פסק-דין בתיק א 19989/03

בפני תביעה על סך 49,778 ש"ח אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר.

התובעת, ילידת שנת 1964, בעלת תואר ראשון לחינוך גופני .

לטענת התובעת רכשה מאת הנתבעת שהינה חברה למתן שירותי ביטוח, פוליסה, הכוללת בין היתר כיסוי ביטוחי במקרה של אובדן כושר עבודה (נספח983) וכן במקרה של נכות עקב תאונה (נספח 301).

לטענת התובעת בתאריך 12.9.00 פגעה משאית ברכבה של התובעת עת שזו נהגה בדרכה לעבודה וכתוצאה מהתאונה נחבלה התובעת ואובחן כי היא סובלת מפריצת דיסק וטראומה נפשית.

עקב התאונה שהתה התובעת בחופשת מחלה מיום 12.9.00 עד ליום 5.2.01 .

טוענת התובעת כי עברה בדיקות במחלקה לרפואה תעסוקתית שם נקבע כי לא מומלצת עבודה גופנית ולאור מגבלותיה אינה מסוגלת לעבוד כמורה לחינוך גופני. בדיקות נוספות של ועדה רפואית מטעם משרד החינוך קבעו לנתבעת דרגת נכות בשיעור של 44% לצמיתות והתובעת פוטרה מעבודתה. הנתבעת שלמה לתובעת פיצוי בגין אובדן כושר עבודה עד ליום 30.9.01 כמו כן שילמה במשך ארבעה חודשים תשלום חלקי ואז הפסיקה את התשלומים. בנוסף גובה הנתבעת מאת התובעת פרמיות כסדרן.

לטענתה, פנתה לנתבעת כי תשלם עבור אובדן כושר עבודה את סכום הפיצוי החודשי וכי תשלם לנתבעת בגין נכותה. כמו כן בקשה מהנתבעת כי תשחרר אותה מתשלום הפרמיות החודשיות אך הנתבעת מסרבת לכך.

התובעת מבקשת מבית המשפט כי יורה לנתבעת לשלם:

א.                 סך של 45,720 ש"ח בגין פיצוי חודשי בסך של 3,810 ש"ח, שלא שולם במועד, כשסכום זה צמוד ונושא הפרשי הצמדה וריבית מיוחדת בהתאם לחוק חוזה הביטוח  (וזאת בהתחשב בנסיבות העניין, כמפורט לעיל, עת השאירה הנתבעת את התובעת חסרת מקור פרנסה).

ב.                   החזר פרמיות בסך של 2,400 ש"ח.

ג.                   סך של 1,658 ש"ח  לחודש בגין  נכותה הצמיתה בשיעור של 10%, כשסכום ה צמוד ונושא הפרשי הצמדה וריבית מיוחדת בהתאם לחוק חוזה הביטוח.

מנגד טוענת הנתבעת בהגנתה כי התובעת נבדקה ביום 13.9.01 ע"י מומחה מטעמה  ד"ר יוסף רוטגולף , מומחה לרפואה תעסוקתית אשר קבע כי  התובעת יכולה לעבוד בהוראת אנגלית או בהדרכה של נוער חריג ע"פ הכשרתה. לטענתה, התובעת לא איבדה את כושרה לעבוד כמדריכה בתחום ההתעמלות, אך זאת ללא מאמצים גופניים ניכרים.

עוד טוענת הנתבעת כי התובעת   לא איבדה 75% מכושרה המקצועי או מקצוע אחר המתאים לתובעת בהתאם להכשרתה וניסיונה. לטענתה התובעת איבדה באופן זמני את יכולתה לעבוד כמורה לחינוך גופני וכי התובעת השתקמה ו/או הייתה צריכה להשתקם.

 הנתבעת טוענת כי בקשת התובעת לכך שבית המשפט יצהיר  כי היא זכאית להמשך תשלום פיצוי בגין אובדן  כושר ושחרור מתשלום הינה תביעה תאורטית וכי מצבה יכול להשתנות.

דיון

ראשית אדרש לשאלה האם מתקיים התנאי של אובדן כושר עבודה (נספח 983).

הגדרת אי כושר עבודה בפוליסה (נספח 983.) הינה:

1.      הגדרת אי - כושר עבודה מוחלט

"המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה- לעניין נספח זה בלבד- אם כתוצאה ממחלה או תאונה שארעה למבוטח נשלל ממנו, בשיעור של 75% לפחות, הכושר לעבוד בכל מקצוע או עיסוק בו עסק ב 5- השנים שקדמו למועד אותה מחלה או תאונה וכן שאינו עובד באיזה שהיא עבודה או עיסוק תמורת שכר, תגמול או רווח , בגין עבודתו, זאת למשך תקופה העולה על תקופת ההמתנה המצויינת בדף פרטי הביטוח."

האם איבדה התובעת את כושרה לעבוד במקצוע מורה לחינוך גופני בשיעור של 75% לפחות?