פסק-דין בתיק א 188961/02

1.      התובעת שהיא גם הנתבעת בתיק המאוחד (54948/02) היא חברה המפעילה את מלון רויאל בים המלח (להלן: " התובעת" ולהלן: " המלון"). הנתבעת היא חברה העוסקת בשיווק חבילות נופש ובארגון תיירות נופש ואירועים בעיקר עבור המגזר הדתי (להלן: " הנתבעת"). התובעת הקימה את המלון וסיימה את בנייתו כך שהיה מוכן לאירוח בחג הפסח 2001.

2.      בין התובעת לנתבעת נוהל משא ומתן להזמנת 150 חדרים במלון למשך תקופת חג הפסח של שנת 2001 בעבור קבוצה מטעמה של הנתבעת (להלן: " הקבוצה"). במסגרת המשא ומתן נשלחו בין הצדדים מסמכים שונים. ביום 17.9.00 שלחה התובעת לנתבעת מכתב ובו כתבה את פרטי ההזמנה. על פי המכתב, בין התאריכים 6 עד 14 באפריל 2001 הזמינה הנתבעת 150 חדרים. בין התנאים שנקבעו: כי המלון יהיה כשר למהדרין גלאט; המחיר נקבע ל- 950 ש"ח לזוג ללילה על בסיס חצי פנסיון בתוספת מס ערך מוסף; לשוהים 8 לילות רצופים תינתנה שתי ארוחות צהריים ב-50% הנחה וכן קפה ועוגה פעם אחת ביום; מחיר התיירים המשלמים במטבע זר בלבד הינו כמחיר ישראלי ללא מס ערך מוסף; לעניין ספא נקבע: "הכניסה לספא הכולל בריכת מי ים המלח מחוממת/מקוררת, ג'קוזי - ללא תוספת תשלום"; נקבע כי על כל 30 מבוגרים בתשלום מלא יהיה זיכוי למבוגר אחד, אשר יהיה זכאי לשהות ללא תשלום (להלן: " חופשיים"); הצוות, הכולל נהג, מדריך, סוכן, המלווים את הקבוצה, יקבל חדרים בהנחה בשיעור 50% ממחיר הקבוצה, כאשר קבוצה המונה מעל 100 חדר זכאית לארבעה אנשי צוות בשני חדרים זוגיים (להלן: " הנחת צוות"). עוד נקבע כי רשימה שמית תועבר למלון 30 יום לפני מועד האירוח.

3.      הנתבעת, באמצעות מנהלה, מר יעקב כהן, השיבה ביום 1.10.00 לתובעת את הערותיה, וביניהן כי דרגת הכשרות צריכה להיות גלאט למהדרין לא שרויה, פיקוח הכשרות על ידי רב מוכר, שיהיה מקובל על הנתבעת וייתן את חסותו המקצועית לכל תהליך הכשרות בחג הפסח ותהליך ההכשרה במלון. עוד נדרש כי כל פרטי המזון והמשקאות ירכשו מספקי מלונות גלאט בירושלים ובכל מקרה של חילוקי דעות וספקות ביחס לכשרות יקבע מה שמקובל במלונות מהדרין בירושלים בפסח. בנוסף וללא קשר לכשרות נדרש כי בריכת ים המלח תהיה בריכה נפרדת. באותו יום נשלח מכתב נוסף של מר יעקב כהן, מנהל הנתבעת, לפיו הוא מאשר את ההסכם בכפוף לתנאים ולהערות ששלח וכן כי פתיחת המלון תהיה לא יאוחר מיום 1.12.00, כאשר דחיית מועד פתיחת המלון תשנה את תנאי ההתקשרות (ראו נספחים א/1 עד א/3 לסיכומי התובעת).

4.      אין מחלוקת כי המלון לא נפתח ביום 1.12.00. כתוצאה מכך נערכה פגישה בין הצדדים ביום 26.1.01 וסיכום הדברים הועלה על הכתב על ידי גברת גלית מסיקה, מנהלת שיווק ומכירות בתובעת. מסיכום הדברים עלה, כי כל מסמכי ההתקשרות בין הצדדים בנוגע לאירוח קבוצה בת 150 חדר במלון - יכובדו, כאשר לנתבעת ניתנה האפשרות לבטל את העסקה בתאריך 31.1.01, אולם העסקה לא בוטלה ולכן תנאי ההתקשרות נותרו בתוקפם.

5.      בין הצדדים התנהלו מגעים גם בנושא הכשרות. ביום 4.2.01 ביקשה הנתבעת לקבל את מסמך הכשרות למלון. הנתבעת הסבירה כי ללא מסמך הכשרות אין אפשרות להתחיל למכור את החדרים. בתשובה שלחה התובעת ביום 12.2.01 מכתב ובו נכתב כדלקמן: "בהמשך לבקשתכם לרמת כשרות בהשגחת הרב בורשטיין או הרב פינק מירושלים במהלך פסח 2001, בדקנו היטב את עלויות ההשגחה המבוקשים, ועם כל הרצון הטוב לבוא לקראתכם, לא נוכל להיעתר לבקשתכם, לאור הסכומים הגבוהים והבלתי הגיוניים שנדרשים מאיתנו, סכומים שלא נלקחו בחשבון בעת סגירת הקבוצה. לאור האמור לעיל, הרינו להודיעכם שרמת הכשרות במלון רויאל ים המלח תהיה רמת כשרות גלאט כשר, מצה לא שרויה, שמיטה לחומרה, לפי כללי רבנות ירושלים. כמו כן, אנו נכונים לכל בדיקה שתדרש מטעמכם, אנו נאפשר לכם להביא כל נציג כשרות שמקובל עליכם ואנו נתחייב לעמוד בדרישותיו ויהיו הקפדניות ביותר. זאת כאמור כשכל העלויות הכרוכות בנושא עליכם בלבד. לאור הדרישה הגדולה לחדרים בפסח, אנו דורשים התחייבות בלתי חוזרת בגין הזמנת 150 חדרים ל-8 לילות בפסח 2001 ברמת הכשרות הנ"ל, לא יאוחר מיום חמישי - 15.2.01" (ראו נספח א/6 לסכומי התובעת).

6.      ביום 15.2.01 שלח מר יעקב כהן, מנהל הנתבעת, מכתב לתובעת ובו הזכיר כי התובעת הפרה את תנאי ההתקשרות הן לעניין תאריך פתיחת המלון, הן לעניין רמת הכשרות ועוד, אולם הוא מבקש לדעת פרטים מסוימים, על מנת לקבוע האם הנתבעת מתקשרת סופית עם התובעת לעניין פסח. בסופו של דבר נקבע בכתב כי במהלך פסח 2001 הספא הכולל בריכות ים המלח וחדרי טיפולים יהיה מוכן לרשות אורחי הנתבעת וכן כי המלון ישתתף בעלות פרסום של 20 אלף ש"ח וכי לעניין הכשרות, המלון יסבסד עד 2,500 דולר, עלות של רב המקובל על הנתבעת. עוד נקבע כי תנאי התשלום יהיו מיידית עבור 75 חדרים תוך התחייבות ל-150 חדרים ל-8 לילות בפסח. יש להוסיף כי ביום 28.3.01 הוסיפה הנתבעת חדרים נוספים כך שסופו של דבר הוזמנו 175 חדרים. תנאי תשלום המקדמה היו באמצעות שני שיקים. שיק ראשון על סך 314,000 ש"ח לפירעון מיידי ושיק שני בסך 104,000 ש"ח לתאריך פירעון 30.4.01.

7.      בין הצדדים גם נקבעה רשימת "אקסטרות" שכללה השתתפות בעלות של 50% בהוצאות הופעת הכנר מירל רזניק, 150 חבילות של מצה שמורה עבודת יד, 7 סדרים פרטיים וארוחת צהריים עבור כ-200 איש. הרשימה נקבעה ביום 3.4.01 ונחתמה על ידי הצדדים.

