פסק-דין בתיק א 18362/03

בפני תביעה אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר.

התובעת הינה חברה פרטית אשר עוסקת ביבוא ושיווק מחשבים.

לטענתה , רכש ממנה הנתבע, אדריכל במקצועו, מחשב וקיבל שירותי מחשב בשווי כולל של 5,520 ש"ח ולאחר קיזוז של זיכוי כספי מאת התובעת נותר חייב 5,038 ש"ח.

הנתבע בהגנתו חולק על הסכום וטוען כי התובעת הנפיקה לו חשבונית ע"ס 3,959.90 ש"ח.  לטענתו, הליך התקנת המחשב גרם לו נזקים הואיל ונמשך זמן ארוך מהמקובל ובמהלכו הושבתה עבודתו ל 4 ימים. כמו כן נאלץ לרכוש תוכנה חדשה מצד שלישי וזאת כדי להתאימה למערכת החדשה. לטענתו ביקש לבטל העסקה ולהשיב המצב לקדמותו אולם בקשתו זו לא נענתה.

התביעה נוהלה בהליך של "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית כהוראת תקנה 214 טז' (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, לרבות התיאור המובא לעיל.

דיון:

הנתבע הודה בקיומו של חוב נשוא התביעה אם כי בסכום מופחת, אולם הוא המשיך וטען טענות שלפיהן הוא פטור מתשלום החוב שכן במעשיה של התובעת נגרמו לו נזקים. זה הוא מקרה של הודאה והדחה, שכן "כאשר בעל דין מודה בעובדות שטוען בעל הדין שכנגד, אך טוען שמחמת עובדות נוספות אין יריבו זכאי לסעד המבוקש - הוא טוען טענת: "הודאה והדחה" (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 74). במקרה כזה ההלכה היא ברורה כי נתבע המתגונן בטענה של "הודאה והדחה", הודה בטענת התובע, ואילו העובדות המצדיקות את ההדחה, עליו להוכיחן, ולא - יזכה התובע (ע"א 166/90 מרדכי אזולאי נ' א"ב, פ"ד מו(5), 344). לאמור, הטוען טענת "הודאה והדחה" נתפס על הדברים שהודה בהם, ואילו לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידו, נטל ההוכחה מוטל עליו. אם לא ירים נטל זה יינתן פסק דין נגדו.

אחד הרציונלים להעברת נטל השכנוע מקום שנטענת טענת "הודאה והדחה" נעוץ בכך שקל יותר להוכיח טענה חיובית (כגון "פרעתי") מאשר טענה שלילית (כגון "החוב לא שולם")" (רע"א 7454/96 איזבינסקי סמיון נ' טיטלבאום שמואל, תקדין-עליון 97(1), 369) וגם משיקול זה נכון הדבר שיהיה זה הנתבע שישכנע את בית המשפט כי נגרמו לו נזקים באשמתה של התובעת.

מכאן,  נטל השכנוע להוכחת טענת הנזקים שנגרמו לו וזאת לשם דחיית התביעה כולה, מוטל על הנתבע. בשל כך, רובץ עליו גם הנטל המשני, לאמור החובה להביא ראיות. משמעותה של חובת הראיה, ביחס לבעל הדין הנושא בנטל השכנוע, היא הבאת הראיות הדרושות לשם ביסוס פסק דין לזכותו (ראה י' קדמי, על הראיות, חלק שלישי מהדורת תשס"ד, בעמ' 1538) "הכלל הוא שבעל הדין עליו מוטלת החובה הוא שצריך לפתוח בפרשת ההוכחות ומחובתו להמציא עדות במידה המספיקה לכאורה...כדי ביסוס טענתו" (ע"פ 28/49 זרקא נ' היועמ"ש, תקדין - עליון 50(2), 5).

שוכנעתי כי הנתבע הוא זה שביקש להסיר את תוכנת ההפעלה "חלונות 98" שכן נתון זה עולה אף מהחשבונית שהוצגה בפני ואף הנתבע קיבל זיכוי בעבור כך. הנתבע טען כי סופקה לו תוכנת "חלונות 2000" אך עולה  מהמסמכים כי לא התובעת היא זו שסיפקה לו תוכנה זו שכן מעולם לא חויב עליה וכי ההסרה של התוכנה שנתבקשה לעשות הייתה "חלונות 98".

משהוסרה תוכנת ההפעלה מהמחשב, אין לנתבע להלין אלא על עצמו. הנתבע התקין מערכת הפעלה חלונות 2000 שלא באמצעות התובעת ובשלב מאוחר יותר לדבריו נאמר לו כי תוכנת השרטוט אינה יכולה לעבוד עם תוכנת חלונות 2000 ומשכך נאלץ לשדרג את תוכנת השרטוט דבר שכשלעצמו אינו בבחינת נזק באחריותה או עם קשר סיבתי לפעילות התובעת וממילא אין התובעת אחראית לכך.

שוכנעתי כי התובעת סיפקה לנתבע את שנתבקשה ואף זיכתה אותו בעבור התוכנה שנתבקשה להסיר ועל כן מגיע לה שכרה בעבור זה מאת הנתבע.

התובעת הוכיחה בפני אף כי הנתבע חב בעבור החשבונית נספח ב לכתב התביעה שכן בחקירתו עמ' 4 לפרוטוקול מיום 6/1/04 אישר הנתבע כי המחשב הישן שלו עבר ניקוי וירוסים.

דרישת הקיזוז לא  היתה מפורטת ומסתמכת על הוכחות וראיות כדבעי.

לאור כל האמור לעיל מצאתי כי יהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,587 ש"ח, צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף ישלם הנתבע לתובעת סך של 1,200 ש"ח + מ.ע.מ בעבור שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

המזכירות תשלח  פסק דין זה בדואר רשום לצדדים

ניתן היום כ"ח בשבט, תשס"ה (7 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים.