פסק-דין בתיק א 18774/03

1.         עניינו של תיק זה בתאונת דרכים ובנזקים נטענים לשני כלי רכב.

המדובר בתאונה מיום 28/9/02 בין רכב מסוג סיאט איביזה, מספר רישוי 7860336, (להלן: "הסיאט"), אשר מבוטח אצל התובעת, היא גם הנתבעת שכנגד מס' 1 (להלן: "הכשרת הישוב") בפוליסה מס' 7337307602 (תביעה מס' 6002550008441), והמצוי בבעלות או בהחזקת הנתבע שכנגד מס' 2 (להלן: "פיליבה"), לבין רכב מסוג רנו קליאו, מס' רישוי 3107806 (להלן: "הרנו"), אשר מבוטח אצל הנתבעת 2, היא גם התובעת שכנגד (להלן: "הפניקס") בפוליסה מס' 027821126953, והמצוי בבעלות או בהחזקת הנתבע 1 (להלן: "בן הרוש").

2.         הצדדים הגישו תביעות הדדיות ומטילים זה על זה את האחריות לאירוע.

3.         נהג הסיאט, פיליבה, העיד כי נסע בנתיבו, מכיוון ראשון לציון לכיוון בת ים, בצד השמאלי, ותוך כדי נסיעה ישר פגע בו הרנו מאחור, בצד הימני אחורי של הסיאט. לדבריו, מדובר היה ב"עניין של שנייה", ראה את הפנס של הרנו במראה הקדמית אך בשלב זה כבר לא הייתה לו שליטה (עמ' 4-5 לפרוטוקול). בתשובות לחקירה נגדית השיב כי רכבו התהפך מספר פעמים; הוא סימן על גבי התמונה ת/1 את מיקום המכה (עמוד 5 לפרוטוקול, ת/1). שי נחמוקה, אשר ישב בסיאט לצידו של הנהג (ברכב ישב גם בן דודו של הנהג, הנושא אותו שם - רפי פיליבה), העיד כי נסעו בנתיב השמאלי ואז חשו במכה מאחור; לדבריו לא עברו כלל לנתיב הימני (עמ' 6 לפרוטוקול).

            בן הרוש, נהג הרנו סיפר כי נסע בנתיב הימני, כלי רכב נסעו גם בנתיב השמאלי, ולפתע ראה רכב בכיוונו, באופן שחלקו האחורי ימני של אותו רכב, רכב הסיאט, פגע בכנף השמאלית הקדמית של הרנו, אשר התהפכה על צידה הימני ולאחר מכן עלתה באש. לדבריו, אירעה הפגיעה בנתיב הימני ולא יתכן כי רצה כביכול לעבור לנתיב השמאלי מאחר ואם כך היה, היה הסיאט נפגע מאחור ולא בצידו הימני (עמ' 8-10 לפרוטוקול). בחקירה נגדית ציין כי הגם שהסיאט עקף אותו כנראה משמאל לא הבחין בו אלא בשנייה שבה אירעה התאונה; הוא סימן על גבי נ/1 היכן היה המגע הראשוני בין כלי הרכב (עמ' 10-11 לפרוטוקול).

            נדב סונגו, אשר ישב ליד בן הרוש בתוך הרנו העיד כי ראה את הסיאט נכנסת לנתיב נסיעתם ופוגעת בחלק השמאלי קדמי של הרנו, וגורמת להתהפכותו. לדבריו "הרכב משמאל עבר אותנו וכנראה ניסה לחתוך. אנו היינו בנתיב שלנו הוא כנראה סטה טיפה" (עמ' 12 לפרוטוקול).

4.         מטעם הכשרת הישוב הוגשה חוות דעתו של המומחה עזריה מליחי (חוות דעת מיום 12/2/04). הוא גם נחקר על חוות דעתו בבית המשפט. לפי חוות דעתו, מאופיינים הנזקים בשני כלי הרכב במוקדי המגע כתאונת "חזית - אחור"; עומק וכיוון הנזקים במוקדי המגע, על פי התצלומים, שוללים באופן מוחלט, לדעתו של מליחי, את האפשרות שנגרמו במהלך סטיית נהג הסיאט משמאל לימין ולפיכך יש להטיל את האחריות הבלעדית על נהג הרנו (סעיף 5 לחוות הדעת).  בתשובות לחקירה נגדית השיב מר מליחי כי ביקר במקום אך לא ראה צורך לערוך סקיצה או שרטוט כלשהם; הוא לא שוחח אמנם עם כל המעורבים אך לטעמו, ברגע שאין שום ספק לגבי מיקומם של מוקדי המגע, "הנזקים הם העדות הטובה ביותר" (עמ' 19 לפרוטוקול).

            מטעם הפניקס הוגשה חוות דעת מומחה של מר חנניה דרעי (מיום 26/2/06). גם מר דרעי נחקר על חוות דעתו. לדבריו, עוצמת הנזקים ותלישת חלקי המרכב והמגן הקדמי של הרנו, נזקים המאופיינים מבפנים כלפי חוץ ולא להיפך, מלמדים על כך כי הסיאט היה זה שפגע ברנו. לשיטתו, התרחשה התאונה בשל רשלנותו הגבוהה של נהג הסיאט, בעת שסטה לעברו של הרנו. בחקירה נגדית הובהר כי חוות הדעת נערכה על בסיס כל החומר הקיים, ללא ביקור במקום וללא תחקור הנהגים (עמ' 20 לפרוטוקול).

5.         אין מחלוקת כי נקודת ה "אימפקט" בין שני כלי הרכב עולה בבירור מהצילומים; הפינה הימנית אחורית של הסיאט, כמסומן ב ת/1, פגשה את הפינה השמאלית קדמית של הרנו, כמסומן ב נ/1.

            מסתבר יותר לקבוע כי הסיאט, לאחר שעקף את הרנו, שנסע בנתיב הימני, הקדים לחזור ולסטות ימינה ותוך כדי כך פגע ברנו. אינני רואה כל סיבה מדוע יעבור הרנו לנתיב השמאלי ואין זה הגיוני שהרנו יתקל בסיאט ללא סיבה נראית לעין כאשר הסיאט ממוקם משמאלו ולפניו. ניתן גם להבחין כי חלקי המרכב והמגן הקדמי של הרנו נתלשו כלפי חוץ ולא מבחינים במצב של דחיסה פנימה, אשר  יכול היה לרמז על פגיעה של הרנו בסיאט.

            לא מצאתי גם כל סיבה לפקפק בעדויותיהם של בן הרוש ובעיקר של סונגו, אשר העיד במפורש ובצורה ברורה על סטיית הסיאט לנתיב נסיעתם. באשר לעדויות פיליבה ונחמוקה - בהחלט יתכן כי לא שמו לב שהרכב שבו נסעו, הסיאט, סטתה מעט לימין בטרם הפגיעה ברנו.

6.         התביעה נדחית. התביעה שכנגד מתקבלת.

            אני מחייב את הנתבעים שכנגד, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת שכנגד את הסכומים הבאים:

א.         סכום התביעה, 30,917 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

ב.         שכ"ט עו"ד בשיעור 15% + מע"מ.

ג.          הוצאות משפט, כל הוצאה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הוצאתה.

ניתן היום א' בתמוז, תשס"ו (27 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.