פסק-דין בתיק א 1854/04

עם קבלת פניית ב"כ התובעים בדבר העיכוב במתן פסק הדין התברר, כי בשל תקלה לא הונח תיק זה על שולחני ועל כן ניתן פסק הדין רק עתה. התנצלותי בפני הצדדים.

א. רקע ותמצית טענות הצדדים

1. המדובר בתביעה כספית שהגישו התובעים בסך 92,049 ש"ח, בגין ליקויי בניה ואי התאמות בדירת מגורים שנרכשה על ידם מהנתבעת,  ברח' משעול דגניה 23/2 שדרות. הדירה נרכשה בשלהי שנת 1997 והחזקה בה נתקבלה בחודש אוקטובר 1998. 

2. עפ"י חוות דעת מומחה מטעם התובעים, מסתכם סכום הליקויים בסך 71,005 ש"ח, עליו יש להוסיף הוצאות שונות הנוגעות לפיקוח הנדסי, דיור חלופי, טרחה, עגמת נפש וכיוצ"ב, המשלימים יחד את סכום התביעה.

3. בהגנתה מכחישה הנתבעת את הליקויים הנטענים וטוענת לשיהוי של כ - 4 שנים במסירת ההודעה לה, בניגוד לאמור בחוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973 והגשת כתב התביעה כ 6.5 שנים לאחר שנמסרה החזקה בדירה. מעבר לכך טוענת הנתבעת כי התובעים לא עמדו במחויבויותיהם ולמרות האמור, כל פניותיהם נענו, תוך שהנתבעת ביצעה תיקונם של כל סדרת הליקויים והתלונות הארוכה מטעם התובעים.

4. הנתבעת נמנעה מצירוף חוות דעת מטעמה והסתפקה בהגשת חוות דעת מומחה בית המשפט (ר' ס' 8 לסיכומי הנתבעת).

ב. מומחה מטעם בית המשפט

5. קודם שעבר התיק לטיפולי, מינתה עמיתתי כב' השופטת נצר, את ד"ר אביגדור פורת כמהנדס מומחה מטעם בית המשפט, לבחינת הליקויים ואי ההתאמות שבמחלוקת שבין הצדדים.

6. בחוות דעתו מצא מומחה בית המשפט, כי הערכתם הכספית של סך הליקויים עומד על 2,525 $, כשסכום זה כולל בתוכו פיקוח הנדסי ומע"מ. כן מצא הוא, שקיימים ליקויים שאינם ניתנים לתיקון ובהם ירידת ערך הנכס בסך כולל נוסף של 11,829 $. 

7.  חלק ירידת הערך בחוות דעת זו היוה את עקב אכילס בתיק מטעם הנתבעת, תוך שהעלתה היא טענות קשות, הן כנגד התנהלותו והן כנגד מסקנות חוות דעתו. בנסיבות אלה ביקשה פסילתו של המומחה ופסילת חוות דעתו.

8.   בהחלטתה מיום 15.2.05, דחתה כב' השופטת נצר, את טענות הנתבעת. בעקבות האמור והליכים נוספים, נקבעה חקירת מומחה בית המשפט, אשר התנהלה בפני עמיתי, כב' סגן הנשיא השופט מגד. בסיומה, הורה בית המשפט למומחה להשלים חוות דעתו, באשר לחישוב השטחים, באופן שיווסף החלק היחסי בקירות ויערך חישוב נטו של שטח הדירה.

9.  בעקבות האמור הוגשה על ידי המומחה ביום 3.8.05, השלמה לחוות הדעת ובה פורט תחשיב השטחים.

10. בשלב זה עבר התיק, במסגרת ניתוב התיקים חדש בבית המשפט לטיפולי, ובה שב וטען ב"כ הנתבעת, כי המומחה לא ביצע את המוטל עליו. בעקבות כך, זומן המומחה לבקשת הנתבעת להחקר על חוות דעתו אף בפני.

11. בחקירתו עמד המומחה על חוות דעתו, לרבות העובדה, כי עפ"י הבנתו, לא היה צריך לבקר פעם נוספת בדירה לצורך מדידה חוזרת.  לגופו של עניין ציין, כי חוות הדעת המשלימה, זו הנוגעת לירידת הערך, מבוססת על מחיר הרכישה של הדירה, היא אינה עומדת בפני עצמה, ונספחת לחוות הדעת המקורית (הנוגעת לתיקונים בעין). היא אינה חוות דעת שמאית. לחוות דעתו צירף קטע עיתון ידיעות אחרונות משנת 2002 ששימש בסיס לחוות דעתו,  לאחר שוידא לדבריו עם שמאים אחרים טלפונית, שהדבר תואם את הוראות הלשכה.

12. לגופו של עניין הסביר, כי משכתוב בתכנית מכירה מקבלן שהמדובר בשטח - הכוונה לשטח נטו. גם שווי הדירה לא השתנה משמעותית, אם כי לא ערך מחירי השוואה, ונתון זה מסיק הוא מהתמצאותו בשוק.

13. באשר לדרך החישוב, קיימות 3 גישות מומלצות על ידי לשכת השמאים, אותן פירט המומחה, לרבות זו שעליה הסתמך, הנוחה לדבריו לכל הצדדים.

ג. סיכומי הצדדים ודיון

14. משלא הגיעו הצדדים לעמק השווה בינהם, הגישו סיכומיהם תוך הסכמה דיונית, למתן  פסק דין על סמך החומר שבתיק, בלא שמיעת עדויות. יוזכר כי חומר הראיות בתיק כולל את כתבי הטענות על נספחיהם, חוות דעת מטעם התובעים וחוות דעת מטעם מומחה בית המשפט. כאמור, אין חוות דעת מטעם הנתבעת.

15. לעניין היקף הליקויים: