פסק-דין בתיק א 18605/02

1.         עקב עומס העבודה המוטל עליי ניתן פסק דין זה באיחור, שלא כמקובל אצלי, ועם ב"כ הצדדים הסליחה.

נתוני רקע

2.         התובע (להלן, גם "גולדשטיין") הגיש בקשה לביצוע שטר בגין שני שיקים. האחד על סך 3,333 ש"ח שזמן פרעונו 4/9/01 והשני על סך 20,000 ש"ח שזמן פרעונו 1/9/01.  הנתבעת 1 (להלן, גם "לריסה") והנתבע 2 (להלן, גם "בוריס") הם בעלי החשבון עליו נמשכו השיקים הנ"ל ושניהם נתבעו על ידי גולדשטיין.  לריסה ובוריס הם בעל ואישה.

3.         לריסה ובוריס הגישו התנגדות לביצוע שטר, התנגדותם התקבלה והוענקה להם רשות להתגונן בהתאם להחלטת כב' הרשמת פומרנץ מיום 29/10/02. כב' הרשמת פומרנץ סבורה הייתה כי בפניה "טענת 'פרעתי' המפורטת כדבעי, שיש לדון בה לעומקה. גרסתה (של לריסה - ש.ל.) לא נסתרה בחקירה הנגדית, ועל כל פנים, לכאורה לפחות, יש בפי המבקשת הגנה אפשרית, שבמידה ותוכח עלולה לשמש לה תריס ומגן בפני התביעה".

4.         הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות ונשמעו ראיות.  במהלך שמיעת הראיות,  ועקב  הסתעפותן, ביטלתי סיווגו של התיק מדיון מהיר לדיון רגיל.  מטעם גולדשטיין הוגש תצהירו-שלו, וכן הוגש תצהירו ונמסרה עדותו של מר אובחודימוב סרגיי (להלן - "סרגיי"). מטעם הנתבעים נמסרו תצהיריהם-שלהם וכן תצהירו של מר אוגריזקוב אלכסנדר (להלן - "אלכסנדר").  טרם שהוגשו סיכומי הטענות הונחו להכרעתי שתי בקשות בכתב של לריסה, בתיקי בש"א 2279/05 ו- 2280/05.  קבעתי כי אדרש לבקשות האמורות בגדר פסק דיני והוריתי להגיש סיכום הטענות, על בסיס האפשרות שהבקשות תתקבלנה או תידחינה. על כך להלן. טרם שאדרש לסוגיות הצריכות לפנים אפרוס, ולו בתמצית, את גרסאות בעלי הדין שבפניי.

גרסת גולדשטיין

5.         גולדשטיין טוען כי ביום 1/4/01 העניק הלוואה ללריסה ולסרגיי, וזאת לשם הקמת מרכז להבראה שיכלול סאונה, חדר לעיסוי וחדר מנוחה (נספח ב' לתצהירו). נושא החוזה הוגדר כהענקת "האשראי בסך עד 50,000.... ש"ח". בגדרו של ההסכם נימנו שיקים שמסרו, הן לריסה והן סרגיי, הן בגין קרן ההלוואה והן בגין הריבית עליה.  עוד דן הסכם זה ב"שיק בטחון", על סך 20,000 ש"ח.  סכום השיקים שניתנו לגולדשטיין כאמור עלה לסך של 37,662 ש"ח.

6.         ככל שעסקינן בהסכם זה, כך גרסת גולדשטיין, הוא קשור ושלוב לשני מסמכים נוספים. הראשון,  הקרוי "נספח לחוזה מיום 1/4/01" (נספח ד' לתצהירו) מציין כי "סכום ההוצאות בפועל הגיע לסך 45,000... ש"ח" כתוצאה מכך נמסרו שיקים של לריסה וסרגיי בסכום נוסף של 12,713 ש"ח, המעלים על כך שההלוואה הסתכמה בסך של 50,375 ש"ח. השני, ללא כותרת וללא תאריך, מציין כי "בהתאם לחוזה מתאריך 1/4/01" בוצעו שני תשלומים. האחד, על סך 10,000 ש"ח, שנרשם לגביו שהוא נעשה "באופן חד פעמי, לפי החוזה". השני,  על סך 3,350 ש"ח, שנרשם כי הוא שולם בתאריך 2/8/01. על הסכם זה (נספח ה' לתצהיר), חתמו גולדשטיין וסרגיי. לא חתמה לריסה, אך חתם בוריס.

