פסק-דין בתיק א 18716/05

רקע

1.         התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בשיווק מוצרי דלק ושמנים.

2.         הנתבעת הינה חברה פרטית שהינה הבעלים, ובתקופות מסוימות הייתה המפעילה של תחנת דלק בפקיעין (להלן: "תחנת הדלק" או "התחנה").

בשנים הרלבנטיות לתובענה זו, דהינו בשנת 2001-2002 רכשה הנתבעת מהתובעת, לצורך הפעלת תחנת הדלק, שמנים ודלק.

3.         לטענת התובעת, היא סיפקה לנתבעת, שמנים ודלק בסכום כולל של 522,756 ש"ח.

הנתבעת שילמה ע"ח החוב 110,673 ש"ח ולפיכך נותרה חבה לתובעת ליום 14.05.02 סך של 412,083 ש"ח (להלן: "החוב").

התובעת מבססת את יתרת החוב, על כרטסת הנה"ח שלה, שצורף כנספח ב' לתצהיר סטולר (להלן: "הכרטסת").

4.         במועדים הרלבנטיים לתובענה זו, הייתה התובעת, בבעלות משותפת של מר משה סטולר ואדם אחר-בשם עופר שריה שכונה גם, ע"י שני הצדדים בשם יה-יה (להלן: "עופר").

באותה עת הייתה לעופר, חברה בנפרד, בשם עופר אמ.בי מינרלים בע"מ (להלן: "חב' עופר" או  "החברה של עופר").

5.         בשנת 2002 שכרה חב' עופר, את  התחנה ובין הצדדים נחתם ביום 10.01.02 חוזה שכירות (להלן: "חוזה השכירות").

הסכם השכירות נחתם בין יוסף נסיב סלמן חיר ת.ז. 2084749 (להלן:                                                                                                                                                                                                                                                                             "סלמן האב" או "סלמן"),   לבין חב' עופר.

6.         בין הצדדים להסכם השכירות (חב' עופר וסלמן) נתגלעה מחלוקת כספית בקשר לחוב שנוצר לסלמן עקב השקעות חב' עופר בתחנה והספקות הדלק שלה לסלמן ולבני משפחתו   עד לחודש ינואר 2004.

ליישוב מחלוקת זו, חתמו סלמן וחב' עופר, על תוספת להסכם השכירות להסדרת החוב והמשך היחסים (להלן: "התוספת להסכם השכירות").

7.         במקביל לחתימה על הנספח לתוספת להסכם השכירות, נערכה התחשבנות בין הצדדים  בין הצדדים להסכם, כשהחשבון שנערך מציג את יתרת החוב של "הנתבעת" (ר' ס' 10 לתצהיר העדות הראשית של סלמן) אך למעשה היה זה חוב של סלמן לפי התוספת להסכם, שכן הנתבעת לא היתה צד להסכם ולתוספת אלא סלמן כמי שהשכיר לחב' עופר את התחנה.

כך אן כך, לפי חשבון זה החוב של הנתבעת או של סלמן עמד על 1,114,019 ש"ח (להלן "ההתחשבנות") .

8.         טענתה היחידה של הנתבעת הינה, כי ההתחשבנות כללה את יתרת כל חובותיה לתובעת ולעופר או לחברותיו וכי היא שילמה את מלוא החוב ואף למעלה מכך, בהתאם לפירוט שנערך והוצג על ידה (ראה ס' 11,12,13 לתצהיר סלמן הבן) וכי תביעות התובעת מקורן בסכסוך שבין סטולר לעופר.

9.         התובעת בתשובה טוענת, כי מערכת היחסים שבין הנתבעת או סלמן לבין עופר וחברותיו  אינם מעניינה וכי החובות הנתבעים על ידה, הן בגין אספקות של שמן ודלק בתקופות בהן סיפקה התובעת לנתבעת שמן ודלקים בשנים 2001 -2002 ואין לכרוך את התחשבנויותיה, עם אלו של עופר או חברותיו עם התובעת או עם סלמן.                                                                     

העדים

10.       הצדדים הגישו, תצהירי עדות ראשית ונחקרו בחקירות נגדיות.

מטעם התובעת   -           מנהל התובעת מר משה סטולר (להלן: "מר סטולר").