פסק-דין בתיק א 18705/05

א.         מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

עניינה של תובענה זו הוא ביחסי רוכש ומוכר דירה.

1.         התובעים התקשרו ביום 16.11.95 עם הנתבעת 1 (להלן: "אופק") בהסכם לרכישת בית בן 6 חדרים בכפר אורנים (להלן בהתאמה: "ההסכם": "הבית").

2.         בד בבד חתמו התובעים על מסמך שכותרתו "כתב אחריות קבלן מבצע" (להלן: "כתב האחריות") לפיו הסכימו התובעים כי חרף האמור בהסכם יהיה הקבלן (אשר שמו לא פורש בכתב ההתחייבות) אחראי באופן בלעדי כלפי התובעים לביצוע כל התחייבויות אופק, אלא אם כן, אותו קבלן יוכרז כפושט רגל ו/או אם יינתן נגדו צו כינוס נכסים.

על יסוד כתב ההתחייבות צרפו התובעים לכתב תביעתם את הנתבעת 2(להלן: "אור") ואין חולק כי אור פעלה כקבלן המבצע בבניית הבית.

3.         בכתב תביעתם מייחסים התובעים לנתבעות הפרות הסכם כדלקמן:

3.1       איחור בן שלושה עשר חודש במסירת הבית באופן שהחזקה נמסרה לתובעים רק בתחילת חודש נובמבר 1998 בעוד שעל פי הנספח להסכם היה על הנתבעות להעמיד את הבית לרשות התובעים כבר ביום 15.8.97.

            לטענת התובעים הם זכאים לגבות מן הנתבעות תשלום שכר דירה בסכום השווה ל-.700 $ לחודש ובסה"כ סך של -.39,767 ש"ח.

3.2       הפרות חובותיהם של הנתבעות לבנות את הבית במומחיות נאותה וכמתחייב על פי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: חוק המכר ) ולעניין זה נטען, כי כבר בעיצומו של תהליך הבניה נוכחו התובעים בקיומם של ליקויים במבנה השלד, וכי במהלך הזמן התגלו ליקויים נוספים ובכלל זה ליקויי ניקוז חמורים אשר חייבו את התובעים לתקנם בעצמם ועל חשבונם בעלות של -.20,000 ש"ח (להלן: "ליקויי הניקוז").

3.3       מעבר לכך, נטען על ידי התובעים כי דרישותיהם החוזרות ונשנות כלפי הנתבעת לתקן את יתר הליקויים, לא נשאו פרי שכן, הנתבעות ביצעו תיקונים חלקיים בלבד.

בחוות דעת שערך מומחה מטעם התובעים (מהנדס גנישב מחברת טרמינל שרותי הנדסה - להלן: "חוות דעת גנישב") תועדו הליקויים שאותרו בבית ועלות תיקונם נאמדה על סך -.95,398 ש"ח.

3.4       מעבר לכך, נקבע בחוות דעת גנישב כי מחמת קיטון במידות מקלחת אורחים, חדר הממ"ד ורוחב החניות נגרמה לבית ירידת ערך שהוערכה בחוות דעת גנישב לסך של -.48,070 ש"ח.

לטענת התובעים, הנתבעות התרשלו בבניית הבית וכי יש לזקוף את נזקי התובעים לחובת מעשיהם ו/או מחדליהם הרשלניים של הנתבעות.

4.         התובעים, מוסיפים וטוענים כי עצם קיומם של ליקויים כה רבים בבית, האיחור הניכר במסירתו והצורך לנהל מאבקים מתישים מול הנתבעות - גרמו להם לטירחה, טירדה ועוגמת נפש אשר הפיצוי בגינם הועמד על סך של -.30,000 ש"ח (להלן: "פיצוי בגין נזק בלתי ממוני").

5.         התובעים מוסיפים וטוענים, כי ההסכם הינו בבחינת חוזה אחיד שנכללו בו תנאים מקפחים אשר ככל שיש בהם כדי לשלול או לצמצם זכות כלשהיא של התובעים כלפי הנתבעות - דינם להיבטל.

6.         התובעים העריכו את סכום נזקיהם לסך של -.253,809 ש"ח ועתרו לחייב את הנתבעות בסכום זה, יחד ולחוד.

7.         אופק הכחישה בכתב ההגנה שהגישה את מרבית טענות התובעים וכפרה בזכותם לגבות ממנה פיצויים כלשהם.

8.         אשר לאיחור הנטען במסירת הבית טענה אופק, כי מכח הוראות ההסכם היתה הנתבעת רשאית לדחות את מועד המסירה בשל שינויים שביצעו התובעים בבית כמו גם, בשל סגרים שהוטלו באיו"ש ובעזה וכי מכל מקום, זכות התביעה מוגבלת ל-6 חודשי איחור מכוח ההסכם.

9.         אופק הכחישה את סכום דמי השכירות בו נקבו התובעים וטענה כי שכר הדירה המקובל עומד על סך -.500 $ בלבד.