8.      במהלך חג הפסח שנת 2001, שהחל ביום 7.4.01 (שבת) והסתיים ביום 14.4.01 (שבת), אכן התארחה הקבוצה במלון. לאחר סיום ימי הנופש, נעשה חשבון סופי ובעקבותיו נשלחה דרישת תשלום לנתבעת. התובעת הוציאה לנתבעת שלוש חשבוניות. חשבונית אחת (מספרה 1249) על סך 1,623,574 ש"ח, חשבוניות שנייה (מספרה 1253) על סך 41,568 ש"ח וחשבונית שלישית (מספרה 1175) על סך 2,210 ש"ח. הנתבעת שלמה סך של  1,500,000 ש"ח ונותרה חייבת סך של 167,352 ש"ח, אשר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ליום התביעה עומדים על סך של 181,417 ש"ח.

9.      הנתבעת טוענת כנגד התובעת טענות קיזוז לפיהן התובעת חייבת לה סך הכל 671,271 ש"ח. הסכום הנ"ל מורכב לטענת הנתבעת מן הרכיבים הבאים: תשלום "פיצויים", ששילמה הנתבעת לשישה מלקוחותיה ששהו במלון בגין הפרות של התובעת בסך של  73,526 ש"ח; חיוב במע"מ בגין תיירים, אשר היא מכנה "הפרש תשלום בסך של 164,059 ש"ח בגין מקדמה"; זיכוי בגין "חופשיים", אשר לטענת הנתבעת לא נעשה,  בסך 38,000 ש"ח וזיכוי בגין חדרי צוות, אשר חויבו, בסך 7,600 ש"ח; כמו כן היא תבעה בגין פגיעה במוניטין, אובדן לקוחות ואובדן רווחים את הסכום של 388,086 ש"ח. בגין הרכיבים בגינם טענה הנתבעת "קיזוז", היא הגישה גם תביעה נפרדת נגד התובעת בשנת 2004 בת.א. 54948/04, אשר אוחד עם תיק זה (החלטה מיום 10.4.02) ובו הפכו טענות הקיזוז בתביעת התובעת לתביעה של הנתבעת כלפי התובעת.

הטענה בעניין זמינות החדרים וביצוע עבודות בניה במהלך החג

10.  טענתה של הנתבעת היא, כי החדרים אשר הוזמנו על ידיה במלון לא היו מוכנים למגורים ובחלקם אף בוצעו עבודות בניה. לטענתה החדרים נמסרו עם דליי טיח, ארונות מפורקים, דלתות שלא נסגרו בעקבות עבודות בניה נמצאו במרבית החדרים. עוד נטען כי במהלך כל שבעת הימים, בוצעו עבודות בניה בקומות העליונות של המלון תוך גרימת רעש, דפיקות רמות, לכלוך, כך שהמלון נראה כאתר בניה.

11.  התובעת מצידה טוענת כי במהלך חג הפסח עצמו הזמינה הנתבעת 17 חדרים נוספים ואף ביקשה לשכן בחדרים אלה לקוח חשוב עבורה, שר האוצר לשעבר פרופ' יעקב נאמן. טוענת התובעת, כי לו אכן היה מצב החדרים גרוע כל כך, כי אז לא הייתה הנתבעת מזמינה חדרים נוספים ללקוח כה חשוב. יתר על כן, הזמנת החדרים הנוספים נעשתה לאחר שמר כהן מטעם הנתבעת היה בביקור במלון ימים ספורים קודם לחג ובכל זאת ביקש חדרים נוספים.

12.  בכל הנוגע למוכנות המלון נקבע בין הצדדים במכתב של מנהל הנתבעת מיום 22.2.01 כך: "בניה - בתקופת האירוח- לא תותר בניה ו/או עבודות בשטחים ציבוריים, אלא במקומות שאינם מאוכלסים למגורים, ולא יפריעו ויזואלית או אקוסטית."

