פסק-דין בתיק א 188932/02

א.                 מבוא

            עניינה של תובענה זו הינה רשלנות רפואית נטענת, שהביאה למותו ללא עת של המנוח בושוויר מיכאל ז"ל (להלן: "המנוח").

            המנוח, יליד 4.11.75, נפטר בהיותו כבן 27 ביום 1.6.01 (להלן: "מועד פטירתו").

ב.                  רקע עובדתי, טענות הצדדים וחוו"ד המומחים

             1. כשלושה ימים קודם לתאריך 30.5.01, החל המנוח סובל מחום המלווה בסימפטומים של כאבי גרון ושיעול.

            כפועל יוצא, פנה המנוח לרופא קופ"ח שאבחן זיהום בדרכי הנשימה העליונות.

            משהמשיך המנוח לחוש ברע וסבל מעליות חום קיצוניות, הוא פנה עוד באותו יום לחדר המיון במרכז הרפואי "בני ציון", לשם התקבל בשעה 23:31 עם סיפור דומה אליו נוספו שלשולים. בחדר המיון בוצעו לו בדיקות דם, שתן וכן צילום רנטגן של הסינוסים ובית החזה. ובנוסף בוצעו לו בדיקת א.ק.ג, היא מרכז המחלוקת נשוא תיק זה.

            ממצאי הבדיקות במיון העלו ספירה לבנה מוגברת במידה מתונה (12,600), קצב הלב היה מואץ, כאשר פיענוח בדיקת הא.ק.ג. לא העלה דבר לטעם הנתבעים, אך לטעם התובעים העיד על ממצא פתולוגי. מכל מקום, לאחר שבוצעו הבדיקות, שוחרר המנוח לביתו בהמלצה למנוחה ולטיפול אנלגטי.

בתאריך 1.6.01 בשעה 12:00 ובביתו, כ-36 שעות לאחר שחרורו מבית החולים, נמצא המנוח ללא רוח חיים במיטתו.

            לאחר מותו, בוצעה למנוח נתיחה שלאחר המוות ע"י ד"ר חן קוגל שקבע בדו"ח הנתיחה כי:

            "מותו נגרם מכשל לב בעקבות דלקת חריפה בשריר הלב".

            אין חולק בין הצדדים בדבר סיבת הפטירה.

            2. התובעים סברו כאמור, כי הממצאים שהתבררו בחדר המיון חייבו אשפוזו של המנוח ולא שחרורו, ולשם תמיכה בגרסתם, צרפו, חוות דעתו של פרופ' אליעזר קפלינסקי, מומחה לקרדיולוגיה.  מומחה זה במסגרת חוות דעתו, מציין, כי בין הבדיקות רשומה גם תוצאת בדיקת CPK (אנזים המופיע בדם ברמה מוגברת כשיש נזק בשריר כולל שריר הלב) אם כי התוצאה המדויקת רשומה בכתב לא קריא ויש לבררה (כאן המקום לציין, כי בסיכומו של יום התברר שבדיקה שכזו כלל לא בוצעה למנוח).  כן ציין, כי תרשים הא.ק.ג. הינו פתולוגי ומורה על קצב לב של 148 ושינויים בסיגמנט ST. שינויים אלה מתבטאים בעליית סיגמנט ST בחיבורים 3, 1, AVL ובחיבורי החזה.

            המומחה מוסיף בחווה"ד, כי בתאריך 31.5.01 חל שיפור מסוים במצבו של המנוח, ובבוקר ה- 1.6 שעה 09:00 בבוקר נרדם כאשר בשעה 12:00 בצהריים נמצא מת במיטתו.

            במסגרת חוו"ד התייחס מומחה התובעים לשלוש סוגיות:

            1. מהי מחלתו של המנוח.

            2. דרך פעולת המערכת הרפואית.

            3. האם ניתן היה למנוע את מותו של המנוח.

1.       באשר למחלתו של המנוח ציין, כי תחילת המחלה כמוה כשפעת טיפוסית: חום, כאבי גרון, הרגשה רעה.  לפיכך, תגובתו של רופא קופה"ח הייתה מובנת. מאחר והייתה עליית חום קיצונית והרגשה כללית מאוד רעה, פנה לחדר המיון בביה"ח שם בוצעה סדרת בדיקות שהבהירה, כי מדובר במחלה קשה שהיא מעבר לשפעת רגילה, וכלשונו: