פסק-דין בתיק א 18801/06

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
18801-06
11.4.2007
בפני :
שלמה פרידלנדר

- נגד -
:
הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ
עו"ד משה קיירה
:
צקלוב דני
פסק-דין

1.       לפניי תובענה שטרית על שיקים שמשך הנתבע לפקודת מכללה, אשר פורקה בטרם נתנה לנתבע תמורה בעדם, אך לאחר שסיחרה את השיקים לתובע.

2.       הצדדים הסכימו על מתן פסק דין לפי החומר שבתיק.

3.       הנתבע טוען לכישלון תמורה מלא, ועליו הנטל להוכיח הגנה שטרית זו.

4.       התובע הוכיח כי השיקים סוחרו לו ביום 26.6.05, ולפיכך זהו המועד הקובע לבחינת זכויותיהם השטריות של הצדדים.

5.       הפגם בזכותה השטרית של הנפרעת נפל במועד שבו השתכללה 'הפרה צפויה' של התחייבותה לפתוח את מחזור הלימודים כסדרו; קרי: לתת את התמורה בעד השיקים הנדונים.

6.       מכתבו של מנהל הנפרעת לתובע מיום 17.6.05 [מב/3], לרבות האור שאירועים מאוחרים יותר שופכים עליו, חושף את זרעי הקריסה של הנפרעת. עצם הצורך לשגרו מגלה כי כבר במועד זה הייתה מחלוקת בין הנפרעת לתובע בדבר השיק הקריטי בסך 430,000 ש"ח, שהיה אמור להיות מופקד בחשבונה של הנפרעת כדי לאפשר את המשך פעילותה. כמו כן, עובר לסיחור השיקים היה מצב חשבונה של הנפרעת בחריגה של כ-180,000 ש"ח, שהם יתרת חובה גבוהה פי שניים וחצי ממסגרת האשראי בחשבון [נספח ו' לתצהיר התובע]. בנסיבות אלה אני קובע כי כבר במועד הסיחור הנזכר הייתה הנפרעת במצב של הפרה צפויה של התחייבותה לספק לנתבע את התמורה בגין השיקים הנדונים.

7.       המשמעות של קביעה זו היא כי הנתבע הרים את הנטל להוכיח פגם בזכות השטרית בין הצדדים הקרובים, במועד הסיחור של השיקים לתובע, ובכך העביר את הנטל לתובע להוכיח כי הוא מתגבר על הפגם על ידי 'אחיזה כשורה'; קרי: כי נתן בעדם, במועד הסיחור, ערך בתום לב.

8.       אף שהתובע לא הראה שהשיקים נוכו במועד הפקדתם - אני מוכן לראות בהפקדתם למשמרת, תוך שהם מצטרפים למצבת הבטוחות שבידי התובע כלפי הנפרעת, בנסיבות שבהן הנפרעת נמצאת ביתרת חובה בחשבונה, משום מתן ערך בעד השיקים.

9.       אולם, איני סבור שהתובע הוכיח 'תום-לב', בשים לב למצבה של הנפרעת במועד האמור. הנסיבות שפורטו לעיל בפסקה ‏6, שעל יסודן קבעתי כי הנפרעת הייתה באותו מועד במצב של הפרה צפויה, היו בידיעת התובע. בנסיבות אלו ידע התובע, לרבות ידיעה קונסטרוקטיבית על ידי 'עצימת-עיניים', כי עננה כבדה רובצת על סיכויי פתיחתו של מחזור הלימודים במועדו.

10.   אמנם, פקודת השטרות קובעת, בסעיף 91, כי 'תום לב' נקבע על יסוד יושר-לב סובייקטיבי, אף אם התלוותה לו רשלנות. אולם, הוראת חוק היא יצור החי בסביבתו המשתנה. לא ניתן להתעלם, בדיני השטרות הנוהגים בישראל של שנת 2007, מן ההתפתחויות בפסיקה אשר קירבו את דיני השטרות לדיני החוזים, ואשר השתיתו את דיני החוזים על עקרון תום הלב האובייקטיבי.

11.   יוזכר כי בנסיבות של פגם בזכות השטרית בין הצדדים הקרובים, העדפתו של צד שלישי רחוק על פני המושך מחייבת לראות בו צד תמים יותר מן המושך, וראוי יותר להגנת הדין. בנסיבות שבהן המושך התרשל, כגון חתימה על שיק על החלק ויצירתו של סיכון, על ידי כך, לשימוש-לרעה בשיק - מעדיפים את האינטרס של הצד השלישי הרחוק התמים, אף שספק רב אם בנסיבות כאלה יש לומר שהשיק הוצא. לעומת זאת, בנסיבות שבהן הצד השלישי התרשל, והמושך היה תמים לחלוטין - ראוי להעדיף את האינטרס של המושך על פניו של הצד השלישי הרשלן.

12.   העיקרון שלפיו מעדיפים את האינטרס של הניזוק התמים על זה של הרשלן תקף גם בדיני החיובים הלא-רצוניים, כגון בדיני הנזיקין. עם נפילתן של החומות המשפטיות בין תחומי המשפט השונים, ראוי להעדיף גישה המאחדת את דיני החיובים תחת עקרונות משותפים, כמאפיין גם את הצעת הקוד האזרחי החדש. קצרה היריעה כאן מלקבוע מסמרות בדבר, אולם נטייתי היא לומר כי בדיני החיובים כולם, לרבות דיני השטרות, במקרה של התנגשות אינטרסים בין שני צדדים תמימים-יחסית - יד הרשלן, אפילו נהג בתום-לב סובייקטיבי, על התחתונה.

13.   לפיכך אני קובע כי גם אם התובע לא ידע בפועל על ההפרה הצפויה, אף לא ברמה קונסטרוקטיבית של 'עצימת עיניים' - יש לראות בו כמי שהיה צריך לדעת על הסיכון להתרחשותה. די בכך כדי לשלול ממנו את פירות ה'אחיזה כשורה' בהתנגשות האינטרסים בינו לבין המושך התמים, קורבנה המוחלט של הפרת החוזה מצד הנפרעת. בכך תושג הרמוניה משפטית בין דיני השטרות לבין הסביבה הרחבה של דיני החיובים.

14.   משהנתבע הוכיח פגם בזכות השטרית, והתובע לא הוכיח זכות עדיפה המתגברת על הפגם - דין תביעתו השטרית להידחות.

15.   לאור התוצאה האמורה, אשר לא הושגה על יסוד תרומתו המשפטית של הנתבע, אשר גם לא היה מיוצג; ובשים לב לכך שהנתבע לא הגביל את סחירותם של השיקים הנדונים, ובכך אפשר במידה מסוימת את ההתפתחויות המאוחרות יותר ונזקיהן; ונוכח הסכמתם הדיונית של הצדדים אשר חסכה זמן שיפוטי  - אין חיוב בהוצאות לזכות הנתבע ולחובת התובע.

ניתן היום, כ"ג בניסן, תשס"ז (11 באפריל 2007), בלשכתי.

שלמה פרידלנדר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>