פסק-דין בתיק א 19499/05

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 23,693 ש"ח. 

התובעת, חב' תמיר דור יעוץ פיננסי וסחר בע"מ, עוסקת במתן שירותים משפטיים לרבות ביצוע מסירות אישיות ברחבי הארץ. לטענתה, סיפקה התובעת לשותפות דגני שפירא ושות' ועוה"ד מרדכי דגני (להלן: "הנתבעים") שירותי מסירות על פי דרישתם ובקשתם בין השנים 1996-1999.

עם זאת, הנתבעים לא שילמו לתובעת את שכרה במלואה כך שנותרה יתרת חוב בסך של 17,938 ש"ח אשר לאחר הצמדה וריביות עומד בגובה סכום התביעה. לאחר ששלחה מכתבי דרישה גם לנתבעת 1 וגם לנתבע 2 לתשלום יתרת החוב ודרישות אלו נותרו ללא מענה, נאלצה התובעת להגיש תביעה זו.

מנגד, טענו הנתבעים כי אינם חייבים דבר לתובעת. נהפוך הוא, טוענים הנתבעים כי הנהלת החשבונות של התובעת אינה אמינה עד כדי כך כי הנתבעים נאלצו להשקיע שעות מרובות בכדי לבדוק כל חיוב שנשלח אליהם על ידי התובעת עד כדי איבוד זמן עבודה וכן הפסדי שכר בגין העיכובים שנוצרו בתיקים השונים המנוהלים תחת ידם. עוד נטען בכתב ההגנה כי נתבע 2 כלל אינו מכיר את התובעת ולא התקשר אליה בשום צורה. בנוסף, טענו הנתבעים כי התביעה הוגשה בשיהוי רב עד כדי גרימת נזק ראייתי מהותי. הזמנת העבודות בוצעו לבקשת לקוחותיהם של הנתבעים ולא עבור עצמם. משכך ועקב הזמן הרב שעבר גם אם נותר חוב כלשהו הרי שהנתבעים לא יכולים לפנות ללקוחותיהם בדרישה לתשלומם.

בתאריך ה - 07/06/05 ניתן פס"ד בהעדר התייצבות נגד הנתבעים,אשר בוטל ביום - 06/11/05.

בתאריך ה - 31/01/07 התקיים דיון מקדמי ולאחר שמיעת טענותיהם של שני הצדדים נקבע התיק לדיון הוכחות ל - 14/06/07.

לאחר שמיעת העדויות במועד הנ"ל, מצאתי לנכון לשתף את הצדדים בהשקפתי לפיה המקרה איננו מתאים להכרעה של "ייקוב הדין את ההר" והוצע לצדדים כי בית המשפט יפסוק על פי סמכותו  לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט.

דיון:

הצדדים בחרו באותו מעמד ובנסיבות  העניין להסכים להצעת בית המשפט ולהפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם,  על פי הקבוע בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, לאחר טיעון קצר מכל צד.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.

בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו כפי שציינתי במעמד דיון ההוכחות בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו.

המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים ( ראה אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11).   

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים.

יש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג {ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337).  וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם)}.

אי לכך ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים {(ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם)} ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות התרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעים, לשלם לתובעת לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 6,660 ש"ח (כולל מע"מ). בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת את סך כולל  של  1,800 ש"ח + מע"מ  בעבור שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר רשום

ניתן היום י"א בתמוז, תשס"ז (27 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.