פסק-דין בתיק א 20013/03

רקע

1.         התובעת, סמי קאר עסקי רכב 1988 בע"מ (להלן - סמי קאר), הינה הבעלים של רכב מסוג מיצובישי מגנום. נתבעת 1, כבית בע"מ היתה הבעלים של גרר דו-סרני מתוצרת ישי נגררים בע"מ, נתבעת 2, היא שיצרה את הנגרר. נתבעת 3, הדר חברה לבטוח בע"מ, היתה המבטחת של הנגרר בביטוח המכסה חבות של נתבעת 1 כלפי נזקים שנגרמים לצד שלישי.

2.         בתאריך 7.2.02, נסע רכב התובעת כשהוא גורר את הנגרר כאשר במהלך הנסיעה התהפך הרכב ונגרמו לו נזקים. סמי קאר טענה שהנתבעים אחראים לנזקים שנגרמו.

ההליך

3.         סמי קאר לא הצליחה להמציא את כתב התביעה לנתבעות 1 ו-2 (פרוטוקול הדיון מיום 11.10.05) וכפי הנראה שתי החברות האמורות אינן פועלות.

4.         נתבעת 3 לא הכחישה שהיא ביטחה את הגרר במסגרת פוליסה עבור נתבעת 1 וכמו כן לא הכחישה שהפוליסה יכולה לחול גם כאשר נתבעת 1 אינה פעילה.

5.         מטעם סמי קאר הוגשה חוות דעת במסגרת כתב התביעה על ידי השמאי יואב קשת לענין הנזקים לגרר ונקבע כי סך כל הנזק הגיע לכדי 71,265 ש"ח. הוגשה חוות דעת נוספת מטעמה ע"י אינג' עוזי רז, מומחה לתחבורה ותנועה והוזמן לעדות מר חנן זריהני שעבד בחברת כבית במועד הרלוונטי. נתבעת 3 לא ביקשה להביא עדים והצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו לא יחקרו המומחים (השמאים) וכי ירידת הערך תועמד בטווח בין שתי חוות הדעת. יצויין כי הנתבעת הגישה חוות דעת שמאית שנערכה על ידי השמאי משה שאלתיאל על פיו ירידת הערך הגיעה לכדי 18,123 ש"ח. יצויין עוד שהפיצוי עבור ירידת ערך שהומלץ ע"י המומחה קשת הגיעה לסכום של 23,632 ש"ח.

העדויות

הארוע שברקע התביעה

6.         על פי עדותו של חנן זריהני, הנהג בעת התאונה שעבד בחברת כבית שסיפקה מטפי כיבוי לצה"ל: "היינו מעמיסים את העגלה במטפים, קושרים את זה וגוררים את זה,... התאונה קרתה בכביש גהה אני חושב. נסעתי במהירות 80 קמ"ש. מדרום לצפון בנתיב הימיני, ההגה סטה לי בכוח שמאלה , העגלה נתלשה ועפה לצד ימין על הכביש והרכב התהפך לצד שמאל של הכביש עד לגדר" (עמ' 7 פרוטוקול דיון מיום 9.4.06).

7.         הנהג לא ידע לומר מה גרם לרכב לסטות ואמר שלא הוא בדק את הנגרר לפני הנסיעה אלא מנהל העבודה. בחקירתו הנגדית חזר על גרסתו כי לא קדם לסטיה אירוע חריג כלשהו (עמ' 8 - הוגשה הודעת הנהג במשטרה נ/1). הנהג העיד כי הנגרר היה חדש ונרכש כחודשיים לפני התאונה וכי היה בשימוש מאז (עמ' 8). התברר כי תדירות השימוש בנגרר היתה כפעם בשבוע ולדברי הנהג, מנהל כבית נהג להקפיד על המשקל שהועמס על הנגרר (עמ' 9).

8.         המומחה לתחבורה מטעם התובעת קבע כי הנזקים שהותירו התאונה על הרכב והגרר מעידים כי:

"תחילה נוצר 'ד' בין הגורר לבין הנגר, כתוצאה מה'ד' (או בלועזית JACKNIFE) נוצר מצב בו הגורר ונגרר לא ממשיכים לנוע אחד אחרי השני, אלא מתחילה להתפתח בינים זווית. בהמשך התנועה הזוית בין כלי הרכב הולכת וקטנה עד למצב שבו כאילו הנגרר מנסה לעבור את הגורר."

תופעה זו נובעת לדעת המומחה מ:

"סיבסוב רכב, כאשר גלגלי הסרן או הסרנים האחוריים, ננעלים. מאחר והתאונה התחילה מתופעה של 'ד', ניתן לסכם את כל הגורמים שיכולים לגרום או להגביר את התופעה ברכב מחובר:

הסרן האחורי של הרכב הגורר ננעל, או מאיט יותר מהסרן הקדמי שלו.

הסרנים של הנגרר ננעלו או האיטו יותר מהגורר, או בצורה לא אחידה" (עמ' 3 לחוות הדעת).

על סמך בדיקה שביצע במערכת הבלמים של הנגרר והגורר הגיע המומחה למסקנה כי בלימה של הנגרר גרמה לתאונה (עמ' 4):

"ש.      מה הקשר של זה לעומס יתר.

   ת.      ... התאונה קרתה עקב 'ד' של הנגרר וזה אני מגדיר חד-משמעית כתוצאה מבעיה בבלמים לא מאוזנים ואז אני חוקר מדוע הם לא מאוזנים ואני מוצא כי הפלטה מכופפת ואם כך, זה מצביע על עומס יתר. סביר שאם עומס היתר היה בנסיעות קודמות, במצב הבלמים כמו בזמן התאונה, בבלימה חזקה היה דלת והיינו מקבלים את התאונה קודם. לכן אני מניח שעומס יתר היה בזמן התאונה. אבל, הממצאים מראים בעיה בבלמים, בעיה של פלטה עקומה וזה מה שגורם לתאונה וזה מוסבר בעמוד 2" (עמ' 12 לפרוטוקול הדיון מיום 13.7.06).

דיון וממצאים

9.         התובעת טענה כי התאונה נגרמה כתוצאה מעומס יתר על הנגרר. עניין זה נתמך בחוות דעת מומחה. המומחה הסתמך על ממצאים שקבע על סמך בדיקת הגורר והנגרר. הדרך בה ניתח את הדברים היתה ברורה וגם הוסברה על ידו מספר פעמים במהלך חקירתו הנגדית. מסקנותיו היו חדות וברורות. נתבעת 3 נמנעה מהבאת חוות דעת מטעמה משיקולים השמורים עמה. קו הטיעון של הנתבעת 3 ביחס לחוות הדעת של התובעת, כאילו המומחה מטעם התובעת הצביע על מספר כיוונים תיאורטיים אשר יכלו להסביר את התאונה וכי לא הוכח אף אחד מהם לא היה מדוייק. כפי שצויין לעיל, הוצע הסבר אחד בלבד אשר נתמך היטב בראיות, במקרה זה חוות הדעת. מולו לא הועמדה כל אפשרות אחרת על ידי הנתבעת 3.