פסק-דין בתיק א 200774/02

1.    בני הזוג זלמן כוגן וביאטריס שטרית, התובעים בת.א. 200774/02, רכשו דירת קוטג' ברחובות מחברה קבלנית בשם " שערי רחובות חברה קבלנית והשקעות בע"מ" (להלן: " החברה הקבלנית" או " הקבלן"). לצורך מימון הרכישה נטלו התובעים מהבנק הנתבע (להלן: " הבנק"), שתי הלוואות בסכום כולל של 1,321,000 ש"ח.

הערבויות הבנקאיות שהוצאו לטובת התובעת בקשר עם רכישה זו, הופקדו בידי הבנק לפי דרישתו, והן ציר המחלוקת בתיק זה.

התובעים מבקשים לחייב את הבנק לפצותם בשל נזקים שהסב להם בכך שהחליף את אחת הערבויות שלפי הנטען נועדה לשמש ערבות ביצוע, בערבות לפי חוק המכר (דירות) הבטחת השקעות לרוכשי דירות התשל"ה-1974 (להלן: " חוק המכר (דירות"), ולבסוף אף שחרר לידי הקבלן את כל הערבויות שהוצאו לטובת התובעת - הכל ללא ידיעתם ובניגוד להוראותיהם.

בתובענה שהוגשה על ידי הבנק ב-ת.א.219732/02, תובע הבנק מהנתבעים (התובעים בת.א. 200774/02), חוב פיגורים שנצבר בהלוואה אחת מהשתיים שנטלו, ואשר ליום 4.12.2002 עמד על סכום של 184,474 ש"ח.

2.    התובענה ב-ת.א. 200774/02 תחילתה בתביעה שהתובעים הגישו כנגד הבנק לבית המשפט באשקלון, במאי 2001.

הסכום שנתבע שם כפיצוי הועמד על 300,000 ש"ח, כשמתוכו 100,000 ש"ח נדרשים כפיצוי בגין עוגמת נפש ויתרתו - בגין נזקי התובעים בהקשר לדירת הקוטג' ברחובות, כשהטענה היא שמעשה ההחלפה ושחרור הערבויות אילץ את התובעים להסכין עם דירה פחותת שווי ועם ליקויי בניה, ואף גרר אותם להוצאות נוספות לשם התאמת הבניה להיתר הבניה.

התביעה הועברה לבית משפט זה, ובמרץ 2003 הוגש על ידי התובעים כתב תביעה מתוקן שהוא נשוא ההליך כאן. בכתב תביעה זה דורשים התובעים, בנוסף לפיצוי האמור, גם פיצוי בגין הוצאות והפסדים שנגרמו להם בקשר לנכס אחר - דירת קוטג' באשדוד אשר שימשה אף היא להבטחת ההלוואות שנטלו מהבנק, ונמכרה לאחר שהבנק פתח בהליכים למימוש המשכון על זכויות התובע באותה דירה. גם את הנזקים הללו כורכים התובעים במעשה ההחלפה ושחרור הערבויות.

סכום התביעה בכתב התביעה המתוקן הועמד על 937,500 ש"ח, אך בתצהיר שהוגש מטעמם בספטמבר 2004, הסכום הנתבע שבו נוקבים התובעים הוא 1,080,500 ש"ח.

3.    בתביעה שהוגשה נגדם על ידי הבנק ב-ת.א. 219732/02, בקשו התובעים רשות להתגונן על יסוד אותן טענות שעליהן נשענת התביעה שהוגשה על ידם כנגד הבנק ב-ת.א. 200774/02. בהסכמת הבנק ניתנה להם רשות להתגונן, והדיון בשני התיקים אוחד בהחלטה ממאי  2004.

הבנק מבקש לדחות את התביעה כנגדו " מחמת חוסר יריבות ו/או חוסר עילה" וכן משום שלתובעים לא נגרם לטענתו הפסד או נזק. 

אשר לתובעים, בנוסף לפיצוי הנתבע הם מבקשים גם לדחות את תביעת הבנק כנגדם. לגישתם, הסכם ההלוואה לא הופר על ידם. הם אומנם חדלו לשלם את התשלומים השוטפים בגין ההלוואות שנטלו, אך בדין כך לנוכח התנהלותו של הבנק אשר שחרר את הערבויות לידי הקבלן -מעשה שמנע מהם למצות את זכויותיהם כלפי הקבלן והביא עליהם את הנזקים הנטענים.

ואלה הן ביתר הרחבה, עיקר העובדות שברקע לתביעות הללו.

4.    ההלוואות בסכום כולל של 1,321,000 ש"ח, הועמדו לתובעים על פי שני הסכמי הלוואות: האחד מ-27.3.2000, במסגרתו הועמדה לרשותם הלוואה בסכום של 576,700 ש"ח, והשני מ-10.4.2000 על פיו הועמדו לרשותם הלוואה בסכום של 744,300 ש"ח.

להבטחת ההלוואה הראשונה ממרץ 2000 שיעבד התובע את זכויותיו בדירת הקוטג' באשדוד. חלק מכספי ההלוואות שהועמדו לרשות התובעים, שימש לפירעון משכנתא שרבצה על דירה זו לטובת בנק אחר, לפי שהבנק לא היה מוכן להסתפק במשכנתא מדרגה שנייה על נכס זה.

השעבוד על דירת הקוטג' באשדוד, שימש גם להבטחת ההלוואה השנייה, כשבנוסף משמש להבטחתה גם שיעבוד על זכויות התובעת בדירת הקוטג' ברחובות.

חוזה הרכישה ביחס לדירה ברחובות נעשה ב-3.4.2000, כשהדירה כבר הייתה בשלב בנייה מתקדמים, והמועד למסירת החזקה בה חל במחצית חודש אוגוסט אותה שנה. מבין התובעים, רק התובעת צד לחוזה הרכישה והיא המוטבת על פי הערבויות שהוצאו.

אשר לערבויות - אלה הוצאו על ידי בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: " בנק איגוד") אשר העמיד את הליווי הפיננסי לפרויקט, כנגד הסכומים ששולמו לחברה הקבלנית מכספי ההלוואות שהועמדו לרשות התובעים על ידי הבנק.

הערבות הראשונה, כנגד תשלום של 486,000 ש"ח הוצאה ב-19.4.2000 ותוקפה עד ל- 30.4.01 (ערבות זו סומנה ת/3א').

כחודשיים לאחר מכן, הוחלפה הערבות האמורה בערבות "על פי הוראות חוק המכר (דירות)", בסכום זהה (ערבות זו סומנה ת/3ב').