פסק-דין בתיק א 18800/06

מבוא וטענות הצדדים

1.       לפניי תובענה שטרית בין צדדים קרובים על שטר-חוב שמסר הנתבע לתובעת להבטחת קיום חיוביו כלפיה במסגרת עסקאות ביניהם בתחום המחשוב. שטר החוב הוגש לביצוע בעקבות אי-תשלום עבור רישיונות שימוש בתוכנה שהתובעת רכשה ממייקרוסופט לפי הזמנתו הנטענת של הנתבע עבור לקוחתו, 'דיון מדיקל'.

2.       לפי הצהרת ב"כ התובעת [פרוטוקול, עמ' 15] - התובעת העמידה את תביעתה, על אף האמור בשטר-החוב, על הסכום הנקוב בחשבונית שהוצאה בגין העסקה הנדונה, קרי: 24,420 ש"ח (כולל מע"מ), נכון לתאריך החשבונית (20.7.04). התובעת זנחה, אפוא, את יתרת תביעתה לפי השטר (מבלי לזנוח את היתרונות הראייתיים והדיוניים הגלומים בתובענה שטרית), וגם את תביעתה הפוטנציאלית לריבית-פיגורים, לפי הנקוב בשולי החשבונית האמורה.

3.       הנתבע טוען שאמנם התקיים משא-ומתן לגבי הרישיונות הנדונים, אולם הם סופקו חרף היעדר כריתת חוזה בעניינם. במוקד המחלוקת עומד דוא"ל ששיגר הנתבע לסוכן התובעת, כלהלן: "יניב שלום, רצ"ב ההזמנות. יוחאי". תחת כותרת זו הופיעה רשימה של פריטים, לרבות הרישיונות הנדונים. לטענת הנתבע, יש לפרש דוא"ל זה כ'הזמנה להציע' הצעות-מחיר, שבעקבותיהן תמציא התובעת 'הצעה', בדמותן של הצעות-מחיר, ורק אז ייעשה או לא ייעשה 'קיבול' על ידי הנתבע; כפועל-יוצא מאישור שיינתן או לא יינתן על ידי הלקוחה הסופית.

4.       התובעת טוענת כי יש לפרש דוא"ל זה כ'קיבול' של הצעה קודמת; ולחלופין כ'הצעה' אשר התובעת ביצעה כלפיה 'קיבול' בביצוע הרכישה; תוך הסתמכות על מחירים שהוסכמו בעל-פה, או על מחירים שיושלמו לפי תעריפיים מקובלים, או לפי מחירים מיטביים שהתובעת תקבע והנתבע יקבל לאור יחסי המסחר והאמון הוותיקים בין הצדדים.

5.       הצדדים נחלקו בשאלת האספקה בפועל של הרישיונות. אומר כבר כעת כי לא מצאתי חשיבות בכך. הנתבע, שהנטל עליו בתובענה שטרית זו, לא סתר את גרסת התובעת שלפיה היא התחייבה בעניין זה כלפי מייקרוסופט. לפיכך השאלה בענייננו היא מי אמור לשאת בעלות ההתחייבות, לאחר שהוברר כי לא ניתן לבטלה בעקבות הודעת הלקוחה של הנתבע כי אינה מעוניינת בהם: הנתבע, משום שרכישת הרישיונות נעשתה לפי הזמנתו, תוך כריתת חוזה בעניין זה עם התובעת; או התובעת, משום שהיא נחפזה לבצע את הרכישה ממייקרוסופט חרף אי-קבלת אישור סופי לרכישה מאת הנתבע.

6.       הנתבע העלה גם טענות פורמאליסטיות אחדות ביחס לשטר. אומר כבר כעת כי טענות אלה נדחות, מטעמי התובעת בסיכומיה.

דיון והכרעה

7.       למניעת עמימות מינוחית בדיון שלהלן אבהיר כי המונח "הזמנה" משמש בענייננו ב-3 מובנים: במובן התיאורי של התעניינות ברכישתם של פריטים מסוימים; במובן התיאורי של הזמנת רכש המגלמת התחייבות לרכישת הטובין ולתשלום החשבונית שתוצא לפי ההזמנה; ובמובן הנורמטיבי, המכוון להוראות פרק א' בחוק החוזים (חלק כללי), המאפיין פנייה כהזמנה להציע הצעה תוך שימור הכוח לבצע קיבול בידי המזמין, להבדיל מהצעה שניתן לשכלל חוזה לפיה על ידי קיבול, או קיבול של הצעה כללית ומתמדת העומדת ברקע הדברים [ראו גבריאלה שלו, דיני חוזים מהדורה 2 תשמ"ה, עמ' 104]. להלן אשתמש בביטוי זה ללא מירכאות במובנו בשפה המדוברת, ללא הבחנה בשאלת משמעותו המשפטית; במירכאות כפולות לצורך ציטוט המילה "הזמנה" מתוך חומר הראיות (מילה שעל פרשנותה המשפטית בענייננו נחלקו הצדדים), ובמירכאות יחידות כדי לאזכר את המונח המשפטי 'הזמנה' כמובנו בדיני החוזים.

8.       נספח ט' לתצהיר הנתבע, בו קובצו דוא"לים שהוחלפו בין הנתבע ליניב, משקף דרכי פנייה מגוונות בין הצדדים. במקרים מסוימים, דובר במפורש על בקשה לשלוח הצעת מחיר. אולם גם בהקשרים אחרים, שבהם נעשה שימוש במונח "להזמין", משתמע כי המחיר טרם סוכם, והנתבע מפנה את יניב לבדוק זאת נוכח הצעות אטרקטיביות אחרות המצויות בשוק. ניתן לאפיין אותם הקשרים כ'הזמנה להציע הצעה', אולם התרשמותי היא שמתאים יותר לאפיין אותם כ'הצעה' לרכוש את המוצרים במחירים התואמים את ההצעות החלופיות, שהתובעת תבצע לגביה 'קיבול' אם תסכים למחירים הנקובים; או כ'קיבול' ביחס להצעה המתמדת של מרכולתה של התובעת, המותנה במחיר שלא יעלה על המחיר של ה'הצעה החלופית המיטבית' שאותה ציין הנתבע באותו דוא"ל. כך או כך, השימוש במונח "הזמנה" בהקשרים אלה מבטא גמירת-דעת להתקשר ברכישה, כפוף לקבלת מחיר מתאים לציפיות.

