פסק-דין בתיק א 1964/07

1.         התובע מבקש כי יינתן פסק דין, במעמד צד אחד, כנגד הנתבעות 1 ו - 2, על יסוד כתב התביעה ובהעדר הגנה, אחר שביום 25.2.07 הגיש תביעה בה ביקש לחייב הנתבעות, יחד עם נתבעת אחרת, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה, אחר שכתבי בי-דין, בצירוף הזמנה, נמסרו לידי הנתבעות 1 ו - 2, במסירה כדין ביום 17.5.07 - ומשלא הוגשו כתבי הגנה.

            לבקשת התובע צורף אישור מסירה המעיד על מסירה כדין. 

            התובע תמך בקשתו בתצהיר.

2.         לציין כי בדיון שנתקיים ביום 24.9.07 חוייב התובע להודיע עמדתו גבי המשך ההליכים כנגד נתבעת 3 - אך עד היום לא עשה כן.

3.         אחר עיון בכתב התביעה ובמיסמוך שצורף לו, בבקשת התובע ובתצהירו התומך, אני מוצאת להעתר לבקשתו וליתן פסק דין כנגד הנתבעות 1 ו - 2, וכלהלן.

4.         התובע נפגע ביום 10.5.05, עת הועסק על ידי הנתבעת 1, ולפי טענתו - על פי הנחיות הנתבעת 2, כשתוך כדי חיתוך עץ באמצעות מסור חשמלי, החליק לוח העץ והמסור פגע באצבעות ידו הימנית (להלן: "התאונה").

            כתוצאת התאונה נפגע התובע באצבעות יד ימין, הובהל למרכז הרפואי "סורוקה" בב"ש, שם אובחנו בו שברים מרוסקים, פתוחים, באצבעות 2, 3, ו - 4.

            התובע נותח ואושפז עד ליום 13.5.05.

5.         התובע נבדק, לפי טענתו, על ידי פרופ' עמירם שגיא, שקבע כי נותרה בו, כך נטען, נכות צמיתה משוקללת בשיעור 19% - לציין כי לכתב התביעה, גם לתצהיר התומך בבקשה ליתן פסק דין - לא צורפה חוות דעת.

            רק אחר פניה שנעשתה לב"כ התובע, מתוך בקשתו הנדונה כאן - שיגר ב"כ התובע מה שנחזה להיות "הערכת נזק" - בה העריך פרופ' שגיא את נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בשיעור 15.67%, וציין כי לדעתו יש מקום להפעיל תקנה 15 באופן שנכותו של התובע תעמוד על 19%.

            כאמור - "הערכת הנזק" אינה ערוכה כחוות דעת - אך לצורך הבקשה כאן - אסתפק בה.

            לציין עוד, אף כי אין בכך להעלות או להוריד, ורק לצורך הסיוע - כי התובע נבדק על ידי וועדה רפואית של המל"ל, ביום 8.9.05, שקבעה כי נותרה בו נכות צמיתה, בגין התאונה, בשיעור 16.07% החל מיום 17.7.05.

6.         התובע טוען כי מאז התאונה ובמשך כחודשיים לא היה מסוגל לכל עבודה, כי לא חזר לעבודתו הקודמת לתאונה - אז עבד בנגרות והשתכר סך משוערך להיום של 5,000 ש"ח -"לפחות".

7.         לציין כי התובע מבקש לפסוק לו פיצוי בגין הפסד השתכרות מלא בעבר לתקופת אי כושר של 67 ימים, לפי שכר של 4,000 ש"ח - אך משום מה הוא מגיע, בתחשיבו, לסכום של 9,000 ש"ח - ומבלי שהוא מצרף אף לא תלוש שכר אחד.

            כך גם אין שום תמיכה לטענת התובע כי חזר לעבוד עבודה חלקית החל מיולי 2005, בעבודות קלות יותר, ומאידך עיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית של המל"ל מעלה כי כבר בספטמבר 2005 הוחלט שם, על פי המצב התפקודי של אצבעותיו של התובע, כי הוא יכול לחזור לעבודתו טרם האירוע, כי אין מקום להפעלת תקנה 15.

            כל אלה אינם עולים כדי טענות התובע גבי הפסדיו ו/או הפיצוי המגיע לו.

8.         אחר עיון בטענות התובע, בתצהיר שנתן, במיסמוך שהוצג, ושיקול כל אלה - אני פוסקת הסכומים הבאים: -

            8.1        פיצוי לא ממוני (כאב וסבל)

                        סך של                                                               -.50,000            ש"ח