13.  מכאן שהייתה הסכמה לבניה במקומות שאינם מאוכלסים למגורים בלבד. מר אבי דן, מנהל התובעת, העיד כי הדבר היחיד שעדיין בוצע היו הכנות של החדרים הנוספים שהנתבעת ביקשה להוסיף לרשימת החדרים המוזמנים, 4 ימים לפני חג הפסח (עמ' 8 שורות 8-12 לפרוטוקול). מר יעקב כהן, מנהל הנתבעת, העיד בעדותו כי מעולם לא אישר בניה בתוך המלון אלא רק בחוץ (עמוד 17 שורה 16 לפרוטוקול), אולם הדבר אינו עולה בקנה אחד עם ההסכמה שנתן במכתבו מיום 22.2.01. אין מחלוקת בין הצדדים כי הייתה קומה עליונה סגורה שעדיין לא הייתה מוכנה. את הסכמת מר כהן במכתבו מיום 22.2.01 יש לפרש כך שהסכים לעבודות באותה קומה, ובלבד שלא יראו ויזואלית או ישמעו אקוסטית. הנתבעת העידה, בנוסף למר כהן, שני עדים. את מר אנג'ל משה ומר שרון הורוביץ. שניהם מסרו בתצהיריהם כי בזמן השהות במלון המשיכו לבצע עבודות בניה בקומות העליונות של המלון תוך גרימת רעש, דפיקות רמות ולכלוך (ראו סעיף 4.2.11 לתצהירו של מר אנג'ל וסעיף 10 ו - 14.2 לתצהירו של מר הורוביץ). בחקירה הנגדית לא נשאלו מר אנג'ל ומר הורוביץ על העבודות שבוצעו במלון בקומה העליונה עליהם העידו בתצהירם.

14.  אני מקבלת את עדותם של מר אנג'ל ומר הורוביץ כי עבודות שכאלה אכן בוצעו בתקופת הנופש, ואינני מקבלת את עדות מנהל התובעת בעניין זה. מכאן שאני מקבלת את טענת הנתבעת כי בוצעו עבודות אשר גרמו ללכלוך ולרעש תוך כדי חופשת הפסח.

טענה לרמת השירותים של המלון

15.  בריכות וספא המלון. הנתבעת טוענת כי המעלית לספא לא פעלה ולכן "טורטרו" לקוחותיה, כך שעל מנת להגיע לספא נאלצו לחלוף בלבוש ראוי לבריכה על פני הקבלה. עוד טוענת הנתבעת כי בספא לא היו מעקות, הריצוף היה מלוכלך והבריכה דמתה לאתר בניה. עוד טוענת הנתבעת כי רק מהיום הרביעי לשהות הלקוחות במלון הוזרמו מים לספא והמים היו קרים ולא מים ממימי ים המלח. לכן טוענת הנתבעת כי נאלצה להעביר חלק מלקוחותיה לספא במלון "קראון פלאזה" תוך נשיאה בעלויות הנובעות מכך.

16.  לעניין זה טוענת התובעת כי במכתב מיום 22.2.01 אישר מר יעקב כהן כי הוא יודע שקיימות בעיות עם הספא. לעניין זה היא מפנה למכתב מיום 22.2.01 אולם, לא מצאתי במכתב מיום 22.2.01 וגם לא במכתב מיום 26.2.01 ואף לא במכתב מיום 27.2.01 שכתבה התובעת לנתבעת איזו הסתייגות מכך שהספא יהיה מוכן לשרות מלא במועד הפסח. בכל המסמכים חוזרת הקביעה כי כל אזור הספא יהיה מוכן לרבות הבריכות, חדרי הטיפול וכו'. יש לציין כי התובעת לא הכחישה כי הספא והבריכות לא היו מוכנים לתקופת הפסח.

17.  לפיכך אני קובעת כי אני נותנת אמון בעדות הנתבעת כי הספא לא היה מוכן כראוי ולכן היה צורך להעביר חלק מן הלקוחות לספא במלון אחר תוך נשיאה בעלויות הנובעות מכך.