פסק-דין בתיק א 183785/02

מבוא

מונחת בפניי בקשה להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

התובעים הגישו ביום 18/06/02 תביעת נזקי גוף בגין תאונת דרכים שאירעה, לטענתם, ביום 18/06/95.

ביום 23/12/02 נמחקה התביעה מחסרמעש (להלן: " מחיקה ראשונה מחסר מעש").

ביום 01/03/05 הגישו התובעים בקשה להחיות הליכי התובענה ולתקן כתב תביעתם, וביום 08/03/05 ניתנה החלטה " כמבוקש, ארכה 90 יום".

ביום 19/06/05 נמחקה התביעה בשנית מחסר מעש (להלן: " מחיקה שנייה מחסר מעש").

ביום 09/08/05, לאחר שהוגש כתב הגנה ביום 07/07/05, בוטלה ההחלטה למחיקה מחסרמעש.

טענות הנתבעים

התביעה התיישנה עוד במועד הגשת התביעה המקורית, שכן חלפו למעלה משבע שנים ממועד קרות התאונה.

התאונה אירעה, לטענת התובעים, ביום 18/06/95, ועל כן היה על התובעים להגיש תביעתם עד ליום 17/06/02, ולא יאוחר מכך.

התביעה הוגשה יום אחד לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, ועלכן דינה להידחות. יתירה מכך, התביעה נמחקה מחסרמעש, משמע פסקהדין ניתן לאחר שהתיק נסגר, ועל התובעים הייתה החובה לערער על פסקהדין בתוך התקופה הנקובה בתקנות  סדר הדין האזרחי הבתשמ"ד- 1984, ולא ל"החיות" התביעה.

משלא הגישו התובעים ערעור, דינה של התביעה להידחות. לא ניתן ל"החיות" הליך שאינו קיים.

טענות התובעים

התביעה המקורית הוגשה כדין בתוך פרקהזמן העומד לרשותה, ועלכן לא התיישנה התביעה, ודינה של הבקשה להידחות.

מחיקה מחסרמעש אינה מהווה מעשהביתדין, והתובעים היו רשאים, בהתאם לתקנה 527 לתקנות סד"א, להגיש תביעה חדשה בגין אותה העילה בשנית, או להגיש בקשה ל"החיות" התביעה, בהתאם לסעיף 15 ל חוק ההתיישנות, התשי"ח -   1958(להלן: "חוק ההתיישנות"). התקופה שלמן הגשת התובענה בראשונה ועד למחיקתה אינה מתווספת למניין ימי תקופת ההתיישנות. בהתאם לסעיף 16 לחוק ההתיישנות מניין תקופת ההתיישנות, לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה מן היום שבו חדל העיכוב. בשתי הפעמים בהן חודשו ההליכים, היה זה תוך מספר חודשים ממתן ההודעה על המחיקה מחסרמעש.

דיון

התביעה המקורית הוגשה ביום 18/06/02 - שבע שנים לאחר יום אירוע תאונתהדרכים מיום 18/06/95.

לפיכך, הוגשה התביעה המקורית במועד, ביום האחרון בו ניתן היה להגישה, מבלי שחלפה תקופת ההתיישנות. התביעה נמחקה מחסרמעש לראשונה ביום 23/12/02, ולאחר שהתובעים הגישו בקשה להחיות התביעה, חודשה התביעה ביום 08/03/05.

אין מניעה לחדש, או ל"החיות", התביעה, ואין צורך, לאחר הפסקת תובענה, להגיש תביעה חדשה בגין אותה עילה.

לתובעים שתי אפשרויות: להגיש תביעה מחדש, או לעתור לביטול ההחלטה המפסיקה את התובענה (ראה: ת"א 127957/00, עאמר היתם צאלח נ' אלברמן ירדנה וביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ, החלטה מיום 23/06/04 של כב' השופטת זהבה אגי).

התביעה המקורית, אם כן, הוגשה ביום האחרון בו ניתן להגישה עלפי המועדים שנקבעו בחוק ההתיישנות. המחלוקת העיקרית הינה בשאלה האם התקופה לאחר מחיקת התביעה מחסרמעש ועד חידושה מתווספת לתקופת ההתיישנות, או שמא מרוץ ההתיישנות נפסק מהיום שבו הוגשה התובענה ו/או מהיום שבו נמחקה התביעה מחסרמעש.