פסק-דין בתיק א 197713/02

מבוא

1.         לפני, תביעת התובע, יליד 27.5.76, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונה שארעה ביום 2.2.00 (להלן: "התאונה").

2.         התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

3.         הנתבעות הנפיקו פוליסת ביטוח אשר ביטחה במועד התאונה את השימוש ברכב בו נהג התובע (להלן: "הרכב"), וזאת בהתאם ל פקודת ביטוח כלי רכב מנועי, תש"ל-1970 (להלן: "הפקודה"). הפוליסה היתה בתוקף המועד התאונה.

4.         אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות. המחלוקת הינה בשאלת שיעור הנזק שנגרם לתובע בגין התאונה.

5.         פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את חקירותיהם הנגדיות של התובע ועד התביעה מר טל רוסו (להלן: "טל"). כן קראתי את חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה ע"י ביהמ"ש, ד"ר עמוס שינדלר (להלן: "המומחה") ותשובות ההבהרה של המומחה. כן קראתי את תצהירי עדויותיהם הראשיות של עדי התביעה והמסמכים שהוגשו ע"י הצדדים. כן האזנתי לסיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין שהושמעו בפני בתום ישיבת יום 29.3.05.

6.         אין מחלוקת בין הצדדים כי לא נותרה לתובע נכות לצמיתות בגין התאונה, וזאת לאור חוות דעת המומחה (להלן: "חוות הדעת").

7.         כל ההדגשות שלהלן אינן מופיעות במקור, אלא אם צויין אחרת.

מהות הפגיעה

8.         ממקום התאונה הועבר התובע באמבולנס לחדר מיון בביה"ח "וולפסון" בחולון. לאחר בדיקה בחדר המיון הועבר התובע להמשך מנוחה וטיפול רפואי במחלקה האורטופדית של ביה"ח, ממנה שוחרר ביום 6.2.00.

9.         במהלך האשפוז אובחנו אצל התובע שבר באצטבולום משמאל ושברים ללא תזוזה בעצמות הבושת (אישיוס ופוביס משמאל). השברים טופלו שמרנית ע"י מתיחה עורית במשך מספר ימים. התובע שוחרר מביה"ח עם הוראות להמשך טיפול ומעקב במסגרת אמבולטורית. התובע קיבל הנחיה להליכה עם תמיכת הליכון.

10.       במשך למעלה מחודש ימים היה התובע מרותק למיטתו, כאשר מפעם לפעם הוא קם ממיטתו תוך שהוא נעזר בקרובי משפחתו ובהליכון. התובע עבר עשרות טיפולי פיזיוטרפיה.

            טענת התובע ולפיה נזקק לעזרת הזולת בתקופה שלאחר התאונה נתמכת במסמכים רפואיים, מהתרשמותי מאופי הפגיעות ומתשובת ההבהרה של המומחה ולפיה, להערכתו התובע נזקק לעזרה שכזו בשלושת החודשים הראשונים לאחר התאונה.

11.       המומחה מצא, בהסתמך על הבדיקה הקלינית, בדיקות ההדמיה וצילומי הרנטגן, כי לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה וכי לא צפויה החמרה במצבו הרפואי של התובע בגין התאונה.

12.       בתשובה לשאלות ההבהרה, מצא המומחה כי תקופת אי הכושר לה נזקק התובע, עד לחזרה לתפקוד מלא, היא שישה חודשים, דהיינו עד ליום 2.8.2000.

הפסדי שכר בגין התאונה

13.       במהלך השנים 1995-1998 למד התובע עיצוב פנים במכללת "בת ציון" השייכת לאורט סינגלובסקי, וזאת במקביל לשירותו הצבאי ממנו השתחרר בשנת 1997. התובע לא עבד במקצוע זה.

14.       לאחר סיום לימודיו במכללת "בת ציון", החל התובע לעבוד ביום 29.6.98 במוקד 99 - הנמנית על קבוצת "השמירה" (להלן: "החברה").

            בשנת 1999 למד התובע לימודים לצורך השלמת בחינות הבגרות מתוך כוונה להתקבל ללימודים באוניברסיטת תל-אביב.

            מאחר והתובע לא מצא עבודה כמעצב פנים, הוא המשיך לעבוד כסייר בחברה מתוך כוונה, בהמשך, למצוא עבודה או לרכוש מקצוע אחר בו יוכל לעסוק.

15.       כאמור,המומחה הרפואי אישר לתובע אובדן כושר עבודה עד ליום 2.8.00. מסתבר כי התובע נסע לטיול בחו"ל בטרם שב לעבודתו, וזאת לתקופה מיום 23.8.00 ועד ליום 30.8.00, כפי שעולה מ"תעודת בירור פרטים על נוסע" מיום 4.5.04, שהוצאה ע"י משרד הפנים.