פסק-דין בתיק א 18517/03

            מבוא:

1.         זוהי תביעה כספית שהוגשה על ידי מר ענתבי יהושע (להלן: "התובע מס' 1") ו-18 תובעים נוספים על סך של 56,225 ש"ח כנגד עיריית חיפה (להלן: "הנתבעת") בגין נזקי מים שנגרמו למעלית בבית מגורים משותף ברחוב יפה נוף 101 בחיפה (להלן: "הבית המשותף").

2.         בבוקר יום 16/10/02 ירדו גשמים עזים. חלקים שונים של הבית המשותף נשטפו בזרם מים עז ובאופן שאף המעלית של הבית המשותף הוצפה. כתוצאה מהצפת המעלית נגרם למעלית נזק.

3.         הנתבעת הינה הרשות המוניציפלית אשר בתחומה נמצא הבית המשותף נשוא התביעה.

4.         אציין כי ראשיתו של תיק זה בשתי תביעות שהוגשו לביהמ"ש לתביעות קטנות: האחת על ידי התובע מס' 1 והשניה על ידי מר שפיר יעקב (להלן: "התובע מס' 2") אשר הועמדו כל אחת על סך כולל של 26,590 ש"ח ואשר נגעו לנזק האמור.

5.         בתאריך 30/10/03 הוריתי בהסכמת הצדדים על איחוד התובענות ועל העברתן לבימ"ש השלום. בתאריך 17/1/05 הגישו התובעים מס' 1 ו-2 כתב תביעה מתוקן תוך צירוף התובעים מס' 19-3 ותוך הגדלת סכום התביעה כאמור.

6.         מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם של התובעים מס' 1 ו-2. התובע מס' 1 נחקר על תצהירו תוך שהצדדים הסכימו כי אי חקירת התובע מס' 2 לא תהווה הודאה בנכונות האמור בתצהירו. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של מר בולנסקי ספי, הגב' גורן לוציה, הגב' פלדמן מרינה ומר אמסלם דוד ואלה נחקרו על תצהיריהם.

7.         הנתבעת צירפה לראיותיה תעודת עובד ציבור של השירות המטאורולוגי אשר בה צויין כי בכל התחנות של השירות המטאורולוגי נרשם כי הגשם ביום 16/10/02 ירד בין השעות 09:30-08:00 וכי בתחנת נמל חיפה ירדה בתוך שעה אחת כמות של 38-35 מ"מ. עוד צויין בתעודה, כי עוצמת גשם חזקה כזו ניתן לצפות על פי נתונים סטטיסטיים שתתרחש אחת ל-15 שנה. כן צויין בתעודה כי קיימת אפשרות סבירה כי כמות הגשם שנמדדה בתחנת נמל חיפה היתה דומה לכמות שירדה ברחוב יפה נוף המצוי במרחק של שני ק"מ מנמל חיפה.

            טענות הצדדים בתמצית:

8.         התובעים טוענים כי חדירת מי הגשמים למתחם הבית המשותף נגרמה בשל כשלים בתשתית מערכת הניקוז העירונית שבאחריותה של הנתבעת ומשכך הפרה הנתבעת חובות חקוקות, לרבות הוראות סעיפים 235(2), 237 ו-249(29) לפקודת העיריות והוראות חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957.

כן טוענים התובעים, כי הנתבעת הפרה את רמת הזהירות והמקצועיות הנדרשת מרשות ציבורית, ובכל מקרה, מוטל עליה נטל ההוכחה שלא כך הם פני הדברים, נטל אשר הנתבעת לא עמדה בו.

עוד טוענים התובעים, כי הטענה המועלית על ידי התובעים באשר למגבלות התקציב נדחתה כבר בפסק דינו של כב' השופט ג. גינת (סגן נשיא) בפסק הדין בת.א. (נצרת) 307/93 ו-404/93 מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רשות הניקוז עמק זבולון ואח', תק-מח(1) 2001, 1590 (להלן: "פסק דין מנורה חברה לביטוח בע"מ"), אשר הנתבעת נמנית על צדדיו ואשר אושר בביהמ"ש העליון בע"א 2906/01 ו-3049/01 עיריית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) פרסום נבו (להלן: "פסק דין של הערעור").

9.         הנתבעת כופרת באחריותה לנזקים הנתבעים במסגרת התביעה. לגרסתה, היתה ההצפה פועל יוצא של כוח עליון, לא הוכחה רשלנות כלשהי מצד הנתבעת, לא הוכח כל קשר סיבתי בין מעשה או מחדל מצד הנתבעת ובין האירוע הנטען ואף לא הוכחו הנזקים הנטענים ו/או כי נגרם נזק כלשהו לתובעים בגין האירוע מושא התביעה. לחילופין טוענת הנתבעת, כי האירוע נבע משביתת עובדי התברואה של הנתבעת וכי האשם המלא ו/או החלקי לנזקים הנטענים מוטל על כתפי התובעים.

            דיון - שאלת האחריות:

10.        על פי גרסת התובעים ארעה ההצפה בעקבות שילוב של מספר גורמים הנובעים ממחדליה של הנתבעת. להלן אדון בהם אחד לאחד.

            תכנון לקוי של מערכת הניקוז ברחוב הסביונים הגובל לבית המשותף:

11.        מעדותו של עד הנתבעת מס' 3, מר בולנסקי ספי (עמ' 30-29 לפרוטוקול) עולה כי בשנים 1993-1992 בנתה חברת הבניה פריצקר את הבניינים החדשים ברחוב יפה נוף 103 וכן את הבית המשותף נשוא התביעה. במסגרת זו התחייבה חברת פריצקר לסלול את רחוב הסביונים "החדש" המוביל לבנייני הדירות הללו.

חרף העובדה כי על פי היתר הבניה היתה חברת פריצקר אמורה בשנים 1992 ועד 1993 להאריך את הכביש לאורך של 20 מטר על פי תכנית פ/568, הרי שחברת פריצקר סללה "רק חלק מהרחוב ולא את כל אורכו". במשך הזמן ומשהערבות הבנקאית הציקה לדברי מר בולנסקי ספי לחברת פריצקר, הגיעה חברת פריצקר להסכמה עם מהנדס העיר ועם הועדה המשפטית של מינהל הנדסה ובעקבות כך אושר לחברת פריצקר לסלול רק חלק מרחוב סביונים החדש ולא באופן מלא וכמחוייב מהיתר הבניה.

עוד אין חולק כי במסגרת היתר הבניה שנתנה הנתבעת לחברת פריצקר התחייבה חברת פריצקר לפתח על חשבונה ועבור הנתבעת שטח ציבורי עירוני ומצפור כעולה מהתשריטים שצורפו לתצהירי שני הצדדים ואשר הוקם על ידה בפועל רק בשנת 2002 במהלך חודשי הקיץ. מר בולנסקי ספי, עד הנתבעת, אישר בעדותו (עמ' 40-39 לפרוטוקול) כי במסגרת היתר הבניה חייבת היתה חברת פריצקר לתכנן גם את מערכת הניקוז של השטחים הכלולים בהיתרי הבניה ואלה נבחנו וקיבלו את אישור הנתבעת.