פסק-דין בתיק א 1909/00

1.                   עילת התביעה

בכתב התביעה נאמר כי התובעת עוסקת בקבלנות בניין וכי הנתבעת היא עמותה העוסקת, בין היתר, במימון וביצוע פרויקטים שונים בתל אביב.

ביום 20/6/93 נחתם הסכם בין הצדדים על פיו הזמינה הנתבעת מהתובעת הקמת מרכז יום לקשיש בשכונת שפירא (להלן: "ההסכם" ו" הפרויקט" בהתאמה).

בשלב מסוים דרשה הנתבעת כי התובעת תעזוב את הפרויקט. בעקבות דרישה זו ומו"מ אשר התקיים בין הצדדים, הגיע ההסכם לקיצו. התובעת הפסיקה את העבודות באתר ופינתה אותו וכל מה שנותר היה לסיים את ההתחשבנות הכספית שבין הצדדים.

התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה ולא שילמה את חובה הכספי.

על פי ההסכם, נקבע כי הנתבעת תמנה מפקח אשר תפקידו יהיה, בין היתר, לפקח על התובעת בכל הקשור לעבודות נשוא הפרויקט. הוסכם כי בכל סוף חודש קלנדרי תמציא הנתבעת לתובעת חשבון חלקי.

בהתאם להוראות ההסכם, מינתה הנתבעת את א.ד. דבורצקי הנדסה (להלן: "דבורצקי") כמפקחת על ביצוע הפרויקט ובדיקת החשבונות אשר יוגשו ע"י התובעת. לאחר שהתובעת החלה לבצע את הפרויקט, הוצא על ידה חשבון חלקי בסוף כל חודש. לאחר בדיקת החשבון ואישורו ע"י המפקח, היתה הנתבעת משלמת לתובעת את סכום החשבון המאושר בניכוי שיעור של 10 אחוז אשר היווה דמי פיקדון בהתאם להוראות ההסכם (להלן: " דמי הפיקדון").

התובעת הגישה בדרך זו 7 חשבונות חלקיים אשר נבדקו ע"י המפקח, אושרו לתשלום ושולמו ע"י הנתבעת בניכוי דמי הפיקדון.

חשבון חלקי מס' 8 וגם החשבון הסופי אשר הוגשו ע"י התובעת, אושרו ע"י המפקח אך לא שולמו. לאחר אישור החשבון החלקי מס' 8, ולאור טענת הנתבעת כי התובעת איננה עומדת בלוחות הזמנים לסיום הפרויקט, ובעקבות מו"מ אשר התנהל בין הצדדים, הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובעת את סכום החשבון החלקי מס' 8 וגם את סכום החשבון הסופי לאחר אישורו ע"י המפקח. זאת כאשר הנתבעת רשאית להפחית מהחשבונות את העלויות הנוספות שנגרמו עקב הצורך לקבל שירותים של קבלן אחר בשלב זה, על בסיס תחשיב העלויות בפועל לאותו קבלן - לעומת העלויות כפי שהיו צריכות להיות על בסיס כתב הכמויות שהיווה חלק מההסכם. כמו כן הוסכם, לטענת התובעת, כי הנתבעת תשיב לה, ללא תנאי, את סכום הערבות הבנקאית אשר נמסרה לנתבעת וחולטה על ידה.

למרות שהתובעת מילאה את חלקה בהסכם, לרבות פינוי אתר הפרויקט ומתן הזדמנות לקבלן החדש להיכנס לאתר, לא שילמה הנתבעת את החשבונות שאושרו ולא השיבה לתובעת את דמי הפיקדון ואת סכום הערבות הבנקאית שחולטה.

סכום התביעה הגיע בסופו של דבר לסך של 1,530,349 ש"ח.

2 .   טענות ההגנה

הנתבעת טענה כי התביעה הוגשה כ-4 וחצי שנים לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים והיא נעדרת כל בסיס.

הנתבעת תיארה את עצמה כעמותה ציבורית הפועלת לקידום מטרות חברתיות לטובת אוכלוסיות נזקקות בתחומי העיר ת"א. תקציב הנתבעת מגיע מתורמים בארץ ומחו"ל וכן מכספי גופים ציבוריים כדוגמת עיריית ת"א-יפו.

במסגרת התרומות גייסה הנתבעת סכומי כסף מתורם מחו"ל ומעיריית ת"א לשם בניית הפרויקט. לשם כך התקשרה עם התובעת, לאחר בדיקת הצעות מחיר, כקבלן לבניית הפרויקט.

התובעת התחייבה למלא את תנאי ההסכם במועד ולמסור לה את הפרויקט לא יאוחר מאשר 10 חודשים מיום חתימת ההסכם.

הנתבעת מינתה אכן את דבורצקי כמפקח בכל הקשור לביצוע עבודות הבנייה והתובעת התחייבה להישמע להוראותיו ולציית לו.

לשם הבטחת ההתחייבויות על פי ההסכם, הפקידה התובעת ערבות בנקאית בסכום כולל של 100,000 דולר. בגין הפרת ההסכם היתה הנתבעת רשאית לחלט את הערבות הבנקאית.

כמו כן התחייבה התובעת לשלם סכום של 200 דולר ליום כפיצוי מוסכם וקבוע מראש בגין כל יום איחור במסירה. הנתבעת רשאית לטענתה לנכות את סכום הפיצוי לעיל מכל סכום המגיע לתובעת.