פסק-דין בתיק א 18585/06

לפני תביעה כספית בסדר דין מהיר, על סך של 31,119 ש"ח, שהגישה התובעת [חברת מוקד אלמנטר] כנגד הנתבעת [חברת אודיס אביזרי השקיה (2002) בע"מ] . 

התובעת, העוסקת בין היתר במתן שירותי חקירה פרטיים, התבקשה ביום 25.8.05 (להלן: "הזמנת העבודה") לספק לנתבעת שירותי יעוץ וחקירה (להלן: "השירותים"). בתמורה לאספקת השירותים, התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת סך של 7,000 ש"ח לחודש במשך 12 חודשים, לא כולל מע"מ. עקב אי תשלום התמורה בגין השירותים, הודיעה התובעת לנתבעת, ביום 14.12.05, על השהיית אספקת שירותי הביטחון. בתשובה לכך, הודיעה הנתבעת באותו היום, כי היא מעוניינת להפסיק את ההתקשרות בין השתיים. המחלוקות בין הצדדים  נוגעות בעיקר לשאלה האם התובעת עמדה בהתחייבויותיה וסיפקה את השירותים כמובטח ומה הסכום שמגיע לתובעת, אם בכלל, עבור השירותים שניתנו.

התביעה

לטענת התובעת, היא סיפקה לנתבעת את השירותים, כמוסכם בין הצדדים, אולם הנתבעת לא שילמה את התשלומים בגינם, כאמור בהזמנת העבודה. לטענת התובעת, על אף פניותיה לנתבעת בגין תשלום החשבונות, שילמה הנתבעת בגין שני חודשי עבודה גרידא (אוקטובר ונובמבר 2005), כאשר תשלומים אלה שולמו ללא מע"מ. הנתבעת לא שילמה לתובעת עבור החודשים אוגוסט וספטמבר 2005, מחצית דצמבר 2005 וכן לא שולם חודש הודעה מוקדמת בגין הפסקת ההתקשרות. לטענת התובעת, הימנעות הנתבעת מפירעון חובה, מהווה הפרה יסודית של תנאי ההתקשרות בין הצדדים.

ההגנה

לטענת הנתבעת, ההתקשרות בינה ובין התובעת הסתיימה לאור אי-עמידתה של התובעת במילוי התחייבויותיה בהספקת השירותים, כמפורט בהזמנת העבודה.

התובעת הוליכה שולל את הנתבעת, בכך שהציגה בפניה מצג שווא, שהיווה לטענת הנתבעת, את הבסיס להתקשרות עם התובעת. התובעת הצהירה בפני הנתבעת כי היא בעלת הידע והניסיון המקצועי למתן השירותים, לרבות מתן מענה הולם לתכנון ושיפור מערכת המיגון של הנתבעת במפעל. נושא זה, לטענת הנתבעת, היה נושא מהותי עבורה, וכך גם הובהר לתובעת, ולמעשה, מטרת ההתקשרות העיקרית בין הצדדים, נועדה לשם מציאת פיתרון מהיר ויעיל לבעיית המיגון בהקדם האפשרי. לטענת הנתבעת, התובעת התרשלה בעבודתה, גילתה חוסר מקצועיות וחוסר הבנה במתן מענה לבעיות המיגון והייעוץ הביטחוני. כפועל יוצא מכך, מפעליה של הנתבעת נותרו חשופים, ללא הגנה ביטחונית.

הנתבעת שלחה לתובעת מכתב בנידון, ופנתה מספר פעמים בע"פ לתובעת לשם ביצוע הנדרש. למרות זאת, לא מילאה התובעת את התחייבויותיה ואף דו"חות הפעילות החודשית, אותם התחייבה התובעת להעביר לנתבעת בתחילת כל חודש, נמסרו באיחור רב ולא היה בהם כל ממצא המעיד על ביצוע התחייבויות התובעת.

