פסק-דין בתיק א 1949/04

רקע וטענות:

1.         בפני תביעה ותביעה שכנגד שעילתה תקיפה הדדית על רקע סכסוך שכנים.

2.         ברסוק לאוניד (להלן:"התובע והנתבע שכנגד") ויברגימוב אלכסנדר (להלן:"הנתבע והתובע שכנגד") גרו בשכנות באותו בניין, במועדים הרלבנטיים לתביעה זו, ברח' שז"ר 19 באר-שבע (להלן:"הבית/הבניין").

3.         התובע, במועדים הרלבנטיים לתביעה זו, שימש כיו"ר ועד בית בבניין.

4.         האירוע נשוא כתב התביעה וכתב התביעה שכנגד התרחש ביום 10.9.01, בסמוך לשעה 20:30. במועד זה נפגשו התובע והנתבע באקראי בכניסה, בבית בו הם גרים והתפתח ביניהם ויכוח בנושאים הקשורים למגורים המשותפים, כולל בעניין תשלום ועד הבית.

5.         התובע בתביעתו העיקרית מספר כי לפתע תקף אותו הנתבע והפליא במכותיו וגם לאחר שנפל על הריצפה המשיך לבעוט בו. הנתבע בתביעה שכנגד, מספר כי באותו מפגש אקראי שהתרחש ביניהם, פנה אליו התובע, החל להעליבו ולקללו, חסם את דרכו והנחית על גופו מהלומה. לא רק זאת, לדבריו, התובע היה מלווה באדם נוסף, שגם הוא תקף אותו.

6.         שני הצדדים בכתבי טענותיהם טוענים כי בעקבות התיגרה והמכות, נגרמו לכל אחד ואחד מהם חבלות חמורות וכן נזקים נוספים. כל אחד ואחד מהצדדים גם פנה ביוזמתו לטיפול רפואי בבית חולים סורוקה.

7.         התובע העמיד תביעתו על סך של 80,000 ש"ח והתובע שכנגד העמיד תביעתו על סך 100,000 ש"ח.

8.         כל אחד מנימוקיו הוא, כופר באחריות להתרחשות האירוע וכמו כן חלוקים הם בשאלת גובה הנזק.

9.         התובע צירף לתביעתו תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן צירף מסמכים רפואיים וקבלות על הנזקים שנגרמו לו. כמו כן צירף התובע תחשיב נזק מטעמו. הנתבע צירף לכתב תביעתו תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן צורפו תצהירים של שני עדים, פנחסוב זורך, חבר לעבודה של הנתבע (להלן:"פנחסוב") וד"ר קלנדרב אלישע (להלן:"הרופא"), רופא אשר מכיר את הנתבע והגיע לביקור חולים לבתו של הנתבע, ביום שבו היה האירוע נשוא התביעה והתביעה שכנגד.

10.        הואיל ומדובר בתביעה ובתביעה שכנגד, בהן כל אחד ואחד מהצדדים תובע את משנהו לפצותו בגין נזקים שנגרמו לכל אחד מהם כתוצאה מהתיגרה שהתפתחה ביניהם, יש מקום לדון בראש ובראשונה בשאלת האחריות ולקבוע האם על סמך הראיות שהוצגו בבית המשפט, ניתן לקבוע אחריותו של מי מהצדדים לנזקים שנגרמו לצד שכנגד, ובמידה ותקבע אחריות זו, יהיה מקום לדון בשאלת הנזק.

11.        אין מחלוקת כי ביום 10.9.01, בסביבות השעה 20:30, באותה פגישה אקראית שהתרחשה בין התובע לנתבע בחדר המדרגות, התפתחה ביניהם תיגרה. כל אחד ואחד מהצדדים, בטיעוניו ובראיות שהביא לבית המשפט, טוען כי הצד שכנגד הוא זה שפתח בתיגרה וגרם לצד המותקף נזקים והצד המותקף הוא זה שנאלץ להגיב על התקיפות שהותקף ו/או להתגונן.

טענות התובע :

12.        לדבריו כעולה מתצהיר עדות ראשית ביום 10.9.01, " בשעה 20:30 או בסמוך לכך פגשתי את הנתבע באקראי בכניסה לבניין שבו אנו גרים כאמור. פניתי לנתבע בענייני ועד הבית, תשלום דמי ועד והתפתח ויכוח בינינו על פניות שנעשו למשפחת הנתבע בעניין נקיון החצר. לפתע תקף אותי הנתבע באכזריות באגרופים לפנים ולכל חלקי גופי, הפיל אותי על הריצפה והמשיך להכותני בבעיטות ובאגרופים " (להלן ולעיל "התקיפה").

13.        מתצהירו של התובע עולה כי למעשה באותם רגעים, בהם התפתחה התיגרה לא היה נוכח במקום אף אדם. לדבריו, עקב התקיפה הגיעו למקום שכנים לקול זעקותיו של התובע והם אלה שהפרידו בינו לבין הנתבע.

14.        מחקירתו הנגדית בבית המשפט מיום 10.10.05 עולה כי לפי גירסתו לא היה נוכח אף אדם באותו רגע שבו החלה התקיפה. ואומר התובע בעמוד 10 מול שורה 16: " בהתחלה אני והוא היינו לבד, כמו שאני ציינתי. מהצעקות ירד גיסי אחרי כמה דקות ומסביב לא היו אנשים בכלל, רק אני והנתבע לפני שירד גיסי. בשלב מסויים גיסי ירד והפריד".  

15.        התובע מכחיש מכל וכל את טענת הנתבע, לפיה הוא זה שתקף לראשונה את הנתבע.

            בעמוד 10 מול שורה 15 הוא אומר: " אתה אומר לי שהנתבע טוען שמי שתקף אותו זה אני וגיסי ויש עדים שיעידו על כך ושואל אותי מה יש לי להגיד על זה, תשובתי זה שקר ..... ".

16.        התובע לא הביא כל ראיה נוספת, לתמוך בטענתו, שהנתבע הוא זה שפתח בתקיפה בחדר המדרגות ולמעשה, ככל שמדובר בשאלה האם מדובר במקרה שבו התובע הותקף ע"י הנתבע, ולפי טענתו הוא עצמו כלל וכלל לא תקף את הנתבע, לא בתחילת האירוע ולא במהלכו, לא הובאה כל ראיה ונותרה עדותו של התובע, שכאמור מוכחשת מכל וכל ע"י טענתו של הנתבע בעניין זה. הראיות היחידות שאותן מספק התובע לבית המשפט, בעניין התקיפה, הן תעודות רפואיות, שמהם עולה כי התובע נפגע לטענתו, כתוצאה מהתקיפה ביום 10.9.01, אלא שכאמור לעיל הנתבע טוען כי למעשה התובע תקף אותו במכות והוא נאלץ להתגונן מפני מכותיו של התובע.

טענות הנתבע: