פסק-דין בתיק א 198632/02

 התובעת הנה חברת ביטוח אשר ביטחה רכב מספר 3439515 השייך למר סועד חסן. הנתבעת מפעילה של חניון לטווח ארוך בתחום שדה התעופה בן גוריון .

על פי הנטען בכתב התביעה , ביום 21/10/00 נסע המבוטח לחו"ל והחנה את הרכב המבוטח בתחום החניון של הנתבעת . כאשר חזר המבוטח מחו"ל מצא כי ישנה רטיבות ברכב כתוצאה מחדירת מים לרכב שגרמה לנזקים כבדים . בירור שהמבוטח עשה העלה כי בתאריך  -25/10/00- 24-ירדו גשמים רבים אשר גרמו להצפת המקום הסמוך למקום חנית הרכב. כמו כן מצא המבוטח כי הנהלת החניון החליטה להזיז ממקומם מספר רכבים ובניהם רכבו של המבוטח. על פי כתב התביעה נטען כי עקב פעולות הזזה אלה נגרמו לרכב נזקים בין היתר בגלל השארת חלונות הרכב פתוחים ..

   התובעת כמבטחת רכוש של המבוטח שילמה למבוטח את שווי הנזק , והיא תובעת מהנתבעת את הסכום בטענה כי הנתבעת אחראית למקרה ההצפה מסיבות רבות המנויות בסעיף 9 לכתב התביעה .

 הנתבעת מתגוננת בפני התביעה בטענה כי רכבו של המבוטח חנה באיזור בשדה התעופה אשר פונה עקב עבודות שבוצעו במסגרת פרויקט נתב"ג 2000 ללא כל קשר לנתבעת . כן טוענת הנתבעת כי כאשר נסע המבוטח לחו"ל מזג האוויר היה חמים ועל כן הוא כסה שת שמשת הרכב בשמיכה , אותה תחב בקצותיה בין משקופי הדלתות וגוף הרכב להדקה . הרכב נגרר עקב עבודות השיפוץ , והגרירה לא נעשתה ע"י הנתבעת אלא ע"י חברת גרירה בעלת זכיון בנתב"ג . הנתבעת טוענת כי בזמן שהותו של המבוטח של התובעת בחו"ל ירדו גשמים עזים שהרטיבו את חלקי השמיכה שהיוו מחוץ לרכב וכך ככל הנראה חדרו מים ורטיבות למכונית שכן - לטענת הנתבעת, בגלל תחיבת השמיכה בין הדלתות לגוף הרכב , דלתות הרכב לא היו אטומות.

הנתבעת חוזרת על הטענה כי לא היא גררה את הרכב אלא קבלן הגרירה בנתב"ג לפי הוראות רשות שדות התעופה , וכי המים חדרו לרכב בגלל כיסויו בשמיכה אשר הותירה דלתותיו לא אטומות.והיא מטילה על המבוטח את האחריות לחדירת המים לתוך רכבו .

מטעם התובעת העידו המבוטח מר חסן סועד ובתו .

 המבוטח מעיד כי כאשר בקש לנסוע לחו"ל נסע עם הרכב עד לחניון המופעל ע"י הנתבעת  וכיסה אותו עם כיסוי מיוחד , מבד המכסה את כל הרכב מבחוץ, בשוליו יש שרשרת  הנסגרת במנעול  המיועדים גם למניעת גניבה. המדובר ברכב יוקרתי , לינקולן ארה"ב . המבוטח מעיד כי כאשר חזר ארצה ראה הרים של חול ומצא את הרכב מול הכניסה וכששאל נאמר לו ע"י בעל החניון כי הזיזו את הרכב בסקטים. המבוטח שילם לנתבעת סכום של 620 ש"ח ,ת/2

בחקירתו הנגדית נשאל המבוטח ואישר כי שדה התעופה היה מוצף מים בגלל הגשמים , וכשנשאל אם כך מדוע יש לו טענות כלפי החניון , אם הרכב הוצף בגלל עוצמת הגשמים, ענה כי הוא שם את האוטו במקום אחר , והוא הוזז אל המקום שם הוצף.

   למעשה יש בשאלה זו משום הרחבת חזית מצד הנתבעת , שכן על פי טענתה בכתב ההגנה , הסיבה להצפת הרכב היא חדירת המים בסדק אשר הותירה  השמיכה בה כוסתה שמשת הרכב בין הדלתות  ובין גוף הרכב , והנה בשאלה זו ישנו משום שינוי כיוון וטענה כי הרכב הוצף בגלל עוצמת הגשמים שירדו והציפו אותו .

 בא כוח התובעת לא התנגד לשאלה , והיא לא נפסלה . המבוטח ענה כפי שענה .

  אולם כאשר נשאל המבוטח , מה הקשר בין הזזת הרכב בכ- 100 מטר ממקום החנייתו ובין הגשם העז , התנגד בא כוח התובעת , ובא כוח הנתבעת שינה כיוון בחקירה .

 העד נשאל , כאשר הגיע לרכב הוא מצא כי החלונות והדלתות סגורים. והוא ענה כי לא בדק . הדלתות היו פתוחות , וכי הוא בטוח במאה אחוז .

 המבוטח השיב על שאלון שנשלח אליו ע"י בא כוח הנתבעת ,נ/1 , בשאלה מספר 3

 " האם נכון כי כאשר שבת לארץ וראית את הרכב לראשונה החלונות והדלתות היו סגרוים ונעולים ?"

והוא ענה

" נכון " .

 כך שבשאלה זו האם בעת חזר המבוטח ארצה והסתכל על הרכב , החלונות והדלתות היו נעולים , הוא ענה בשני אופנים. בתצהיר התשובות לשאלון , נ/2 השיב כי נכון שהדלתות והחלונות היו סגורים ונעולים. בחקירתו הנגדית בפני הוא אומר כי הדלתות היו פתוחות .

 על פי עדותו של המבוטח עצמו כי הוא כיסה את הרכב בכיסוי בד עם שרשרת המגינה על הרכב גם מפני גניבה , ובתוספת לעדותם של עדי ההגנה כי הרכב הוזז על גבי סקטים כי לא היה ניתן לפתוח את דלתותיו ( ראה עדותו של עד ההגנה 1אייל ליברמנש  עמוד 9 ) , ועל רקע השוני בתשובותיו של המבוטח בנ/2 תצהיר תשובות לשאלון לעומת תשובתו בפני ,  ניתן להגיע למסקנה כי כאשר חזר המבוטח לרכב דלתותיו של זה היו נעולות .

חיזוק לכך בדברי המבוטח עצמו , כי הוא כיסה את הרכב מבחוץ עם מכסה בד מיוחד , שולל את הטענה כי הותיר סדק בין שמיכה שכביכול כיסה בה את הרכב ובין גוף הרכב. לא היה כל צורך להותיר את הדלת פתוחה .