פסק-דין בתיק א 19183/04

מבוא:

1.         בפני אוחד הדיון בשתי התביעות שבכותרת, העוסקות בסכסוך שנוצר בין התובעות לבין הנתבעים בקשר עם הסכם שכירות.

2.         בשלב הגשת הסיכומים הודיעו התובעות כי לנוכח המלצת בית המשפט, נמחקת התביעה כנגד הנתבעת 2, לפיכך, מופנות הטענות כנגד הנתבעות 1 ו- 3 בלבד.

תמצית העובדות:

3.         ביום 11.2.01 נחתם בין התובעות 1 ו- 2 (להלן:" התובעות") לבין הנתבעת מס' 1 (להלן:" הגרה") הסכם שכירות (להלן:" הסכם השכירות") על פיו, הושכר להגרה מבנה בשטח של 502 מ"ר בקומה א' בבניין 6 בפארק שיאים 2000 (להלן:" המושכר"). לצד הסכם השכירות נחתם בין התובעת מס' 3 (להלן:" פולג") להגרה הסכם ניהול (להלן:" הסכם הניהול") לתשלום דמי ניהול בשיעור 15% מסכום ההוצאות (להלן: " דמי הניהול").

4.         עפ"י הסכם השכירות הועמדה תקופת השכירות למשך 60 חודש החל מיום 20.2.01 ועד 19.2.06 (להלן: " תקופת השכירות"), בצירוף אופציה ל- 60 חודש נוספים (להלן: " תקופת האופציה") .

5.         דמי השכירות נקבעו בנספח א' להסכם השכירות והועמדו על הסך של 4.5$ למ"ר לפי שטח המושכר ברוטו (להלן: " דמי השכירות") ועל אלה התווסף לפי סעיף 10 ה' להסכם השכירות סכום חודשי של 1.24$ למ"ר ברוטו עבור כל 100$ בממוצע למ' ברוטו, למשך 120 חודש, לפי נספח ג' להסכם השכירות (להלן:" תוספת התשלום").

עיקר טענות הצדדים:

6.         לטענת התובעות, החלה הגרה להפר את חובתה לשאת בדמי השכירות, דמי הניהול ותוספת התשלום במועד, החל ממחצית שנת 2002 ואילך ובפועל, נטשה את המושכר ב- 2.7.03 והותירה נזקים גדולים במקום. בעטייה של הפרה זו חולטו הערבויות הבנקאיות שהופקדו על ידי הגרה. האחת, לתובעות 1- 2 בסכום של 80,853 ש"ח והשנייה, לפולג על סך של 20,946 ש"ח (צמודות למדד פברואר 2001).

7.         יתרת החוב לפי טענת התובעות 1 ו- 2 עד ליום פינוי המושכר, בגין דמי השכירות ותוספת התשלום, בקיזוז הערבויות הבנקאיות, הינה 63,337 ש"ח, לפי נספח ט'1 לעדותו של אילן כלימי (להלן:" כלימי").

8.         ממועד פינוי המושכר ועד להגשת התביעה, סבלו התובעות 1 ו- 2 הפסדים בשל נטישת הגרה את המושכר, שמקורם בהפסד דמי שכירות ותוספת התשלום בסכום של 72,160 ש"ח לפי התחשיב שצורף כנספח ט'2 לעדותו של כלימי.

9.         לטענת התובעות חייבת הגרה בתשלום פיצוי מוסכם לפי סעיף 21 ד' להסכם השכירות, בשל הפרתה הנ"ל בסכום השווה לדמי שכירות ל- 3 חודשים בצירוף מע"מ לפי נספח י"א לתצהירו של כלימי, בסך של 40,360 ש"ח.

10.       עוד טוענות התובעות, כי המושכר הושחת וניזוק בעת פינויו ונזקים אלה מיוחסים לשתי הנתבעות במשותף, כמי ששיתפו פעולה בגרימתם מבלי להבחין ביניהן נוכח הזהות המהותית הקיימת בין הגרה לבין פולג.

11.       א. יתרת החוב לזכות פולג עד ליום פינוי המושכר הינה בסך של 14,159 ש"ח כדמי ניהול, לאחר קיזוז הערבות הבנקאית.            

            ב. לפולג נגרם הפסד נוסף בגין דמי ניהול לתקופה שמיום פינוי המושכר ועד ליום הגשת התביעה, בסך של 19,529 ש"ח, לפי נספחים י'1 ו- י'2 לתצהירו של כלימי.

12.       הגרה אינה חולקת על העובדות מהן עולה, כי אכן התחייבויותיה על פי הסכם השכירות הופרו, אלא שזו מרכזת את מאמציה בהדיפת התובענה כנגדה, תוך היתלות במערכת היחסים שבינה לבין הנתבעת 3 (להלן:" סיס אדמין").

13.       סיס אדמין טוענת, כי כנגדה לא הוכחה כל עילת תביעה ולחילופין, לא הוכח היקף הנזק הנטען בראיות התובעות.

דיון ומסקנות:

14.       טענותיה של הגרה כפי שהוצגו בסיכומיה, עוסקות ביחסי הגומלין, מאזן כוחות והזיקה שבינה לבין סיס אדמין והשלכתם של אלה על כישלונה מלעמוד בהתחייבויותיה על פי הסכם השכירות. נימוקים אלה, הנוגעים בין היתר, לנסיבות קריסתה של הגרה ולמאזן השליטה בה, אינם מעניינן של התובעות כלל ועיקר.