פסק-דין בתיק א 20142/04

בפני מונחת תביעה כספית בגין ביטול הסכם שלא עקב הפרתו על ידי המנהל או המזמין (סעיף 5.5 להסכם בין הצדדים), וכן הוצאות בגין הרחבת פוליסת ביטוח וביול הסכם מטעם התובעת. 

התובעת, הינה חברת "פארטו הנדסה בע"מ" (להלן: "התובעת"). הנתבע הינו איגוד ערים אזור חיפה לביוב (להלן: "הנתבע").

טענות הצדדים בקציר האומר

לטענת התובעת נכרת הסכם בין הצדדים בחודש יולי 2003, לפיו מונתה התובעת כאחראית על ביצוע עבודות התיאום והניהול של הקמת פרויקט קו הולכת שפכים מאסף מזרחי של מפרץ חיפה אל מכון הטיהור (להלן: "הפרויקט"). לאור הסכמה זו, מסוף חודש יולי, לגרסתה , החלה בעבודה אינטנסיבית, תוך קידום הפרויקט (ראה סעיף 7 לתצהירו של מנהל בתובעת מיום 8/1/06, וכן סעיף 9 לסיכומי התובעת).

עם זאת, מוסיפה התובעת, כי על אף ההסכמות שלעיל, אשר קיבלו גושפנקא בהסתמך על התנהגות הצדדים (סעיף 15 לסיכומי התובעת),  חתימתו של חוזה פורמלי התעכבה, וזאת בטענת אילוצים טכניים מצד הנתבע (סעיף 10 לסיכומי התובעת). חיזוק להסכמה זו ניתן למצוא, לטענת התובעת, אף בהודאתו של מר בן חיים למנהל מטעם התובעת, באשר לכך שהאחרונה היא זו אשר אמונה על ניהול הפרויקט (ראה סעיף 7 לתצהירו של מנהל בתובעת מיום 8/1/06, וכן נספח המסומן א' שעניינו פניה "לכל המעוניין" מטעם הנתבע).

 כמו כן, מוסיפה התובעת, כי לא ויתרה על גיבוש הסכם חתום, נוסף על ההסכמות האמורות. ביום 22/04/04 העבירה הנתבעת לידי התובעת התייחסותה באשר לתיקון מספר סעיפים בטיוטת הסכם, זאת לבקשת התובעת, וביום 16/05/04 חתמה האחרונה על ההסכם ושיגרה חזרה לנתבע (להלן: "ההסכם").

 הנתבע בסיכומיו אינו מכחיש קיומו של הסכם בין הצדדים, אלא שלטענתו דווקא התובעת, היא זו אשר ביצעה הפרה יסודית של ההסכם, ולמעשה נטשה את הפרויקט באופן חד צדדי מטעמה, זאת לאחר שלא עמדה בלוחות הזמנים ולא קידמה את הפרויקט.

טענתו המרכזית של הנתבע, היא כי בהתאם לתנאי ההסכם, הייתה זכאית התובעת לשכר טרחה בגין בצוע הפרויקט, אך ורק לאחר ובתנאי שהכספים למטרה זו יגיעו לנתבע ממנהלת הביוב הארצית, וזאת יכול להתבצע רק לאחר שהתובעת הייתה מגיעה לשלב מתקדם יותר בפרויקט תוך שהיא מחתימה את כל הרשויות המקומיות על הסכם להקמת קו הביוב המזרחי. על כן, לטענת הנתבע, מאחר והתובעת נטשה את הפרויקט בשלביו המוקדמים הרי שתביעתה משוללת כל יסוד (ראה סעיף 10 לסימוי התובע).

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש למתן פסק דין על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, לאחר הגשת סיכומים מטעמם.

דין ודברים

אומר, כי מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים בעניין ההסכמה, ועל אף שלא גובש חוזה הכולל חתימות שני הצדדים, (לא נעלמה מעיניי ההלכה כי חתימה הינה  סימן ראייתי  בלבד, אך לעיתים ניתן לראות בה אות לגמירות דעת על פי דיני החוזים -  ש.ש.) הרי שלצורך ענייננו באשר לטיב ההסכמה, יתייחס בית המשפט להסכם מיום 13/05/04 (שצורף לכתב הסיכומים מטעם התובעת), כמהווה את מסגרת ההבנות שגובשה בין הצדדים. אם זאת, המועד לתחילת ההתקשרות יהא המועד שבו החלה התובעת הלכה למעשה פעולותיה במסגרת הפרויקט, דהיינו יולי 2003. 

