פסק-דין בתיק א 195/03

1.         התובעים הגישו נגד הנתבעת תביעה כספית על סך 2,550,000 ש"ח, בעילה של הפרת חוזה ותרמית.

2.         התובעים הינם הבעלים ו/א בעלי הזכויות בחלקות 76 ו- 77 בגוש 12200 (להלן "החלקות"). החלקות מהוות שטח רצוף לצד כביש מס' 781 (מצד צפון סמוך לצומת אעבלין).

3.         הנתבעת הינה חברה העוסקת בסחר בדלקים ובמוצרי דלק.

4.         בתאריך 13.10.99, לאחר מו"מ ממושך, בן 6 שנים, נחתם בין התובעים לבין הנתבעת הסכם (להלן "ההסכם"), לפיו התחיבה הנתבעת, בין היתר, להכין תוכניות לשם קבלת היתר בניה לבניית תחנת דלק על החלקות, לטפל ברישוי התחנה ולהקימה. מנגד התחייבו התובעים להחכיר לנתבעת את התחנה, לאחר הקמתה לתקופה של 24 שנים ו- 11 חודשים. בגין החכירה היה על הנתבעת לשלם לתובעים דמי חכירה שנתיים בסך של 60,000$.

5.         בהסכם נקבע, בין היתר, כי הנתבעת תהיה רשאית, לפי שיקול דעתה הבלעדי, לרבות בגין שיקולי כדאיות העסקה, להודיע לתובעים על ביטול ההסכם, וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת היתר הבניה "אם וכאשר יתקבל".

6.         עוד נקבע בהסכם כי עד לסיום תוקפו של ההסכם , היא לא תקים תחנת תדלוק ציבורית לצד כביש מס' 781 , בין מורשת לצומת אבלים, שם היתה מתוכננת התחנה.

7.         בתאריך 4.9.01 הודיעה הנתבעת לתובעים כי היא מבקשת לבטל את ההסכם, טרם קבלת היתר הבניה, בגין "חוסר כדאיות כלכלית בביצוע ההסכם". התובעים הודיעו לנתבעת כי הם מתנגדים לביטול ההסכם ולפיכך הודיעה להם הנתבעת כי היא תפעל להוצאת שומת היטל השבחה (אשר לפי ההסכם צריך להיות משולם על ידי התובעים) ולאחר התשלום תוציא את ההיתר ואז תממש זכותה לביטול ההסכם.

8.         ביום 1.4.02 שלחה הנתבעת לתובעים שומת היטל השבחה לתשלום. לאחר שורת התכתבויות בין הצדדים נפסקו בינהם המגעים ביום 12.6.02.

9.         ביום 29.3.01 התקשרה הנתבעת עם משפחת חאג' בחוזה להקמת והפעלת תחנת תדלוק. בחוזה זה נקבע כי הוא יכנס לתוקף רק במידה ותוך 180 יום יבוטל ההסכם עם התובעים. חוזה זה לא נכנס לתוקף.

10.        ביום 1.2.02 התקשרה הנתבעת עם משפחת חאג' בחוזה לתפעול תחנת דלק שהוקמה על ידי משפחת חאג' באותו צד של כביש 781, במרחק של ק"מ אחד מהמקום התחנה המיועד.

11.        לטענת התובעים הנתבעת לא נהגה בתום לב ובדרך מקובלת בשלב המו"מ לכריתת ההסכם, הפרה התחייבותה כאמור בהסכם לפעול "ביעילות" לשם קידום הוצאת היתר הבניה, לא השתתפה עם התובעים בתשלום היטל ההשבחה, התקשרה עם גוף מתחרה ונהגה בחוסר תום לב. עוד טענו כי הנתבעת ביצעה כלפיהם עוולת תרמית - דבר שגרם להם נזקים.

התובעים טענו כי נזקם מסתכם ב- 9,501,036 ש"ח , הנובע מאבדן דמי החכירה לתקופה של 25 שנה, סך של 100,000 ש"ח היטל השבחה, סך של 500,000$ שווי המבנה , 1,440,000 ש"ח בגין הפסד פוטנציאל מסחרי של עסקים משלימים ונזק שאינו נזק ממון.

12.        הנתבעת כפרה בטענות התובעים וטענה כי פעלה בתום לב ובדרך מקובלת, על פי הוראות ההסכם וכי ביטלה את ההסכם, בהתאם לקבוע בו, בהעדר כדאיות כלכלית לעיסקה. הנתבעת כפרה גם בנזקים לה טענו התובעים וטענה כי לא גרמה בהתנהגותה כל נזקים לתובעים וכי הנזקים הנטענים על ידם מוגזמים ביותר ובלתי מבוססים.

13.        הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית בכתב, נחקרו עליהם ולאחר מכן הגישו ב"כ הצדדים סיכומים בכתב, לרבות סיכומי תשובה ותגובה. להלן אדון בטענות הצדדים:

                הפרת ההסכם על ידי הנתבעת -

14.        א.         הנתבעת לא פעלה ביעילות להוצאת היתר הבניה -

            בסעיף 4.5. להסכם נקבע כי :

"פז מתחייבת לטפל בהשגת היתר הבניה בהתאם לתוכניות ו/או לכל שינוי בתוכניות שיוכנו על ידה, וכן לטפל בכל יתר האישורים, הרישיונות וההיתרים הדרושים על פי כל דין לשם הקמת התחנה ולפעול לשם כך , ביעילות לשם קידום הענקת האישורים והרישיונות הנ"ל, ככל שהדבר תלוי בה היתר הבניה יוצא על שם פז"

לטענת התובעים בקיץ 2001 החלה הנתבעת להתמהמה בפעילותה להוצאת היתר הבניה, זאת לאחר שכבר חתמה על הסכם להקמת תחנת דלק והפעלתה עם משפחת חאג' ביום 29.3.01. עיקר טענת התובעים מתמקדת בעובדה שבניגוד להסכם הנתבעת הודיעה לתובעים על רצונה לבטל את ההסכם עוד לפני שהוצא היתר הבניה ולאחר שהתובעים הודיעו כי הם מתנגדים לביטול דרשה מהם לשלם כספים כתנאי להוצאת ההיתר.