פסק-דין בתיק א 193565/02

1.         התובע הוא בעל עסק לעבודות מסגרות.

            הנתבע 1 (להלן - בני) עוסק בעבודות בניה ושיפוצים.

            הנתבעת 2 (להלן - החברה) היא חברה, שבני הוא בעל מניותיה ומנהלה היחיד.

            הנתבע 3 (להלן - גיל) הינו אחיו של בני ועובד יחד עמו.

            לטענת התובע, גיל הוא "שותף סמוי" של בני. לטענתם של הנתבעים, גיל הוא שכיר בלבד של בני והחברה.

2.         התובע ובני היו בקשרי עבודה, מאז שנת 1998.

            קשרים אלה התבססו בעיקר על שכירת שרותיו של התובע על ידי בני לביצוע עבודות עבור לקוחותיו.

            מלבד זה, על פי העדויות שנשמעו, היו התובע, בני וגיל בקשרים חבריים.

            החברה הוקמה בחודש מרץ 2000.

3.         ענינה של התביעה, חובות, שלטענת התובע, הנתבעים חייבים לו בגין עבודות שביצע עבורם.

            עיקרה של המחלוקת נסוב על אחריותם של הנתבעים השונים לאותם חובות, ובכך נעסוק תחילה.

בני

4.         טענתו המרכזית של התובע הינה, כי ההתקשרות שלו היתה עם בני באופן אישי, וכי רק לבקשתו, הוציא חשבונית וקבלה (נספחים ת/3 א', ת/3 ב' לתצהיר התובע) על שמה של החברה.

            בני טוען, כי ההתקשרות היתה עם החברה בלבד.

            מלבד זה מעלה התובע טענות, שענינן "הרמת המסך" שבין בני ובין החברה.

5.         במחלוקת זו הגעתי לכלל מסקנה כי התובע הוא הצודק.

            השאלה המכריעה במחלוקת הנדונה הינה: מיהו שהזמין את העבודות הנדונות ומיהו שהתחייב לתובע לשלם עבורן?

            כך נקבע מפורשות בסעיף 2 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974:

            " הקבלן חייב לעשות את המלאכה או לתת את השירות, והמזמין חייב לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין הצדדים".