פסק-דין בתיק א 18366/06

1.         התובע, יליד 9.9.83, נפגע בתאונת דרכים ביום 1.4.05.

אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.         הפגיעה

א.         התובע נפגע בחזהו ובפנים, ואושפז להשגחה במשך יממה במחלקה כירורגית, ממנה שוחרר עם המלצות להמשך מעקב רופא א.א.ג., אנלגטיקה ו-3 ימי מחלה.

ב.         לאחר כחודש וחצי החל להתלונן על כאבים בכתף ימין, ובדיקת M.R.I.  מיום 24.3.06 העלתה קרע קטן בתוך גיד הסופרספינטוס ונוזל בשרוול גיד הביצפס.

ג.          התובע היה באי כושר עד יום 30.6.05.

ד.         פרופ' אופיר, אשר נתמנה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום א.א.ג. היה בדעה כי:

            "תיאור הסחרחורת מפי התובע כלל אינו מלמד על בעייה של מערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית. גם בדיקת מערכת שיווי המשקל תקינה. אין  לתובע כל בעייה הנובעת מפגיעה במערכת הוסטיבולרית.

            באשר לליקוי השמיעה מימין, מסתבר, כי התובע עבר בשנת 1995 ניתוח נרחב של כולסטאטומה באוזן ימין. במסגרת הניתוח הוצאה אחת מעצמות השמע אשר היתה מכורסמת. הוצאת עצם זו מותירה ליקוי שמיעה בסדר גודל של 50-60 דציבל, כפי שקיים אצל התובע. בביקור במרפאת א.א.ג. ב-11.2.97 לאחר ניתוח האוזן, נכתב במפורש כי לתובע סף שמיעה לדיבור בשיעור 55 דציבל, בדיוק הסף הקיים כעת. מכאן שהתאונה לא גרמה שינוי בשמיעתו, כפי שהיתה לאחר ניתוח האוזן ב-1995.

            סיכום ומסקנות:

            אין נכות בגין ליקוי שמיעה כתוצאה מן התאונה.

            אין פגיעה במערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית."

ה.         פרופ' אופיר לא נשאל שאלות הבהרה ולא נחקר על חוות דעתו, ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת.

ו.          ד"ר כספי, אשר נתמנה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, היה בדעה, כי "למר מדר בנימין נגרמה בעקבות תאונת דרכים מיום 1.4.05, פגימה בתחום האורטופדי - קרע קטן בגיד הסופרספינטוס עם תגובה מוגזמת לכאבים, הבאה לידי ביטוי בהגבלה משתנה בתנועות הכתף (הגבלה תנועות בייעוץ בית חולים קפלן וחודשיים מאוחר יותר בדיקה גופנית תקינה, הליכה עם יד צמודה ותנגודת לתנועה, אך הנעה חופשית בהיסח הדעת) - ודרגת הנכות המומלצת הינה 7.5% ארעית לשנה, על פי תקנה 41(4) א'-ב' לקובץ התקנות".

ז.          בתשובות לשאלות הבהרה של  ב"כ התובע הסכים ד"ר כספי, כי קיים סיכוי רב שהקרע יתרחב ואז תהיה הגבלה רבה יותר בתנועה ושינוי ניווני מואץ בכתף זאת.

            מאידך, לא סבר, כי סיכוי זה מצדיק קביעת נכות צמיתה ולדעתי "לאור האמור לעיל וגילו הצעיר של התובע יש לבדקו שוב בכדי להתרשם מקיומה/אי קיומה של החמרה, ואזי ליתן דרגת נכות צמיתה".

ח.         התובע לא נבדק שוב וד"ר כספי לא נחקר על חוות דעתו, ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת.