פסק-דין בתיק א 182222/02

מבוא

1.         התובעת הנה חברה העוסקת בשחיטה, שיווק ומכירה של עופות, בשר הודו וחלקיהם.

2.         במועדים הרלבנטיים לתובענה דנא, היה לנתבע עסק עצמאי ששיווק עופות, בשר הודו וחלקיהם לחנויות לממכר בשר, באזור המרכז.

3.         הנתבע נהג לרכוש סחורה מהתובעת, במשך כ - 12 שנים, ומכר אותה ללקוחותיו בעלי אטליזים.

4.         שיטת העבודה שהייתה נהוגה בין הצדדים, התבססה על כך, שהתובעת הייתה מספקת סחורה לנתבע ומוציאה חשבונית מס. הנתבע היה מקבל את הסחורה ומספק אותה לחנויות האטליז במהלך השבוע.

            בכל תחילת שבוע, הנתבע נהג לגבות מהחנויות את תמורת הסחורה ששיווק להם. החנויות שילמו לו בשיקים של לקוחות שלהם, או שיקים שלהם או במזומן, ובאמצעות הסכומים שקיבל, היה הנתבע פורע את חובו כלפי התובעת, או משלם על חשבון חובו, בגין הסחורה שקיבל ממנה.

ישיבה שבועית התקיימה, באופן קבוע, בין הנתבע לבין הנהלת החשבונות אצל התובעת (עם נציגת התובעת - הגב' "ליאורה"). בישיבה זו נציגת התובעת הנפיקה חשבוניות, ולאחר שהנתבע בדק וראה שהם תואמים למה שקיבל ומכר, היה משלם את התמורה, בגין הסחורה שקיבל מהתובעת.

5.         הנתבע הפסיק את יחסי המסחר הנ"ל עם התובעת, בסוף חודש מרץ 2000 (31.03.00), עם פרישתו מהעבודה (עקב הגיעו לגיל בו אנשים פורשים לפנסיה).

6.         התובענה דנא הוגשה, עקב טענת התובעת, כי הנתבע לא סילק חוב כספי שנותר לו אצלה, עם סיום יחסי העבודה ביניהם, בגין סחורה שסופקה לו במשך תקופה ארוכה, בסך כולל של 156,820 ש"ח (קרן)  (להלן: "החוב").

(התובענה הוגשה בסך של 178,153 ש"ח).

טענות הצדדים

7.         לטענת התובעת, הנתבע חייב לה את מלוא סכום התביעה, מכוח התחייבותו החוזית ו/או כמחיר מוסכם וראוי עבור הסחורה שקיבל ולא שילם בעבורה ובהתאם לחשבוניות שהנפיקה עבורו ואשר צורפו לתביעה ולסיכומים כנספחים א'1 - א'44.

            נספח ב' לכתב התביעה מהווה העתק כרטיס הנהלת חשבונות של הנתבע אצל התובעת, ממנו ניתן ללמוד על גובה החוב שנותר לנתבע, בסך של 156,820 ש"ח (קרן).

עקב טעות של פקידת התובעת ובתום לב, קוזזו מכרטיסו של הנתבע (חובו של הנתבע) סכומים שנתקבלו ע"י לקוח אחר של התובעת, בשם אלי אברהם, בסך כולל של 146,085 ש"ח (להלן: "הטעות"), ולאחר שנתגלתה הטעות, הועברו הכספים בחזרה לכרטיסו של אלי אברהם ואילו כרטיסו של הנתבע חויב בשנית בסכום חובו האמיתי (סעיף 17 לסיכומים מטעם התובעת).

התובעת הציגה בפני הנתבע רשימה מפורטת של כל השיקים שנמסרו ע"י אלי אברהם ואשר בטעות נרשמו בכרטסת הנהלת חשבונות של הנתבע.

כמו כן, עיון בכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבע ושל אלי אברהם (נספח ד' לסיכומים), מגלה כי מייד לאחר גילוי הטעות, ביטלה התובעת את הסכומים בכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבע והעבירה וזיכתה אותם בכרטסת של אלי אברהם.

            הנתבע העביר לידי התובעת על חשבון החוב, שיקים בסך כולל של 72,900 ש"ח, שקיבל מלקוח בשם דואק שלמה, וביקש מהתובעת להחזיק בשיקים כבטחון, עד לפירעון החוב, אולם הנתבע לא עמד בהתחייבותו לסלק את החוב.

משנתברר לתובעת כי הנתבע אינו מתכוון לסלק את חובו, הופקדו השיקים בבנק וחוללו מסיבת "עבר זמנו" + א.כ.מ. (העתקי השיקים צורפו לכתב התביעה כנספח ד').

8.         לטענת הנתבע, מעולם לא נותר כל חוב, בגין אספקת סחורה שלא שולמה מעבר לשבוע. התשלום לתובעת היה שבועי, ואם לא התקיימה הישיבה השבועית בה שולם חוב בגין האספקה, התובעת לא הייתה מספקת סחורה לשבוע לאחר מכן.