7.         ועוד טוען גולדשטיין כי בנפרד מעסקת ההלוואה האמורה שיסודה ביום 1/4/01, נחתם הסכם הלוואה נוסף ביום 15/5/01 (נספח ג' לתצהירו).  הסכם זה חתום על ידי גולדשטיין, לריסה ואלכסנדר. בגדרו נרשם כי "אני ... לריסה... עם... אלכסנדר... לקחתי מגולדשטיין... הלוואה בסך 22,500 ש"ח; במידה ולא תבצע ... לריסה את החוזה, ערב אלכסנדר לסך 22,500... ש"ח. שיק מספר 5000009 המשוך על בנק לאומי. אין להפקיד את השיק לניכיון". כאמור גולדשטיין טוען לשתי הלוואות. ההלוואה השניה ניתנה ללריסה  בלבד, לאחר שנקלעה לקשיים כספיים, ואלכסנדר ערב לפרעונה.

8.         אין חולקין כי שולמו שיקים על חשבון ההלוואות הנ"ל. לטעמו של גולדשטיין לריסה חייבת לו סכום של 47,875 ש"ח. הסכום מורכב ממחצית ההלוואה על סך 50,375 ש"ח, דהיינו בסך 25,187 ש"ח (שמחציתה השניה מוטלת על סרגיי), וכן הלוואה שניה על סך 22,500 ש"ח כאמור. סך כל התשלומים ששולמו בגין הלוואות אלה עולה לסך של 17,519 ש"ח. יתרת החוב של הנתבעים עולה, איפוא, לסכום של 30,356 ש"ח. ממילא, הוגשו כדין לביצוע שני שיקים על סכום של 23,333 ש"ח בלבד.  אכן, ולו במשתמע, מודה גולדשטיין כי הוא אוחז תחת ידו  בשיקים נוספים שטרם הגיע מועד פרעונם, לרבות השיק על סך 22,500 ש"ח. ואולם לטעמו, כמבואר, הוא תבע בגין שיקים שסכומם נמוך מיתרת החוב על סך 30,356 ש"ח.

9.         ועוד עולה מחומר הראיות שבפניי כי כל מסמכי ההלוואות נעשו על נייר מכתבים של חברת א.מ.ק. ייעוץ פיננסי וכלכלי בע"מ (להלן- "א.מ.ק."). מן החומר שבפניי עולה כי סרגיי הוא מנהל א.מ.ק.. גרסתו של גולדשטיין היא כי אין לו כל קשר ל-א.מ.ק., והעובדה שהסכמי ההלוואה נעשו על נייר מכתבים שלה, היא מקרית בלבד.

גרסת לריסה  ובוריס

10.        במועדים הרלוונטיים לריסה הייתה בעלת קליניקה לרפואה אלטרנטיבית. בשכנות למרפאתה שכנו משרדי א.מ.ק. אשר גולדשטיין וסרגיי הציגו עצמם כבעליה. הקליניקה נקלעה לקשיים כלכליים ומשום כך עלה הרעיון להקים סאונה לשם הרחבתה, בהשקעה משותפת ובחלוקת רווחים משותפת.  היוזמה הייתה  של גולדשטיין וסרגיי, שהציגו עצמם כשותפים. לנוכח העובדה שעלות ההשקעות לא הייתה ידועה אותה עת, נקב הסכם ההלוואה במונחים של אשראי עד 50,000 ש"ח. ההסכם נעשה בכתב ידו של סרגיי. לריסה לא ראתה מעולם שסרגיי מוסר לגולדשטיין את השיקים שלו המפורטים בהסכם זה.  השיקים הנדונים של לריסה ניתנו מהחשבון הפרטי המשותף לה ולבוריס וזאת לנוכח העובדה שגולדשטיין סירב לקבל שיקים שלה מחשבונה העסקי.

11.        לימים, ומשעה  שעלות הקמת הסאונה הגיעה לסכום של 45,000 ש"ח, נולד המסמך המעגן זאת ונמסרו שיקים נוספים. הנה כי כן, כך טענת לריסה, ההתחייבות לגולדשטיין עמדה על סכום של 45,000 ש"ח, בתוספת ריבית בשיעור 2,687.5 ש"ח, שרק מחציתה חל עליה, ומחציתה  האחרת חלה על סרגיי.

12.        בהמשך, ולאחר ששיקים נפרעו כסדרם, שיק אחד של לריסה לא נפרע. כתוצאה מכך דרש גולדשטיין את פרעון מלוא יתרת החוב. הוא הפעיל לחצים קשים עליה ואף איים וצעק. כתוצאה מכך נאלצה לריסה גם לשלם לתובע סכום מזומן של 10,200 ש"ח, וגם לחתום על הסכם האשראי מיום 15/5/01, על סך 22,500 ש"ח, כמבואר מעלה. לשם גיוס סך של  10,200 ש"ח, נעזרה לריסה בחברתה, גב' סובוץ אירינה (להלן - "אירינה"), שהלוותה לה סך 7,000 ש"ח, והוסיפה משלה סכום של 3,200 ש"ח.  ואכן, בהמשך, החזיר לה גולדשטיין סכום של 10,200 ש"ח הנ"ל.

