פסק-דין בתיק א 195978/02

בפני תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח, למבוטחה במסגרת פוליסה לביטוח רכב רכוש מקיף, כתמלוגי ביטוח  על נזקים שנגרמו לרכב המבוטח באירוע של תאונת דרכים.

התובעת כאמור הינה חברת ביטוח, שביטחה את הרכב מספר 6312423.

הנתבע 1 כאמור בכתב התביעה, נהג ברכב 8500135.

הנתבעת 2 הינה חברה להשכרת רכב אשר השכירה לנתבע 1 את הרכב  תמורת שכר.

התובעת טוענת כי בתאריך 18.3.02 פגעה המכונית שבבעלות הנתבעת 2, נהוגה בידי הנתבע 1,  ברכב המבוטח אצלה וגרמה לו לנזקים.

התביעה הוגשה נגד הנתבע 1 כמי שנהג ברכב וגרם לרשלנותו, כנטען בתביעה, לאירוע הנזק ואילו כנגד הנתבעת 2, כבעלים של הרכב ובהיותה חברה להשכרת רכב, גם כמעין מבטח.

הנתבעים הגישו כתבי הגנה כל אחד בנפרד.

הנתבע  1 טוען בכתב הגנתו כי הוא שכר את הרכב מאת הנתבעת 2 בהתאם להסכם שכירות בו הוטל עליו נוסף לדמי השכירות, לשלם גם השתתפות עצמית למקרה של אירוע נזק בזמן שימושו ברכב.

כמו כן טען כי נמסר לו על ידי נציג הנתבעת, כי אחריותו כלפי צד ג' במקרה תאונה, מבוטחת. וכי הוא שילם את דמי ההשתתפות העצמית הנדרשים ממנו לנתבעת 2, ועל כן זו היא שצריכה לשלם את הפיצוי על הנזק.

כן טוען הנתבע 1, כי ביום התאונה פנה אל מנהלי הנתבעת 2, הודיע על התאונה, אלה ביקשו ממנו שלא להודות באחריות ומשאמר הנתבע 1 לנתבעת 2, כי למעשה הוא אכן אחראי לתאונה, השיבו לו בנתבעת 2 שאם כך היא עמדתו, אין בכוונתם לתת לו כיסוי ביטוחי.

הנתבע אכן מודה באחריותו לתאונה וטוען שמאחר והוא קיים את כל התחייבויותיו כלפי הנתבעת 2, היא זו שצריכה לשלם את הנזק שנגרם בתאונה ברכב מבוטח התובעת.

הנתבעת, לעומת זאת, הגישה כתב הגנה ארוך ומפורט ועיקר טענותיה על קצה המזלג הן:

1. התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ואין היא עונה על תקנה 214 בענין הדין המהיר ויש למוחקה.
2. הנתבעת 2 טוענת להעדר יריבות.  הנתבע 1 אינו עובדה או שלוחה של הנתבעת ואין היא אחראית למעשיו או מחדליו.
3. הנתבעת טענה כי הנתבע  2 חייב  לה כספים בגין שכירת רכב  וכי הוא למעשה לא שילם השתתפות עצמית בנזק שנגרם בתאונה הנדונה.
4. הנתבעת הכחישה את אחריותו של הנתבע 1 לאירוע התאונה וטענה כי בהודעה שמסר על האירוע, הוא נתן תיאור אחר מזה שהוא מוסר בהגנתו ובית המשפט. מאותו תיאור ניתן לאמוד שאין הוא אחראי לתאונה ורק בשל קנוניה בין הנתבע 1 והתובעת (?! ) הוא שינה את טעמו והודעה באחריותו לתאונה.
5. הנתבעת  2 הכחישה את גובה הנזק הנטען בכתב התביעה ובדוח השמאי שצורף לה.
6. הנתבעת הכחישה את טענת התובעת כי התובעת שילמה סכום כלשהו מהסכומים הנטענים בכתב התביעה. 
7. הנתבעת  2 הכחישה שהתובעת הייתה חייבת מכח הוראה או התחייבות כלשהי, לשלם את הסכומים שהוכחש כי שולמו וכי היא שילמה למעשה, אם שילמה, כמתנדבת.