הנתבעת טוענת כי למרות שדחקה בתובעת למלא את התחייבויותיה, וכן למרות שהתובעת נאותה למלא אחר בקשות הנתבעת בפגישה בין הצדדים ביום 5.12.05, ובכך לאפשר את המשך ההתקשרות כמתחייב מהזמנת העבודה, החליטה התובעת להשהות את אספקת שירותי הביטחון במכתבה לנתבעת מיום ה-14.12.05.

אי לכך, טוענת הנתבעת, לא נותר לה אלא להזמין אנשי מקצועי אחרים, בעלויות נוספות, תוך בזבוז זמן, על מנת שאלה יבצעו את העבודה. לטענת הנתבעת, התקשרותה עם חברת שמירה מתחרה, הניבה תוצאות מיידיות. לפיכך, לטענת הנתבעת, המצגים שהוצגו בפניה ע"י התובעת עובר להתקשרות, היו מצגי שווא.

לעניין התמורה, טוענת הנתבעת כי לפנים משורת הדין, בניגוד לעצה משפטית, ועל אף שהתובעת לא סיפקה את השירות כאמור לעיל, נאותה הנתבעת לשלם לתובעת סך של 14,000 ש"ח.

לאור כל האמור לעיל מבקשת הנתבעת מבהמ"ש לדחות את התביעה.

דיון

ביום 26.11.07 התקיימה ישיבת ההוכחות בתיק. מטעם התובעת העידו מר ישראל מור, חוקר שטיפל בנתבעת, מר פרי אמיתי, ששימש כיועץ בתובעת והצטרף בשלב מסוים למר מור בטיפול בתיק הנתבעת וכן מר רונן גורדון, מנכ"ל התובעת. מטעם הנתבעת העיד מנהלה, מר איפרגן.

עוד יצוין כי בקדמי המשפט שהתקיימו ביום 25.6.06 ו-17.1.07, נגבתה עדות מקדימה ידי בית המשפט (כב' השופט רחמים כהן, שדן בתיק לפני), ממר גורדון ומנציגי הנתבעת, מר רן אמיר (ממונה בטיחות בנתבעת) ומר מאיר אלי (מנכ"ל הנתבעת ומי שטיפל בהתקשרות מול התובעת).

1. המסמכים שנפסלו כראיה

על פי החלטתו של כב' השופט כהן מיום 17.1.07, נפסלו כראיה המסמכים שצורפו לתצהירי העדות של התובעת ואשר לא גולו בגילוי המסמכים. משניתנה החלטה זו, מיותר לציין כי בכוונתי לכבדה כלשונה. יחד עם זאת, ולאחר שדנתי בתיק, מוצא אני לנכון להעיר, כי פסילת המסמכים במקרה דנן מנעה למעשה, התייחסות לראיות נוספות, שיכלו לדעתי לתרום להכרעה צודקת במחלוקות שבין הצדדים. לדידי, לעולם, למעט מקרים חריגים ביותר, יש להעדיף את חקר האמת על שיקולים שבסדרי הדין והתרופה המתאימה במקרים כגון אלה, הנה פסיקת הוצאות ולא פסילתן של ראיות שיכולות לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, בפרט אם נותר די זמן לאפשר לצד שכנגד להתייחס לראיות הנוספות. מכל מקום, בהתאם להחלטה שניתנה, התעלמתי לחלוטין מהמסמכים שנפסלו. 

2. עדותו של מר איפרגן מטעם הנתבעת - הטענה בדבר עדות שמיעה ועדות יחידה

עדות יחידה

לטענת התובעת, מר איפרגן הינו הלכה למעשה העד היחיד מטעם הנתבעת, שכן מטעמם של רן אמיר ומאיר אלי, לא הוגשו תצהירי עדות ראשיים. מנגד, טוענת הנתבעת, כי הן מר אמיר והן מר אלי, נחקרו ע"י בהמ"ש בישיבות המקדמיות ועדותם לא נסתרה ע"י התובעת, שאף נמנעה מלזמנם לעדות, על אף זכותה שבדין.