שאלת המחלוקת בעייננו אינה באשר לגיבוש ההסכם בין הצדדים, כי אם באשר לביטולו והתרתו. כל צד בתורו, טוען בפני בית המשפט כי האחר הוא זה אשר ביטל ההסכם וזאת ללא הפרה מצידו.

באשר לטענות התובעת להעדר תום לב מצד הנתבע, תוך הימנעות מתגובה לפניותיה, ודחיית חתימתו על חוזה סופי בין הצדדים פרק זמן של כ-10 חודשים, אומר כי יש בדברים אלה על מנת ללמדנו חוסר רצינות, והתנהלות לקויה בדרך התקשרותה.  אלא מאי? מאחר והצדדים, לרבות התובעת, מסכימים כי גובשה ביניהם הסכמה, וכל זמן שהתובעת עצמה נהגה כאילו ההסכם מחייב ופעלה למען הפרויקט, הרי שלמעשה קיבלה על עצמה אופן ההתקשרות, ואל לה לבוא כעת ולטעון כי העדר חתימת חוזה מוגמר, יש בו על מנת לפגוע ביכולתה לתפקד במסגרת הפרויקט.

לאמור, עת בחרה התובעת להתייחס לכל אורך התקופה, מראשיתה, להסכם בין הצדדים כהסכם מחייב לכל דבר ועניין, הרי שלמעשה אשרה כי אין היא  נזקקת ל"נייר החתום", ופעלה רק כבדרך אגב להשגתו. בהתנהגותה זו, אף אישרה למעשה התובעת דרך התנהלות, לפיה מתחייבת האחרונה לפעול לשם קידום הפרויקט כמוסכם, בשאיפה כי סופו של יום תהנה מפירותיו. על כך ניתן אף ללמוד, מתוך נוסח הסעיפים שהוסכמו על התובעת במסגרת ההסכם עליו חתמה.

מעיון בסעיפי ההסכם, עולה כי אכן פועלה של התובעת במסגרת הפרויקט בוצע באופן חלקי, אשר הווה חלק מזערי מתוך כלל הפעולות והשירותים אותם התחייבה לבצע, וכפי שאלה מפורטים בפרק 4 להסכם. נוסף על כך, מנוסח סעיף 1.4 להסכם עולה כי התובעת הייתה מודעת לכך ששכרה ישולם לה בכפוף לאמור בפרק 5, ובתנאי שהכספים למטרה זו יגיעו למזמין ממנהלת הביוב הארצית.

סעיף 5.5 המהווה פיצוי מוסכם בין הצדדים קובע:

"בוטל הסכם זה במועד כלשהו ע"י המזמין שלא עקב הפרתו ע"י המנהל או הופסקה או נידחתה הוצאתו לפועל של הפרוייקט או נדחה שלב משלבי ביצועו, במועד כלשהו ומסיבות שאינן תלויות במנהל, לתקופה העולה על 6 חודשים רצופים, כי אז יהיה המנהל זכאי לקבל מהמזמין לסילוק סופי של כל תביעותיו מהמזמין בגין נשוא הסכם זה את אותו חלק מן התמורה ביחס לעבודות שבוצעו עד אותו מועד כאמור לעיל, לכלל העבודה שהמנהל התחייב לבצען על פי הסכם זה, ובלבד שסך התמורה שתשולם למנהל לפי סעיף זה לא תעלה על שווי של 300 ש"ע לפי תעריף החשב הכללי במשרד האוצר ליועץ בכיר א'."

במקרה דנן, לאור כל האמור לעיל, אינני מוצא כי נתמלאו התנאים האמורים בסעיף 5.5. להסכם, לשם הפעלת מנגנון הפיצוי המוסכם.

מבחינת היקף שעות העבודה, אשר הוגש מטעם התובעת עצמה עולה כי היקף פעילותה לא היה סדיר וכן ירד באופן הדרגתי, עד לרגע שבו החליטה כי אין היא ממשיכה עוד בביצוע פעולות מטעמה.