פסק-דין בתיק א 19196/05

בפני תביעה בגין חוב של הנתבעת 1 לתובעת על אספקה נטענת של מוצרי דלק ושמן, ותשלום שנתנה לתובעת בשיקים שחוללו. בנוסף טוענת התובעת כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל אחריות לחוב גם על הנתבעים 2 ו-3.

התביעה הינה בעילות שטריות, חוזיות ועשיית עושר ולא במשפט.

1. הצדדים והעובדות הצריכות לעניין .

א.         התובעת, דגש שיווק מוצרי נפט בע"מ (להלן: " התובעת" או " דגש נפט"), היא חברה העוסקת בשיווק מוצרי דלק ושמן אשר מניותיה הוחזקו בחלקים שווים ע"י מר משה סטולר ומר שריה עופר. הנתבעת 1, דקל ישראל שיווק והפצת דלקים בע"מ, היא חברה שביקשה לרכוש מוצרי דלק ושמנים מהתובעת ו/או מחברה נוספת בשם דגש שירותי דלק בע"מ (להלן: " דגש דלק") אשר מניותיה הוחזקו בידי שריה עופר והיא היתה בעלת זיכיון לרכוש דלק מבתי הזיקוק.

ב.         לטענת התובעת היה על דגש דלק למכור דלק אך ורק באמצעות התובעת. בעקבות סכסוך בין מר משה סטולר לבין מר שריה עופר פנו הצדדים לבוררות שבסופה ניתן פסק בורר שקיבל תוקף של פסק דין ולפיו הועברה הבעלות במלוא מניות התובעת למר משה סטולר המחזיק ב- 50% מהמניות בעצמו ו- 50% באמצעות חברה בשליטתו. הנתבעת 2, ד.א.ק.ל. חברת דלק ישראלית בע"מ, יוסדה ב - 17/2/2002 על ידי הנתבע 3, מר אבישי כהן (להלן: " הנתבע"), שהוא בעל מניות יחיד בנתבעת 1 וכן בעל המניות היחיד ומנהלה של הנתבעת 2.

ג.          לטענת התובעת היא סיפקה לנתבעת 1 על פי הזמנת האחרונה, שמנים ודלקים, עד 31/3/02. לשם כיסוי החוב עבור הסחורה מסרה הנתבעת 1 לתובעת שלושה שיקים אשר חוללו בשל מתן הוראת ביטול.

ד.         טוענת התובעת כי הנתבעת 1 והנתבעת 2 הרי הן "אותה הגברת בשינוי אדרת" וכי בפועל פסקה הנתבעת 1 מלפעול והעבירה את פעילותה ועסקיה לנתבעת 2, כאשר מי שעמד מאחורי כך הוא הנתבע 3.

ה.         לטענת התובעת, אחראי הנתבע לפירעון החוב בהיותו מנהלה הפעיל של הנתבעת 1 אשר חתם על השיקים. הנתבעת 1 חייבת מכח התחייבותה החוזית ו/או מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. כן טוענת התובעת כי יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות ולייחס את החוב של הנתבעת 1 לנתבעת 2 ו/או לנתבע 3.

ו.          בנוסף, לנוכח כתב ההגנה שטען כשלון תמורה, נוסף דיון בעילה שטרית מכח השיקים שנמשכו על ידי הנתבעת 1.

ז.          לטענת הנתבעים אין יריבות בין התובעת לבין נתבעים 2 ו- 3. הנתבעת 1 והנתבעת 2 הן חברות נפרדות. לנתבעת 2 אין קשר לחוב נשוא התביעה והיא מעולם לא התקשרה עם התובעת. כן נטען כי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת יוצר חוצץ בינה לבין הנתבע 3.

ח.         לגופו של עניין נטען כי עיקר פעילותה של הנתבעת 1 בעניין הזמנת שמנים ודלקים היה מול חברת דגש דלק. בכל מקרה, ההתקשרות עם התובעת ו/או דגש דלק הופסקה בסוף חודש 3/02 או בסמוך לכך, שעה שהנתבעת 1 החלה להזמין דלקים מהנתבעת 2.

ט.         לטענת הנתבעים, במסגרת התקשרות זו העבירה הנתבעת 1 לתובעת ו/או לחברת דגש דלק, כמקובל,  שיקים ריקים, וביניהם שלושת  השיקים נשוא התביעה, והתובעת מילאה את הפרטים בשיקים אלו, לרבות הסכומים, בעוד שכנגד שיקים אלו לא סופקה סחורה כלשהי ולא הוצאו חשבוניות. לפיכך , בשל כשלון תמורה, אין לנתבעים או למי מהם חוב כלפי התובעת.

י.          עוד טוענת הנתבעת 1 כי התובעת נותרה חייבת לה סכום של 310,202 ש"ח ועומדות לה טענות קיזוז בגין חוב זה, שמקורו בהתקשרות החוזית ביניהם.

יא.        התובעת הגישה כתב תשובה בו היא מכחישה את הטענה שהשיקים שנמסרו לתובעת היו ריקים וטוענת שהם ניתנו לכיסוי חוב בגין דלקים שסופקו ע"י התובעת. כן טוענת התובעת כי ההתאגדות של הנתבעת 2 נעשתה בחוסר תום לב, מתוך כוונה להשתמט מתשלום חובות שחבה הנתבעת 1 לתובעת, תוך ניסיון להסתתר מאחורי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת. לטענתה העובדה כי מטרות עסקיה של הנתבעת 1 זהות למטרות פעילות עסקיה של הנתבעת 2 וכי שתיהן מנוהלות מאותה כתובת על ידי הנתבע 3, מחזקת את טענתה כי מדובר למעשה בישות משפטית אחת. כן טוענת התובעת כי הנתבע 3 אחראי לפירעון חוב הנתבעת 1 בהיותו מנהלה הפעיל ולאור העובדה כי בשעה שהזמינה הנתבעת 1 שמנים ודלקים, הוא זה שחתם על השיקים בשם הנתבעת 1, כשידע או היה צריך לדעת כי הנתבעת 1 לא תוכל לפרוע אותם.

2. דיון .

א.         התביעה כנגד הנתבעת 1 .

1.         אין חולק שהשיקים נשוא התביעה חוללו. כך עולה מרישומי הבנק על גבי השיקים המקוריים שהוגשו (ת/2 - ת/5), מתדפיסי הבנק וכן מעדותו של הנתבע (עמ' 7 שורות 18 - 21 לפרוטוקול).

2.         משחולל שטר רשאי הנושה האוחז בשטר לתבוע את הצד הקרוב לו או מכוח השטר או על פי עסקת היסוד.

ראה: פרופ' שלום לרנר דיני שטרות עמ' 114 (התשנ"ט).