פסק-דין בתיק א 18923/00

בפניי תביעה לתשלום בגין נזקים שנגרמו לתובעים בשל ליקויי בנייה.

ביום 10.6.91 רכשו התובעים מהנתבעת דירה ברחוב שער הגולן 23 ראשל"צ.

בחודש מרץ 2003 קיבלו התובעים חזקה בדירה.

התביעה הוגשה עוד ביום 30.1.00, ובהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 24.6.05 ניתנה לתובעים רשות לתקן את תביעתם.

במהלך הדיונים שהתקיימו בפני ביהמ"ש מינה ביהמ"ש מומחה מטעמו, מר צבי רון.

בישיבה שהתקיימה ביום 30.12.03 הוסכם כי הנתבעת תבצע את תיקון הליקויים כפי שפורטו בחוות דעת המומחה, מלבד סעיפים 9, 10 ו-11 לסעיף א' לחוות הדעת העוסק בהתאמת הבניה לתוכניות, ליקויים שלא יתוקנו והצדדים יעלו טענותיהם ביחס לליקויים אלה במסגרת הדיון גופו.

לאחר קבלת חוות דעת המומחה, ביצעה הנתבעת תיקונים, וביום 26.12.04  נתן המומחה חוות דעת משלימה לאחר ביצוע התיקונים.

הואיל והצדדים לא השכילו לסיים את המחלוקות ביניהם, הוגשו תצהירים משלימים, ונקבע התיק להוכחות בפניי.

בדיון נשמעו המומחה, מטעם התובעים, מר בר תקוה רומי ומטעם הנתבעת מר ברוכי שלף.

באי כוח הצדדים הגישו סיכומים בכתב ופסק דיני זה ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

טענות התובעים:

התובעים עותרים כי ביהמ"ש יורה על חיוב הנתבעת בתשלום כל עלות הליקויים על פי חוות דעת המומחה שהוגשה מטעמם במצורף לכתב התביעה, (שלא נחקר), ולחילופין בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש. לטענתם תימחור הליקויים על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש היה נמוך ובלתי ריאלי.

 התובעים עותרים כי ביהמ"ש יקבע כי לנתבעת אין זכות לתקן פעם נוספת את הליקויים שנמצאו.

התובעים עותרים כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעת בתשלום נזקי רטיבות שנגרמו על פי טענתם בשל עבודה לקויה במסגרת התיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת, ובאופן מפורט: רטיבות בגג, אובדן חלק מהמקלחון, תיקון הצביעה. כמו כן עותרים להורות על חיוב הנתבעת בתשלום של נזקים נוספים, הכל כפי שיפורט עוד להלן.

התובעים עותרים כי ביהמ"ש יפסוק לטובתם פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, ואשר עודנה נגרמת להם עקב קיומם של הליקויים מזה למעלה מ-12 שנה ללא תיקונם על ידי הנתבעת.

לפיכך, עותרים התובעים כי ביהמ"ש יקבל את התביעה .

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת כי התביעה הוגשה על סף חלוף תקופת ההתיישנות, כאשר לא נטען כל ליקוי חדש.

בתקופת הבדק בוצעו מספר תיקונים לשביעות רצונם המלא של התובעים.