פסק-דין בתיק א 18355/05

1.         הנתבעת הנה חברה קבלנית לעבודות בנייה אשר הקימה בניין מגורים ברחוב בישופ חג'אר 3 בחיפה (להלן: הבניין). ביום 11.3.02 נכרת בין הצדדים חוזה מכר לפיו רכש התובע דירה בת ארבעה חדרים בבניין (להלן: הדירה). ביום 10.11.02 נמסרה לידו החזקה בדירה ובמעמד זה נערך פרוטוקול מסירה בו נרשמו ליקויים שונים שנמצאו בה, אשר תוקנו על ידי הנתבעת.

2.         ביום 27.10.03 לקראת תום שנת הבדק פנתה הנתבעת בכתב אל התובע אשר נתבקש לתאם עמה מועד לבדיקת הדירה ולביצוע תיקונים ככל שיידרש. אין חולק כי ביקור כזה תואם ונערך, נרשמו ליקויים אחדים שנמצאו ואלה תוקנו על ידי הנתבעת.

3.         ביום 9.11.05 הגיש התובע תובענה זו לפצותו בסך 42,000 ש"ח בגין ליקויים שונים שנמצאו לטענתו בדירה כפי שפורט בחוות דעתו של המהנדס גנישב אלכסיי (להלן: מומחה התובע) שעלות תיקונם מגיעה לסך 24,540 ש"ח כולל פיקוח הנדסי ומס ערך מוסף. עוד נתבע פיצוי בגין  עגמת נפש אשר הוערכה על ידי התובע בסך 14,000 ש"ח, שכר טרחת המומחה בסך 2,000 ש"ח ואבדן ימי עבודה שהוערך בסך 1,460 ש"ח. סכומים אלה נכונים ליום הגשת התובענה.

            אין למעשה חולק כי חוות דעת מומחה התובע הועברה לראשונה לידי הנתבעת יחד עם כתב התביעה.

4.         הנתבעת מצדה, הגם שלטענתה אינה חייבת בפיצוי כלשהו, שכן התובענה הוגשה בחלוף תקופת הבדק בגין ליקויים שניתן היה לגלותם ללא קושי קודם לכן, בדקה את הדירה על ידי מומחה מטעמה, המהנדס עמית זיו (להלן: מומחה הנתבעת), אשר מצא בה ליקויים מזערים והעריך את עלות תיקונם בסך 1,550 ש"ח ועוד 400 ש"ח עלות החלפת זכוכית המותקנת בדלת בזכוכית בטחון אם יתברר כי אמנם זו שהותקנה אינה עונה על דרישות התקן. הנתבעת סבורה כי בכל מקרה יש לאפשר לה לבצע את התיקונים.

5.         כתב התביעה הוגש בסדר דין מהיר. בעלי הדין הסכימו כי אכריע בתובענה על סמך חומר הראיות המצוי בתיק ללא חקירת המצהירים והמומחים וללא מינוי מומחה מטעם בית משפט. בשים לב לסדר הדין בו הוגש ההליך תהא ההנמקה תמציתית כמצוות הדין.

6.         מחומר הראיות המצוי בתיק בית המשפט עולה, כי אכן התובעים לא פנו לנתבעת בטרם הגשת כתב התביעה. מבחינה זו צודקת הנתבעת, כי הגשת התובענה נוגדת את הוראות חוק המכר (דירות) תשל"ג-1973. ואולם מעיון בכתב התביעה עולה כי עילת התביעה נזיקית ולכן אין מניעה לפסוק פיצוי לתובע על יסוד עילה זו. עם זאת, העובדה שהתובע לא פנה לנתבעת קודם לכן ולא אפשר לה לבצע תיקונים הנה לו לרועץ שכן על ידי כך הפר את חובתו להקטין את הנזק. מכאן, כי גם אם תתקבל תביעתו, כולה או חלקה, יהיה מקום לחייב את הנתבעת בסכום שהיה עולה לה לתקן את הליקויים, הנמוך משמעותית מעלות ביצוע על ידי קבלן מזדמן מטעם הדייר.

7.         כמו-כן, יש להתעלם מכל טענות בא כח התובע בסיכומיו והחורגים מגדר המחלוקת כפי שהוגדרה בכתבי הטענות. טענות בדבר ירידת ערך הדירה חורגות ממסגרת זו שכן זכרן לא בא בכתב התביעה.

8.         אתייחס להלן לליקויים השונים לפי סדר הופעתם בחוות דעת המומחים:

            פגם בריצוף - בחוות דעת מטעם התובע צוין כי חיתוך המרצפות לצורך התקנת פתח ניקוז במרפסת לא בוצעה לפי כללי המקצוע המקובלים. סתם ולא פירש. מומחה הנתבעת לא מצא פגם. מעיון בתמונה המצורפת לחוות דעת התובע קשה להבחין בפגם כלשהו. טענה זו נדחית אפוא בזאת.

            טיח פנים - מומחה התובע מצא עיבוי לקוי וסטייה מהקו האופקי והעריך את עלות תיקון שני פגמים אלה בסך 3,500 ש"ח. מומחה הנתבעת מצא ליקוי מסוים ברם העריך את עלות התיקון הכולל בסך 1,300 ש"ח. סביר להניח כי המחיר הנכון מצוי במקום כלשהו בין שני סכומים אלה. בנסיבות אפסוק את הממוצע בין שניהם ובסך הכל 2,400 ש"ח.