משנדרשה לריסה לחתום על הסכם ההלוואה  השני, דרש גולדשטיין ערב. אירינה סרבה ליתן ערבות. אלכסנדר, שעבד במרפאתה של לריסה, הסכים לכך. כך, לנוכח העובדה שאלכסנדר השתכנע שמדובר בעסקת ההלוואה המקורית, לצרכיה של המרפאה.

13.        טענתה הבסיסית של לריסה, איפוא, היא שהסכם ההלוואה השני, איננו בנוסף להסכם ההלוואה הראשון אלא הוא בזיקה אמיצה לו. מכאן נגזרת גרסתה לגבי מצב ההתחשבנות בין הצדדים. היא מפרטת כי סך כל השיקים שנפרעו על ידה בגין העסקאות האמורות עולה לסכום של 24,611 ש"ח, לרבות שני תשלומים במזומן על סך 13,350 ש"ח ולנוכח העובדה שמלכתחילה היא הייתה חייבת סכום של 23,843.75 ש"ח (מחצית מקרן ההלוואה בסך 45,000 ש"ח וריבית בסך 2,687.50 ש"ח), הרי מלוא ההלוואה נפרעה. לנוכח זאת לא זו בלבד שגולדשטיין אמור היה להשיב לה כל השיקים שהיו ברשותו, הוא לא רשאי היה להגיש לביצוע אף אחד מן השיקים האמורים.

14.        ככל שעסקינן בבוריס מסרו לריסה ובוריס כי אין לבוריס כל קשר לעסקיה של לריסה. לריסה משכה שיקים לזכות גולדשטיין, מבלי שקיבלה הרשאה מבוריס לכך. אכן בוריס היה מעורב בדרישתו מגולדשטיין ליתן אישור בגין תשלומים ששולמו במזומן בסכום של 13,350 ש"ח. אין בעובדה זו, אף אין בעובדת בעלותו בשיקים הנדונים, על מנת להצמיח חבות שטרית שלו כלפי גולדשטיין.

15.        ועל כל אלו טוענים לריסה ובוריס כי גולדשטיין וסרגיי קשרו קשר להפילם בפח. בין גולדשטיין וסרגיי קיימת שותפות עסקית מובהקת. לא למותר לציין, בהקשר זה, כי אף גולדשטיין מלא בטענות ומענות כלפי הנתבעים וטוען שלא זו בלבד שהם מתחמקים מחובות, הם העבירו את הקליניקה שלהם לשמו של בנם, על מנת להבריח נכסים ולהתחמק ממילוי חובותיהם.

תיקי בש"א 2279/05 ו- 2280/05

16.        אירינה מסרה תצהיר המאמת את הגרסה אודות מתן סך 7,000 ש"ח.  היא לא הגיעה למתן עדות בפרשת הראיות. בגדר תיק בש"א 2279/05 עתרה לריסה לקיים דיון ולשמוע את עדותה. באת-כוח גולדשטיין סבורה כי מאחר "ועדותה של גב' סובוץ' אירינה לא כל כך מתייחסת לגופו של העניין הנשוא תיק הנ"ל אין צורך לקביעת דיון נוסף והמשיב מוותר על חקירתה". הנה כי כן, בדעתי להידרש לתצהירה של אירינה, הגם שלא נחקרה עליו.

17.        מסתבר כי בבית משפט זה נפתחה תובענה נוספת ב-ת.א. 21202/02 של א.מ.ק. כנגד לריסה ולריסה התגוננה והגישה תביעה-שכנגד.  כב' השופט סוקול, בפניו נשמעה תחילה התביעה האמורה, לא הסכים לאחד אותה עם הדיון שבפניי. בגדרה של התביעה האמורה, שבהמשך נדונה בפני כב' השופט אליקים, נמסר פרוטוקול בגין עדותו של סרגיי (נ/3). לימים ניתן בו פסק דין. לנוכח מחדלה של  א.מ.ק., וכן סרגיי וגולדשטיין שהיו תובעים נוספים בתובענה זו, להגיש סיכומי טענותיהם, נדחתה תביעתם העיקרית וכב' השופט אליקים נענה לתביעה-שכנגד של לריסה כנגדם. בגדר תיק בש"א 2280/05 עתרה לריסה לאפשר להמציא מכלול כתבי בי-דין בתובענה האמורה ובדעתי לדחות בקשה זו. ככל שבמסכת הראיות הוצגו פרוטוקול פלוני ופסק הדין, אלו ואלו בלבד הן הראיות שבפניי בגדרה של התובענה האמורה.