פסק-דין בתיק א 197817/02

זוהי תביעה  שהוגשה בדיון מהיר על פי פרק טז1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 .

ענינה של התביעה תאונת דרכים אשר אירעה ביום 10/11/00  עת נהג   התובע מספר 1 ברכבו מסוג מיצובישי כריזמה , מבוטח בביטוח רכוש מקיף אצל התובעת 2 , ברחוב גבוטינסקי  מפתח תקווה לכיוון רמת גן . באותה עת ברחוב גבוטינסקי נהג הנתבע 1 ברכב מסוג טנדר סובארו , ולטענת התובעים עצר בצד הדרך לצורך כלשהוא. בעת שרכבו של התובע 1 היה קרוב לחלוף ליד רכבו של התובע , נטען ע"י  התובעים, כי רכבו של הנתבע 1 החל נוסע וסוטה לעבר נתיב נסיעתו של התובע 1 , וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב ( להבלן " התאונה ") . בתאונה נגרם לשני כלי הרכב נזק רכוש.

התובעים מיחסים לנתבע 1 את האחריות לאירוע התאונה . התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעת 2 בטענה כי הרכב שהיה נהוג בידי הנתבע 1 היה בבעלותה של הנתבעת 2, כי הנתבע 1 היה בזמן התאונה נוהג בטנדר "מטעם, בהסכמת וברשות הנתבעת 2 " . נטען אף , בצורה חדה יותר כי הנתבעת 2 היתה כאמור הבעלים של הרכב ואף מעבידתו של הנתבע 1 . מכאן נטען כי הנתבעת 2 חבה באחריות שלוחית למעשיו ומחדליו של הנתבע 1 , ומכאן שהיא חייבת לפצות את התובעים על נזקי המיצובישי .

רכבו של  התובע מספר 1 כאמור היה מבוטח בביטוח מקיף רכוש, אצל התובעת 2. התביעה הוגשה ע"י התובע 1 לפיצויו על הנזקים שנגמרו לו בעקבות התאונה , ולא שולמו ע"י המבטחת, ואילו תביעתה של התובעת 2 הנה תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה למבוטחה התובע 1 במסגרת תנאי פוליסת הביטוח . התביעה מסתמכת על הוראות סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח .

הנתבע מספר 1 הגיש כתב הגנה ובו הוא טוען , כי הוא אומנם נוהג בסובארו , אך אין הוא נזקק לרשותה או הסכמתה של הנתבעת 2  לעשות כן , שכן  הרכב הועבר לחזקתו ולבעלותו , ובהתאם להסכם שבין הצדדים ( הנתבע 1 והנתבעת 2 ) הוסכם כי עם פירעון סכום הלוואה שניתנה לו ע"י הנתבעת ,תועבר הבעלות על הרכב לשמו .

בסעיף 4 לכתב הגנתו של הנתבע 1 , הכחיש הוא את טענת התובעים בסעיף 4 לכתב התביעה (  בו נטען כי הנתבעת 2 היתה בזמן התאונה הבעלים של הרכב ) וטען כי הוא ,הנתבע 1 הוא הבעלים של הרכב

הנתבעת 2 הגישה אף היא כתב הגנה , ובו דחתה והכחישה את טענות התובעים כי הרכב בו נהג הנתבע 1 , שיך לה וכי הנתבע 1 נהג בו ברשותה בהיותו עובד שלה . הנתבעת 2 טענה כי  הבעלים האמיתי של הרכב הוא למעשה הנתבע 1 , כי הנתבע 1 לא נמנה עם עובדיה של הנתבעת 2 , ולא התקיימו כל יחסי שליחות בינו לבינה .

מעבר להגשת כתב הגנה באמצעות עורך דין בשם אלי גור, לא הופיע הנתבע 1 לדיונים, . ביום 31/3/04 ניתן נגדו פסק דין בהעדר התייצבות. והדיון בתביעה כנגד הנתבעת2 נמשך .

בענין האחריות לתאונה , אין למעשה עדים לנתבעת 2,  והעדות היחידה לאחריות לתאונה ניתנה מפי התובע 1 , בתצהיר העדות הראשית שלו , ת/1 , וחקירתו בבית המשפט .

 השאלה המרכזית במחלוקת אשר בין התובעים והנתבעת 2 , הנה  האם הנתבע 1 השתמש ברכב ונהג בו בהרשאה מאת הנתבעת 2 , בתור בעלים של הרכב ומעבידתו של הנתבע 1 , האחראית באחריות שילוחית למעשיו ולמחדליו של הנתבע 1  על פי סעיף 2 לחוק השליחות " ,שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי הענין, את השולח. ",

מן התשובה לשאלות הנ"ל תיגזר אחריותה או אי אחריותה של הנתבעת 2 בפני התובעים , על מעשיו של הנתבע 1

עומדים בפני המסמכים שלהלן שהוגשו מטעם הנתבעת 2 , כראיה לתמוך בטענתה כי אין היא ולא היתה הבעלים האמיתי של הרכב , ולא היתה ואין היא המעבידה  של הנתבע 1 , אשר לטענתה עבד כקבלן עצמאי ושהוא היה הבעלים של הרכב סובראו ומכוח בעלותו זו הוא נהג בו .

1-      תצהירו של  מר אברהם נוימן , אחיו של המנוח חיים נוימן בעלים ומנהל בחברה הנתבעת

2-      קבלה חשבונית, שהוציא הנתבע 1 , לנתבעת 2 בדבר ביצוע תיקונים ברחוב חפץ חיים פ"ת

3-      קבלה חשבונית מס שהוציא הנתבע 1 ,עבור הנתבעת 2 לביצוע עבודות ברחוב נחלת צבי , ודגל ראובן בפ"ת

4-      קבלה חשבונית שהוציא הנתבע 1 עבור הנתבעת 2 בעניו עבודות שביצע הנתבע 1  ברחוב רחל המשוררת פ"ת

5-      דוחות למס הכנסה לגבי שנת 2000  בהם מצוין כי לחברה הנתבע 2 , יש עובד אחד , והוא חיים נוימן

6-      אישור מס הכנסה לצורך ניכוי מס , שניתן עבור הנתבע 1 הבא להוכיח כי המדובר בעובד עצמאי

7-      אישור בחתימת ידו של הנתבע 1 , בו הוא מקבל עליו לשלם את כל התיקונים וההוצאות מסוג סובארו ( הרכב המעורב)