            ציפוי קירות חוץ - גם כאן הסכימו המומחים כי קיים פגם בלתי משמעותי ברם כל אחד מהם העריך את עלות תיקונו הערכה שונה. מומחה התובע סבר כי עלות תיקון כלל הליקויים מגיעה לסך של 650 ש"ח ואילו מומחה הנתבעת העריכו בסך 250 ש"ח. גם במקרה זה אנהג בדרך הנקוטה לעיל ואפסוק סך של 450 ש"ח.

            חלון ממ"ד - מומחה התובע ציין בחוות דעתו כי קיים מפגע בטיחותי והמליץ להחליפו בחלון מסוג שונה בעלות 2,000 ש"ח. גם כאן סתם ולא פירש. מומחה הנתבעת לא מצא ליקוי, ואכן לא ברור מהו ליקוי שמצא הראשון, ומן הסתם סבר כי מוטב היה להתקין חלון מסוג אחר. באין ליקוי אין מקום לפיצוי.

            גובה פתח יציאה מהמרפסת - מומחה התובע ציין בחוות דעתו כי גובה הפתח נמוך מהקבוע בתקן שכן גובהו 175 ס"מ במקום 198 ס"ם כקבוע בתקן כגובה מינימלי. מומחה הנתבעת לא מצא פגם בגובה הפתח שכן במדידה בין סף הדלת למשקוף מתקבל גובה 216 ס"מ העונה על דרישות התקן. מעיון בפתרון המוצע על ידי מומחה התובע ועלות התיקון מתברר כי  גובה הפתח נמוך מהנדרש בשל כיוון בלתי נכון של תריס הגלילה. עלות כיוון תריס הגלילה 250 ש"ח. מומחה הנתבעת לא התייחס לליקוי זה (שתיאורו לא הצדיק את הפירוט הנרחב בחוות דעת מומחה התובע בנוגע לגובה הפתח הבנוי) ואניח כי קיים. יש לפסוק אפוא לתובע את הסכום הנקוב לעיל.

            העדר סימון זכוכית בטיחות - בדלת היציאה למרפסת מותקנת זכוכית. שני המומחים תמימי דעים בדבר העדר סימון המעיד כי המדובר בזכוכית בטיחות כנדרש לפי התקן ושניהם העריכו את עלות החלפתה בזכוכית תקנית בסך 400 ש"ח.  השניים גם מסכימים כי אם יוצג אישור היצרן המעיד כי הזכוכית עונה על דרישות התקן אזי אין ליקוי. היות שהיה בכוחה של הנתבעת להציג אישור זה, והיא לא עשתה כן, יש לקבוע כי הותקנה זכוכית שאינה תקנית. לכן התובע זכאי לפיצוי בסכום הנקוב לעיל.

            דלת חוץ - לדעת מומחה התובע אין בדלת הכניסה אישור כי היא עומדת בדרישות התקן בדבר בידוד אקוסטי. מחוות דעת מומחה הנתבעת עולה, כי המדובר בדלת מסוג רב-בריח העונה על דרישות התקן, ומכאן גם על דרישות ביחס לבידוד אקוסטי. אין לפסוק פיצוי בגין כך.

            חשמל - מומחה התובע רואה בהתקנת שקע חשמלי מעל לכיריים משום פגם. מקובלת עליי עמדת מומחה הנתבעת כי אין פגם, מה גם שחיבור הדירה לרשת החשמל אושרה על ידי חברת החשמל, וחזקה על גוף זה כי לא יאשר חיבור שעה ששקעים הותקנו בניגוד לתקן. אין לפסוק אפוא פיצוי בגין הליקוי הנטען.

            אינסטלציה - מומחה התובע מצא שריטות ופגמים בציפוי האמייל של האמבט וכן פגמים חיצוניים בדוד המים וסבר כי יש להחליפם. מסירת החזקה בדירה נעשתה בשנת 2002 ושנה לאחר מכן היה ביקור לצורך תיקונים של סוף שנת הבדק. הגם שהמדובר בליקויים הנראים גם בעין בלתי מזוינת, לא הועלתה טענה בעניין לפני ביקור המומחה. בנסיבות אלו מקובלת עליי עמדת הנתבעת כי סביר להניח שהפגם נובע מתנאי השימוש בדירה או בעבודות שנעשו לאחר מכן לפי הזמנת התובע. אין מקום אפוא לפסוק פיצוי בגין פגם זה.

            פגם בגימור טיח בחדר השינה ובממ"ד - מומחה התובע מצא פגמים בסטייה מהתקן והעריך את עלות התיקון בסך 2,250 ש"ח. מומחה הנתבעת, הגם שמצא ליקויים מסוימים בגימור הטיח, לא מצא כי עולים על 2% המותרים בתקן. כפי שנאמר לעיל ביחס לליקוי טיח פנים וציפוי קירות חוץ סביר להניח כי האמת מצויה באמצע. לפיכך אפסוק לתובע פיצוי בסך 1,125 ש"ח.