9.       נספח ט' הנזכר מעלה כי הנתבע ידע להשתמש בניסוח "אבקש הצעת מחיר" או "שלח אליי בבקשה הצעת מחיר בהקדם". כאשר השתמש בניסוח "הזמנות", או "נא להזמין עבורי" - יצר מצג של מעבר ישיר לשלב הביצוע כלפי הספק. בענייננו, בהיעדר הפניה מפורשת למחירים הטובים בעיניו - גם לא ניתן לדבר על קיבול המותנה במחיר ספציפי.

10.   בהקשר דידן, המובן הרגיל של "הזמנה" הוא הזמנת סחורה, תוך התחייבות לשלם עבורה. כאשר אין מבקשים להזמין סחורה אלא לקבל הצעת-מחיר - מבטאים זאת כך; והחלופות השונות בנספח ט' יוכיחו. לפיכך, משהנתבע העביר לתובעת את הדוא"ל הנדון, בתורת "הזמנה", ללא ביטוי כלשהו של ציפייה לקבל הצעת-מחיר, וללא הפניה-התניה בדבר מחירים קונקרטיים כלשהם - יצר בכך הנתבע מצג שלפיו הוא מורה לתובעת להזמין את הרישיונות במחירים המיטביים האפשריים, המקובלים עליו מראש.

11.   למעלה מן הצורך אעיר כי כאן משתלבת הידיעה המפורסמת בקרב צרכני התוכנות של מייקרוסופט, שהם חלק ניכר מן האוכלוסייה הכללית, כי מחיריה של מייקרוסופט סטנדרטיים וקשיחים, ואין הרבה מרווח תמרון למשא-ומתן עמה, אם בכלל.

12.   הנתבע הוסיף ושיגר לתובעת "טופס הזמנת רישיונות MOLP" [נספח ב' (השני) לתצהיר התובעת]. שיגור טופס כזה, שאינו נושא רישום כגון "בשלב זה לא לביצוע", מהווה מצג נוסף של אסמכתא לביצוע ההזמנה מן הספק. אוסיף ואציין כי עדותו של הנתבע בהקשר זה [פרוטוקול, עמ' 3] נשמעה לי מהוססת.

13.   יצוין שהנתבע הוא העומד בקשר ישיר עם לקוחתו, והוא האחראי לשקף כלפי התובעת את ההתפתחות בתהליך הגיבוש של גמירת-דעתה של הלקוחה לרכוש את המוצרים לאשורו. המצגים האמורים מעמידים את הנתבע בנחיתות בהקשרים שבהם העסקה מתבטלת, לאחר שהתובעת כבר התחייבה על פיהם באופן בלתי-הדיר כלפי הספק.

14.   אמנם, הנתבע הצהיר [בסעיפים 15-16 בתצהיר העדות הראשית מטעמו] כי מסר ליניב מפורשות, יותר מפעם אחת, שלא לבצע עדיין את ההזמנה לגבי הרישיונות הנדונים, משום שטרם התקבל אישורה של הלקוחה. אולם יניב, שאינו בעל-דין וכבר אינו עובד אצל התובעת, הכחיש ביצוען של עסקות ללא אישור. מדובר, אפוא, בהתנגשות חזיתית בין גרסאות אודות מה שנאמר או לא נאמר בשיחות טלפוניות בין שני יחידים. אולם הנתבע שביניהם הוא בעל-דין; עדותו - עדות יחידה; ועליו גם נטל הראיה בתובענה שטרית זו. לאור המצגים האמורים, לא ראיתי להסתמך על עדות זו כדי לבסס על פיה ממצא מכריע שלפיו הרישיונות הוזמנו ממייקרוסופט על ידי יניב חרף הנחיותיו המפורשות של הנתבע שלא לעשות כן.

15.   אני מתרשם, אפוא, כי הנתבע הניח שהזמנת הרישיונות על ידי לקוחתו שרירה וקיימת. לפיכך פעל והפעיל את התובעת לפי הנחה זו. בשלב מאוחר יותר הוברר כי הלקוחה אינה חפצה ברישיונות. אולם בשלב זה הם כבר הוזמנו על ידי התובעת ממיקרוסופט.

16.   לאור המקובץ, אני קובע כי הנתבע כרת חוזה עם התובעת לאספקת הרישיונות הנדונים, ולפיכך הוא חייב במחירם. אני דוחה את גרסתו שלפיה לא היה במצגיו כלפי התובעת משום התחייבות כאמור, אלא משום הזמנה להציע הצעת-מחיר בלבד. בהתאם לכך, דין התביעה להתקבל.

סיכום

17.   התובענה מתקבלת.

18.   לאור התוצאה האמורה, ובשים לב להליך ההתנגדות ולתוצאותיו, הנתבע ישלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ כשכ"ט עו"ד.

19.   התובעת רשאית לפעול בתיק הוצל"פ מס' 01-92563-05-3לגביית חובה עד לסכום החשבונית הנדונה, קרי: סך 24,420 ש"ח (קרן, נכון ליום 20.7.04), בצירוף החלק היחסי של התוספות הנלוות לקרן בתיק ההוצל"פ.