פסק-דין בתיק א 18976/05

1.         בפני שתי בקשות שונות באותו ענין , שתיהן יזומות על ידי הנתבעת 2. בקשה למחיקה על הסף, אליה מצטרפת המדינה נתבעת 1, וכן בקשה להפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבעת, היה ותדחה התביעה.

2.       עובדות הרקע

2.1        חברת אליאנה פרומו בע"מ הגישה בקשה להחזרת טובין תפושים ביום 20.11.05. 

2.2        ביום 27.7.05 הגיעו לנמל חיפה טובין שהינם משחקי מחשב המופעלים באמצעות מחשבים, D.V.Dומערכות אחרות. המבקשת טוענת כי רכשה אותן כדין. לצורך  ביסוס הרכישה כדין הגישה התובעת חוזה, ממנו עולה כי לא נחתם עם התובעת, תוקפו פג בנובמבר 2004 (כמעט שנה לפני המקרה) והוא תקף רק לטריטוריה של הונגריה. מאום בחוזה איננו מבסס על פניו זכות שיש לתובעת בטובין.

2.3        על גבי המשחקים מופיע הכיתוב PLAYSTATION 2  . 

2.4        המכס תפש וחילט את הסחורה בשל חשד לפגיעה בקנין רוחני של הנתבעת 2, חברת SONY.

2.5        הצדדים אינם חולקים על כך כי המילים PLAYSTATION 2  הינם סימן מסחרי רשום של חברת SONY.

2.6        ביום 6.9.05 נשלחה לתובעת בדואר רשום הודעה על ידי המכס, לפי ס' 192 (א)(1) לפקודת המכס לפיה בכל הנוגע לחילוט, על התובעת להגיש תביעה להחזרת התפוס, ובלבד שתוגש בתוך חודשיים מתאריך קבלת המכתב.

2.7        התובעת איננה יודעת לאמר מתי קבלה את המכתב הנ"ל . (תשובה לשאלה 19, נספח  ד' לבקשה).

2.8        התובעת הגישה תביעתה להחזרת התפוש רק ביום 20.11.05.

3.       אי הגשת התביעה במועד

3.1        התובעת נמנעת מלציין מתי קבלה את המכתב. חזקות שבחוק מניחות תקופה של 3-6 ימים מיום המשלוח ועד הקבלה.  (ראו ס' 57 ג' (2) לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א 1971 ולצורך השוואה תק 24 (ב') לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם-1979).

3.2        ס' 192 (א) (1) לפקודת המכס קובע כי אם לא מוגשת תובענה להחזרת התפוס בתוך חודשיים, יראו את התפוס כמוחרם, ללא צורך בהליכים נוספים. משמע, מדובר בהפקעת הבעלות מידי הבעלים, והעברת הסחורה לבעלות המדינה. בעוד החילוט הוא שלב ביניים, החרמה היא העברת בעלות באופן סופי ומוחלט, באופן ששולל את הבעלות באופן סופי מהתובעת. (וראו גם ע"א 545/96 SHERIDON EXIM LTD נ. רשות הנמליםפד נג (2) 289 בעמ' 301-302 ).

3.3        לפיכך, משעברה הבעלות בטובין למדינה באופן סופי,אין מקום להליך שכל עניינו החזרת הטובין לבעליהם.

3.4        אני מוצאת לנכון לקבל את בקשת הנתבעות למחיקת התביעה על הסף בשלב זה.

3.5        אומנם נכון, כי מחיקה על הסף בשלב מוקדם יש בה כדי לחסום דרכו של תובע והיא נעשית במקרים חריגים. אלא שבמקרה זה התובעת לא הראתה ולו לכאורה זכות חוקית בטובין. החוזה שהוצג כבסיס זכותה איננו רלוונטי. התובעת איננה צד לו. החוזה איננו תקף למועד הארוע. החוזה מיועד לטריטוריה של הונגריה בלבד. על גבי המשחקים עצמם רשום כי הם מיועדים למכירה בהונגריה בלבד.  כמו כן התובעת איננה כופרת בכך שנעשה שימוש בסימן רשום שהוא קניינה של נתבעת 2.

3.6        התובעת בקשה את הסחורה על מנת לארזה מחדש באופן שיוסר הסימן הרשום השייך לנתבעת 2, אלא  שאין זו הדרך הנקוטה  המומלצת בחוק ובפסיקה.  אמנת GATT TRIPSשישראל צד לה קובעת בס' 46 שבה In regard to "counterfeit trademark goods, the simple removal of the trademark unlawfully affixed shall not be sufficient,other than in  exceptional cases..."

גם פקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב 1972 הדנה בהליכי תביעה, קובעת בס' 59 א' מגבלה דומה בטובין המהווים הפרת סימן מסחר רשום -

..."ואולם בית המשפט לא יאפשר החזקת הנכסים בידי הנתבע, גם אם הנתבע הסיר את הסימנים המפרים, אלא במקרים חריגים."

                        עמדה זו מצאה ביטוי גם בפסיקה.

4.       לסיכום