פסק-דין בתיק א 18830/04

1.         בפניי תביעה כספית על סך של 5,025 ש"ח שהוגשה בסדר דין מקוצר על ידי דידו קלאב (מועדון לקוחות) בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד מר בהר אלון וגב' בהר אוהליה (להלן: "הנתבעים") בגין שימוש בטלפונים ניידים ואי תשלום חיובים בסך של 4,453 ש"ח.

2.         התובעת טוענת כי בתאריך 8/4/99 נחתם הסכם בין התובעת לנתבע בו רכש הנתבע חבילת שירותי תקשורת אחזקה וביטוח למכשיר סלולרי. התובעת סיפקה לנתבע את שירותי התקשורת לשביעות רצונו והוא נשא לפרק זמן מסויים בחיוביו על פי הוראת קבע שנחתמה על ידו.

            עם גירושיו של הנתבע מאשתו ביטל הנתבע את הוראת הקבע מטעמיו הוא. לאחר דין ודברים נחתמה בתאריך 18/1/00 הוראת קבע על ידי הנתבעת שהינה אחותו של הנתבע.

            מנהל התובעת, מר דעדוש אפרים, ציין בתצהירו כי הנתבע נטל מידיה של התובעת מכשירי טלפון נוספים על מנת לתיתם לחבריו כדי שיוכל לבצע שיחות חינם עם חבריו ואולם במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 22/3/06 טען כי המכשירים ניטלו על ידי הנתבע כיוון ששימש לפרק זמן מסויים סוכן של התובעת. יצויין כי לא הוצגו בפניי מסמכים המאשרים בחתימת הנתבע קבלתם של מכשירים סלולריים כלשהם על ידי הנתבע.

            במהלך חודש יוני 2000 ביטלה הנתבעת את הוראת הקבע שנחתמה על ידה ואילו הנתבע המשיך לעשות שימוש בשירותים הסלולריים שהעניקה התובעת.

            התובעת טוענת כי הנתבע הפעיל איומים על מנהל התובעת על מנת שלא תפסיק את מתן השירותים הסלולריים וכן סירב לשלם את חובו חרף פניות ופגישות חוזרות ונשנות שקיימו איתו נציגי התובעת וב"כ ולמרות שחובו של הנתבע אצל התובעת הגיע לסך של 14,000 ש"ח.

3.         הנתבע טוען כי התקשר עם התובעת בהסכם שירות תקשורת סלולרי על מנת לעשות שימוש במכשיר סלולרי אחד שהיה ברשותו.

לטענת הנתבע, בשל סגירת חשבון בנק חתמה אחותו, הנתבעת, על הוראת קבע, אולם משנוכח הנתבע כי התובעת מחייבת את חשבונה של הנתבעת בתשלומים עבור מספר מכשירי טלפון ניידים שלא היו ברשותו ולאחר שפניותיו לתובעת לא העלו דבר, ביטלה הנתבעת על פי הנחייתו את הוראת הקבע שנתנה לתובעת.

הנתבע טוען כי בפגישה שהתקיימה עם נציגי התובעת בתאריך 22/9/00 טענו נציגיה כי החוב של הנתבע עומד על סך של 11,884 ש"ח. הנתבע טוען כי דרש לקבל לעיונו פירוט של החיובים ומשזה לא הוצג בפניו שילם לתובעת את הסך של 9,000 ש"ח בציינו כי היתרה על פי דרישתה של התובעת בסך של 2,884 ש"ח תשולם על ידו באם יוצגו בפניו קבלות ו/או נתונים מתאימים.

הנתבע טוען כי לאחר ביצוע התשלום הנ"ל זיכתה התובעת את חשבונו בסך של 1,054 ש"ח כתוצאה מבדיקות שביצעה בניירותיה.

הנתבע טוען כי בתאריך 22/2/01 נפגש בשנית עם מנהל התובעת אשר הציג בפניו חשבון בסך של 3,687 ש"ח בלא שניתן כל פירוט לחיובי החשבון. לנוכח האמור שילם הנתבע סך של 2,000 ש"ח בלבד על חשבון החוב הנ"ל.

הנתבע טוען כי על פי טבלה שערך ואשר העתקה צורף כנספח ו' לתצהירו חייבה התובעת את חשבונו בחיובים כפולים בסך של 2,281 ש"ח.

עוד טוען הנתבע, כי כאמור בסעיף 5 להסכם היה תוקף ההסכם למשך שנתיים ועל כן הסתיימה ההתקשרות בין הצדדים ביום 8/4/01 והתובעת לא היתה זכאית להמשיך ולחייב את חשבונו בסך של 667 ש"ח בגין התקופה שלאחר תום ההסכם.

עוד טוען הנתבע, כי היה על התובעת להעביר לידי הנתבע את הקו לאחר תום תקופת ההסכם ובפועל לא נטל הנתבע מן התובעת מכשירים סלולריים כלל כפי שעולה מהסכם ההתקשרות שנחתם על ידי הצדדים ומהעובדה שהתובעת לא הציגה ולו מסמך אחד המבסס את טענתה לפיה ניתנו לנתבע מכשירים סלולריים לשימושו או להפצתם לאחרים.

לאור כל האמור טוען הנתבע כי לא רק שאינו חב כספים לתובעת, אלא כי על התובעת לזכות את חשבונו בסך של 496 ש"ח בגין חיובים שלא כדין שביצעה התובעת.

4.         הנתבעת הגישה אף היא תצהיר ואשר במסגרתו טענה כי לא התקשרה בהסכם כלשהו עם התובעת, אלא חייבה את חשבונה בהוראת קבע לזכות התובעת ועבור אחיה לפרק זמן שבו לא היה לאחיה חשבון בנק פתוח בשל הליכי גירושין שהתנהלו בינו ובין אשתו. לטענתה, במהלך חודש יוני 2000 ביקש ממנה הנתבע לבטל את הוראת הקבע לנוכח חיובים מופרזים שביצעה התובעת וכי אין לחייבה אישית בחיובי הנתבע ככל שיש כאלה.

5.         בישיבת ביהמ"ש מיום 22/3/06 נתנו הצדדים הסכמתם לניהול ההליך על דרך הפשרה הקבועה בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

6.         לאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים ושבתי ועיינתי בתצהירים ובנספחיהם, ראיתי לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,844 ש"ח בגין אי פרעון מלא של חשבונותיה של התובעת.

7.         אציין כי חרף העובדה שהתובעת טוענת כי העמידה לנתבע מכשירי טלפון סלולריים שונים שבהם עשה הנתבע שימוש לא עלה בידי התובעת להציג ולו ראיה אחת שאכן סופקו לנתבע מכשירי טלפון סלולריים כלל. בהסכם ההתקשרות מתאריך 8/4/99 נותרה השורה בה אמור היה מכשיר הטלפון המסופק להיות מצויין ריקה וכן לא הובאו, כאמור, ראיות על אספקת מכשירי טלפון סלולריים נוספים על ידי התובעת לנתבע. מאידך, הועלו על ידי התובעת גרסאות שונות למסירת מכשירי הטלפון הסלולריים הנוספים לידי הנתבע הן בתצהיר והן בדיון שהתקיים בפניי אשר אינן מתיישבות אלה עם אלה.