעת מס' 1 שלחה לחתימת התובע שטר קבלה ושחרור וזאת באמצעות נתבע מס' 2.  דא עקא, הוברר כי התובע לא חתם על שטר הקבלה הנ''ל וכי החתימה המתנוססת בו היא חתימתו של נתבע מס' 2.

ד.                   הואיל ולטענת התובע הוא זכאי לקבל פיצוי נוסף בגין נזקי ההצפה, ומאחר ויש בפיו טענות כנגד הרשות המקומית לעניין זה, הוא פנה לשמאי מר זגול והזמין ממנו חוות דעת ואשר ניתנה ביום 24.2.02 (להלן: ''חוות הדעת השנייה'').  בהתאם לחוות הדעת הנ''ל העריך השמאי את נזקי התובע בעקבות ההצפה בסך של 74,882 ש''ח, וזאת על-פי ראשי הנזק כמפורט להלן:

            -           חומרי גלם                                 - 15,542 ש"ח

            -           תכולה, ריהוט, ציוד וקבועות      - 21,085 ש"ח

            -           מלאי רהיטים                            - 21,315 ש"ח

            -           מבנה                                        - 16,940 ש"ח.

ה.         התובע הגיש נגד הרשות המקומית תביעה כספית בקשר לנזקי ההצפה ב-ת.א. 2838/05בבית משפט השלום בחיפה וכן הוא הגיש תביעתו בתיק זה. תביעה דנן נתמכת בחוות דעתו של השמאי מר נחום שפיר, לפיה הוערך הנזק אשר נגרם לתובע בעקבות אירוע ההצפה בסך של 115,169 ש"ח.

4.         בסיכומיו מבקש התובע לפסוק לזכותו על פי הצעת הפשרה של בית המשפט מיום 6.6.06 (בכפוף לסכום המכסימלי עליו הוסכם בין הצדדים, 24,500 ש''ח), לפיה, הנתבעים יוסיפו וישלמו לתובע בגין נזקי ההצפה בהתאם לחוות הדעת השנייה, בניכוי ביטוח חסר למבנה ואשר שוויו יעמוד על סך של 180,000 ש''ח. כמו כן, התובע שב ומפנה לטענה בדבר זיוף חתימתו על שטר הקבלה והשחרור על ידי נתבע מס' 2.

5.         לטענת הנתבעים בתמצית, חוות הדעת השנייה של השמאי מר זגול הוזמנה על ידי התובע לצורך הגשת תביעתו נגד הרשות המקומית בגין אירוע ההצפה והפער בינה לבין חוות הדעת הראשונה נובע מטענות ביטוחיות אשר העלתה הנתבעת. מכל מקום, התובע אינו רשאי להסתמך הן על חוות הדעת השנייה והן על חוות דעתו של השמאי מר שפיר אשר הוגשה במסגרת תביעה זו. לעניין ביטוח חסר למבנה, טענו הנתבעים כי התובע לא הוכיח באמצעות חוות דעת מומחה את טענתו כאילו הסכום הקבוע בפוליסה, 100,000 ש''ח, משקף את שוויו האמיתי של המבנה ובהתאם לכך יש לקבל את הערכת השמאי מר זגול בחוות דעתו הראשונה, לפיה, שווי המבנה מגיע לסך של 252,000 ש"ח.