פסק-דין בתיק א 20003/04

1.         התביעה בתיק זה הוגשה בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975, בגין תאונה אשר לטענת התובע היה מעורב בה ביום 27/4/03 (להלן: "התאונה").

            הואיל והנתבעת כופרת באחריות לאירוע התאונה, הדיון בתביעה פוצל כך שתחילה תידון ותוכרע שאלת האחריות ורק לאחר מכן, ובמידת הצורך, תידון שאלת הנזק.

            בפסק דין זה תוכרע שאלת האחריות.

2.         לטענת התובע, ביום אירוע התאונה הוא ביקש לנהוג ברכב שבבעלות אחיו המבוטח באמצעות הנתבעת (להלן: "הרכב"), אולם, בטרם החל בנסיעתו, הוא פתח את מכסה המנוע של הרכב כדי לבדוק מים ושמן. המכסה נפל ופגע באצבע הרביעית בכף ידו הימינית. אביו של התובע, שהיה בקרבת מקום, העביר אותו לקבלת טיפול רפואי.

3.         במסגרת הדיון בתביעה הוגש תצהיר מטעם התובע ואביו. כמו כן, הוגש תצהיר חוקר הנתבעת, מר אשל עופר. כל המצהירים וכן אחותו של התובע, גב' רואיידה אבו עביד אשר הוזמנה כעדה מטעם הנתבעת, נחקרו בפניי.

4.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמוצגים שהוגשו לתיק ביהמ"ש, בדעתי לדחות את התביעה.

5.         בחקירתו תיאר התובע נסיבות אירוע התאונה וטען כי, משפתח מכסה המנוע של הרכב הוא השתמש במוט עליו נשען המכסה (שם, עמ' 8 שורה 7 לפרוטוקול הדיון). התובע לא נתן כל הסבר לסגירת מכסה המנוע. כמו כן, על אף כי התובע הינו מכונאי במקצועו, כאשר נשאל באם הוא מקפיד לוודא כי המוט מושחל למקום המיועד לו על-מנת לתמוך במכסה המנוע בעת פתיחתו, הוא טען באומרו: "זה אני לא זוכר, איך שמתי אותו" (שם, עמ' 8 שורה 10 לפרוטוקול הדיון).

            מכסה מנוע פתוח הנשען על מוט, אינו נטרק ואינו נסגר מאליו. משלא נתן התובע כל הסבר המניח את הדעת לסיבת טריקת מכסה המנוע, גרסתו אינה סבירה ואינה הגיונית. 

6.         בחקירתו טען התובע כאילו בעת אירוע התאונה ידו הייתה "בפנים", דהיינו, בחלל שמתחת למכסה המנוע (שם, עמ' 8 שורה 17 לפרוטוקול הדיון). בנסיבות העניין, לו ארעה התאונה בנסיבות כפי שטען התובע, אזי הפגיעה צריכה להיות בגב כף ידו אשר היה במגע ישיר עם מכסה המנוע. כמו כן, באותן נסיבות הפגיעה צריכה להיות במספר אצבעות ובחלקים נוספים של כף היד, ולא רק באצבע הרביעית, כטענת התובע.

7.         טענת ב"כ התובע בסיכומיו כי התובע נפגע, כביכול, באיברים נוספים ולא רק באצבע הרביעית אולם התלונן על הפגיעה אשר כאבה לו במיוחד, אינה נתמכת בתיעוד הרפואי המצורף לתצהיר התובע או בתצהיר גופו, ובהתאם לכך אין לקבלה. לא זאת אלא זאת, התובע נשאל בחקירתו באם במהלך התאונה הוא נפגע באיבר אחר מלבד באצבע הרביעית ביד ימין והוא השיב מפורשות כי הדבר לא זכור לו, (שם, עמ' 8 שורה 21 לפרוטוקול הדיון).

8.         התובע הותיר עליי רושם שלילי בחקירתו והדברים נכונים במיוחד כאשר תיאר נסיבות אירוע התאונה, וזאת באומרו:

"בזמן הבדיקה שבדקתי שמן ומים פתאום נפל עליי מכסה המנוע. כאשר אני בודק מים ושמן ברכב אני מניח את כפות הידיים שלי, לפעמיים על הכנפיים ולפעמים מול האוטו על פח החזית שלו, זה תלוי באיזה מצב אני הייתי (התובע מתאר מצב שבו ראשו נשען קדימה בזמן הבדיקה). כאשר מכסה המנוע נפל עליי הראש שלי לא היה בפנים. אני הרמתי את הראש, אני לא זוכר בדיוק. היד שלי הייתה בפנים" (שם, עמ' 8 שורה 13 לפרוטוקול הדיון).

            כמצוטט לעיל, התובע טען תחילה כי עובר לאירוע התאונה ראשו, ומן הסתם פלג גופו העליון, נשען קדימה מתחת למכסה המנוע הפתוח ,אולם, רק כאשר ביהמ"ש הוסיף את ההערה שבסוגריים, לפיה "התובע מתאר מצב שבו ראשו נשען קדימה בזמן הבדיקה", רק אז הוא הוסיף וטען כי בעת נפילת מכסה המנוע, ראשו לא היה מתחתיו, והדבר אומר דרשני.

9.         התובע צירף לבקשתו למינוי מומחה רפואי בתיק בש"א 20656/04 תצהיר בריאות בו נטען כי בעבר היה מעורב אך ורק בשתי תאונות דרכים (מוצג נ/2). אולם, מעיון בתיעוד הרפואי אשר הוגש לבית המשפט, מוצג נ/1, עולה כי הנ"ל היה מעורב ב-7 תאונות לפחות. אף עובדה זו פוגעת באמינות התובע.

10.        גם בחקירת אביו של התובע התגלתה סתירה שכן הנ"ל לא ידע לציין באם בעת אירוע התאונה הוא היה בתוך הבית שלו או בחצר וכן לא ידע לומר באם אותה עת הרכב חנה בחניון, בחצר הבית או ליד המדרכה. לעניין זה טען העד באומרו:

            "אני לא זוכר אם האוטו עמד בחצר או בחניון... כמו כן, הרכב לפעמים חונה ליד המדרכה. אני לא זוכר אם הרכב בזמן התאונה היה בחניון, בחצר או ליד המדרכה" (שם, עמ' 12 שורה 1 לפרוטוקול הדיון).

אולם, מיד לאחר מכן כשנשאל העד באותו עניין, הוא השיב באומרו:

            "ש.      מפנה אותך לסעיף 5 לתצהירך. איפה בדיוק ראית את התובע?

            ת.         בכניסה לבית, ליד האוטו. זה היה ליד המדרגות.